לפני 12 שנים. 17 במאי 2012 בשעה 14:46
את יודעת להביא אותי אל המקום הזה.
המציית.
הרגעים האלה שאני מתמסר לכוח שלך, למגע שלך, לתשוקה.
שוכח את מה שמעבר לדלת, ויודע שכל מה שתגידי, אעשה.
שכל מה שתרצי, תעשי בי. ושלאן שתקחי - אבוא.
ואת מה שאת בוחרת לעשות בי, אני אוהב.
הכל אפשרי, והגבולות היחידים הם הדמיון שלך, והוא מגיע רחוק...
ורוצה עוד. עוד להרגיש את הכוח, עוד את התחושות, עוד לשכוח שבחוץ יש עולם.
וכמו שידעתי שיהיה, זה הרגיש נהדר, להיות שם.
וכמו שידעתי - את יודעת. עכשיו גם הרגשתי.
איזה כיף.
ו... תודה.