אנחנו מסיימות את העיקוף השביעי סביב המיטה ואני עומדת על ארבע. רועדת.
הכוס שלי לא יכול להכיל יותר, אבל הוא מסמן לה עם הראש, והיא דוחפת קוביית קרח נוספת עמוק פנימה.
הצמרמורת צולפת לאורך הגב,
די!!!!!!!! אני מתחננת.
זרזיף מים קפואים נמלט במורד הירכיים שלי.
האצבע שלה חודרת לתוכי, מחדירה את הקובייה , מוודאת שהיא נבלעת בתוכי.
היא מגלגלת את הרצועה סביב האגרוף שלה ומסמנת לי במשיכה קצרה להמשיך לזחול.
הכוס שלי משותק.
טיפה צורבת מוצאת את דרכה בין השפתיים הבשרניות לאורך החריץ הדק שמוביל אל הדגדגן .
היא מזרזת אותי, אני מנסה להדביק את הקצב, גוררת את הברכיים השרוטות על השטיח הגס.
כשאנחנו מסיימות עיקוף נוסף ומתקרבות אל העיגול שסימן על השטיח אני בולמת, לא בטוחה שאצליח לשאת עוד,
"תתקדמי" הוא לוחש, ולא מוריד ממני את העיניים.
המבט שלו חרמן ומרוכז.
כשהיא מפשקת את השפתיים הנפוחות כדי לדחוף לתוכי קובייה נוספת חולף רטט מהיר לאורך הלחי שלו.
הלב שלי מאיים לפרוץ את בית החזה. אני בקושי מרגישה את הקרח. אני בקושי נושמת.
אני מכירה את המבט הזה שלו.
הוא יותר קר מהקרח.
היד שלה על השוט יציבה..
קצה הרצועה שנוחת במדויק על הדגדגן הזקור בקושי מורגש על האלחוש.
"כמה כלבה?" הוא שואל בקול נמוך.
"שמונה" אני מצליחה לפלוט מתוך הנהימות שלי, ושוב היא מושכת.
מדרבנת אותי בלטיפות של השוט על השדיים שמטלטלים ומקפצים תחתי,
אני עוצרת הרבה לפני העיגול.
הוא מלטף את הזין שלו. כמעט בהיסח הדעת. מעל לג'ינס.
היא נאלצת לגרור אותי.
הדופק באוזניים מחריש.
הוא זוקף כלפיה ארבע אצבעות והעיניים שלי נקרעות.
אני מייללת כמו חיה, משתוללת תחת הרצועה הקצרה שמרסנת אותי.
שלוש מהן היא מחדירה בזו אחר זו לפי הטבעת,
עם הרביעית היא משתעשעת, כאילו חוככת בדעתה.
מעבירה אותה לאורך שפתי הכוס שלי, מחליקה על הדגדגן הבוער.
ברגע האחרון היא דוחפת אותה לפה שלי, ואני יונקת ומוצצת, מלחלחת את השפתיים היבשות.
"עשר". שריקת הצליפה מפלחת את האוויר ומתנפצת על השטיח.
"סיבוב אחרון" היא לוחשת אלי, והקול שלה קטיפתי ורך ומלא רמזים.
אני רועדת ללא שליטה. אני בקושי מצליחה לזוז.
אני יכולה לשמוע אותו מתפשט.
הוא מחכה לי עירום , והזין שלו זקור ותובעני.
אני לא מצליחה להתיק את העיניים ממנו.
היא מתיישבת על המיטה מולי..
הקול שלו מחוספס.
"תפשקי" הוא מצווה, ונעמד מאחורי.
כף היד שלו נוחתת על הישבן שלי פתוחה ומדוייקת.
אני שולחת ידיים לאחור, מפשקת עבורו את החור שלי,
מניפה את הישבן באוויר.
הוא דוחף אצבעות גסות פנימה,
השלפוחית שלי מאיימת להתפוצץ . הכוס שלי מאיים להתפוצץ,
השיניים שלי נוקשות, והעיניים נזרקות פנימה לתוך ריק שמתוכו אני מרגישה רק את ההצלפות שיורדות עלי כמו גשם,
את הידיים שאוחזות במותניים שלי ומייצבות אותי,
ואת הזין שמפלח אותי לשניים ולארבע ולמליון רסיסים ,
אני גונחת , משתוללת, אני רואה שחור ,
הוא לופת את השדיים שלי, מועך אותן עם כל חדירה,
האצבעות שלו נאחזות בפטמות, נלפתות, מטלטלות,
סוחטות בקצב אחד עם ההתכווצויות שלו בתוכי.
"עכשיו", הוא גונח, ודוחף את הראש שלי אל בין הרגליים שלה שמתפשקות כדי לקבל אותי.
"עשר",
הוא הודף אותי אל תוך הכוס שלה,
"תשע"
הריח שלה חונק אותי,
שמונה,
הצלפה לשדיים והכוס שלי נלפת בזין שלו כמו כוס של כלבה,
שבע,
אני מזיינת את עצמי, מיבבת..
הלשון שלי נאחזת בדגדגן שלה,
"תאונני " הוא מצליח לפלוט לפני שהוא נעלם לתוך החושך שלו,
והאצבעות שלי משפשפות, ומפשפשות ונוגעות ומרפרפות , כי אני כבר כל כך קרובה.
שש
חמש,
אני יונקת אותה לתוכי, מוצצת את החור הפועם שלה,
ארבע
והצעקה שלו שעולה...
ושלה..
והרגליים שלה מתהדקות סביבי,
והזין שלו הולם בי,
והזרע שלו מתערבב בשתן ובמים ובמיצים שניגרים ממני,
והדמעות שלי מעורבבות במיץ הסמיך של הכוס שלה.
והזיעה והבשר והריח הזה שעולה ועולה ומתנפץ אל אור לבן שאחריו יש רק נשימות ושקט.
לפני 16 שנים. 27 בדצמבר 2007 בשעה 22:05