סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכלבונת שלך ורק שלך- בגובה הרצפה

מהגובה הזה אני רואה רק את הקרסוליים
לפני 16 שנים. 22 בדצמבר 2007 בשעה 4:24

אבני המדרכה השחוקות מוארות בפנסים שמפזרים אור צהוב לתוך הילה של כפור שקוף.
אני הולכת לצידו בפסיעות מהירות, מנסה להדביק את הצעדים הגדולים.
הזר לא מאט.
הוא לא מנסה לקשור שיחה. גם אני לא.
אין לי אליו שאלות , וברגע הזה, שתלוש מכל אלו שבאו לפניו וכל אלו שיבואו אחריו, הוא התשובה לכל תשוקותיי; ברגע הזה, הוא מקפל בדמותו האילמת את חלומותי הכמוסים כולם.

הראש שלו מושפל מעט בתוך הצווארון המוגבה מפני הרוח הקפואה, והידיים שקועות בכיסים.
צופר של מכונית משטרה ששועטת לאורך הרחוב מחריד את הלילה, ואני מנצלת את ההפרעה כדי להגניב לעברו מבט מהיר.
הוא לא גבר יפה. התווים חדים מדי , והעפעפיים השמוטים מצלים על שקעים עמוקים מדי, רק השפה העליונה שמשורבבת ברישול חושני שוברת את החספוס, ומצליחה לשוות לפנים הגסים גוון לא צפוי של אנינות מתפנקת.
כשאני מחזירה את המבט אל הדרך הוא עוצר לרגע ומסיט קווצת שיער סוררת אל מאחורי האוזן , מרים את הסנטר שלי , וההבל הלבן שבוקע מבין שפתי עולה ומסתבך בהבל הלבן שבוקע משלו, ומפוגג לרגע את הקור שמפריד ביננו.

חלונות הראווה ושלטי הניאון מחליפים את מקומם בשורות של בתי מגורים חומים ועגומים. הוא עוצר על יד אחד מהם. בניין חסר ייחוד שנראה ככל הבניינים בכל הערים הנכריות.. חלון יחיד בקומה העליונה מואר באור חיוור ומאי שם מגיעים הדים של חצוצרה מייבבת.
הוא מסובב את המפתח במנעול העתיק וסוגר עלינו את דלת הכניסה הכבדה המבואה גבוהה וקודרת ויש בה ריח לא מוכר של טחב וזיכרונות רחוקים שדבקו בקירות ונכלאו ביניהם, ולרגע אני נרעדת.

הזר אוחז בזרועותיי, ומייצב אותי והמגע שאני כה כמהה אליו שולח בי צמרמורת אחרת.
האצבעות שלו מרפות מהזרוע ונלפתות סביב חלקת צוואר חשופה, והעיניים שלו מצטמצמות לחריצים אטומים.
גניחה שעולה ממעמקי הבטן שלי מטלטלת אותי, כשהוא מטיח אותי אל הקיר ומצמיד את זרועותי מעל לראשי אזוקות באצבעותיו. .
הראייה שלי מתערפלת ואני מתחננת אליו לקחת אותי בכל המילים שאני יודעת, בכל השפות שאני יודעת, בכל השתיקות שאני יודעת.
הרגליים שלי קורסות, וכשהוא מרפה מאחיזתו הגוף שלי נוזל ומחליק אל הרצפה הקרה,ואני נאחזת בעמודי ירכיו וקוברת את הפנים בתוך הזקפה ששולחת ריגושים רטובים בין ירכיי.

ביד אחת הוא לופת את השיער שלי ומותח ומגלגל אותו בין אצבעותיו , ובשנייה פותח את הרוכסן ומשחרר את האיבר הקשה והחם שמתחכך בעיניים שלי ובאף ובלחיים, ומציף אותי בריחות סמיכים ומשכרים. היד שעוטפת את הגולגולת מושכת אותי לרגע לאחור, ומייצבת אותי לפני שהוא חודר .

באבחה אחת מפלח הזין שלו את השפתיים שלי , והן נמתחות סביבו ולופתות ויונקות אותו פנימה, ונכרכות סביבו כשהוא עושה בהן כשלו, וחודר ופורק בי את כל התסכולים שלו.
הלשון שלי משחקת בו, מלקקת , רכה, מזמינה, אני רוצה לקלוט לתוכי את הצורך שהולך ונבנה בו , ובאשכים המלאים שמתכווצים כנגד הסנטר שלי., וברגליים שרועדות ממאמץ.
כל רעד שלו בדרך אל השיא, שולח זרמים שנקווים אל מפגש הירכיים שלי, והיניקה שלי הופכת תובענית ומהירה ומקדמת את הדחיפות שלו, ואני אסירת תודה כל כך על הכוח שלי לענג אותו בדרך הבסיסית והפשוטה הזו.
כשהוא זורק את הראש לאחור ומתעלף אל נקודה רחוקה שבה הוא טס לבדו, הוא שולח זרם של זרע חם ודביק אל תוך הגרון שלי, ואני בולעת ויונקת ובולעת , מנסה להכיל את כולו, ודמעות שחורות של תודה מהולה בשאריות איפור מתגלגלות במורד לחיי..

הוא מסדיר את הנשימה ומושך אותי אליו., וכשהוא אוחז במרפק שלי, ומנחה אותי במעלה גרם המדרגות אל הדירה הקטנה, העיניים שלו רכות ומלאות, והוא ממלמל אל האוזן שלי מילים שמתנגנות כמו אהבה רחוקה, ואני רוצה שהוא יימשך לנצח.

gamVgam​(אחר){גם וגם} - Kijk ze eens lachen naar vriendje konijn/
Weet jij waar de blauwe vlinder kan zijn?
או עד שיגמרו לך המילים.


שלא יגמרו לעולם
לפני 16 שנים
שפחריפה - :-))))))))))))))

lhky t;yv ekvih!!!!!!!!

הוא כל מה שיש לי לומר..
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י