כמה שמח הייתי שמח אם היית יוזמת
כמה שמח הייתי אם היית יכולה להבין את ראשי פנימה,
כמה שמח הייתי אם היית יכולה להבין את ליבי פנימה,
כמה שמח הייתי אם היית יכולה לחשוף בפני את פינותיו האפלות של ראשך,
כמה שמח הייתי אם היית יכולה לחשוף בפני את תאוותיו הנסתרות של ליבך,
כמה שמח הייתי אם היית יכולה לקרוא את הפוסט הזה.
אתמול אני נכנסתי להתקלח את ישבת בסלון,
נשכבתי באמבטיה עם האוזניים שקועות במים והזרם שיורד על הפנים והתחלתי לחלום.
חלמתי איך את מסיטה את הווילון אמבט ומעירה אותי מהחלום,
חלמתי אותך יושבת על ברכייך מושיטה לי את קולרך ומבקשת אותי לשם לך אותו,
חלמתי אותך יושבת שם רכונת ראש ושלמה עם גופך,
חלמתי את שדייך החשופים והמושלמים,
חלמתי את מבטך הרגוע והשלו.
חלמתי איך אני מסובב אותך עם הגב אלי, מכוון את ידייך לאחוז בשער ראשך,
חלמתי את חיוכך שבשלב זה כבר מכיר את השלב הבא בו אני שם לך את קולרך.
חלמתי אותך מקלחת אותי ביראת קודש ששמורה לחסיד האוחז את הסידור בדרכו לבית הכנסת בשבת.
חלמתי אותך חופפת את ראשי,
חלמתי אותך מסבנת את גופי,
חלמתי אותך מנקה את ישבני,
חלמתי אותך מנשקת את כפות רגלי,
חלמתי אותך מתיישבת לשפת האמבט, במקשת את ראשי בין רגלייך, חלמתי אותך מגלחת את פני.
חלמתי אותך מבקשת אותי לעמוד,
חלמתי אותך מבקשת אותי להסתובב,
חלמתי אותך מבקשת את רשותי לשתות את נקטר אהבתנו,
חלמתי אותך עושה זאת מתוך הנאה שלך ולא מתוך סיפוק שלי,
חלמתי אותי שם מלטף את ראשך.
חלמתי אותך משכיבה את בטנך על מושב האסלה,
חלמתי אותי קושר את כפות ידיך ואת ברכייך,
חלמתי אותך שם מחייכת עם כל הצלפה,
חלמתי אותך שם מחייכת עם כל לטיפה,
חלמתי אותך שם מחייכת עם כל קוביית קרח שמוחדרת לגופת,
חלמתי אותך שם מחייכת כשאיברי חודר את שפתייך,
חלמתי אותך שם מחייכת יותר כשידי פתחו את לחייך ואיברי חדר את ישבנך,
חלמתי אותך שם נהנת, חלמתי אותך צועקת, חלמתי אותך שם מבקשת עוד.
כמו מכל חלום גם מהחלום הזה התעוררתי, התקלחתי, התנגבתי ויצאתי לסלון.
בסלון את חכית לי רואה טלוויזיה מחייכת וצוחקת.
שאלת מה קרה ועניתי שכלום.
אפילוג,
הרבה חברים טובים ומדומים שאלו אותי מספר פעמים אם אני כל כך סובל למה אנחנו עוד יחד.
נסתי לשקול על המאזניים את היתרונות והחסרונות של הקשר שלנו,
בכף החסרונות של המאזניים נמצאים בעיקר הבצועים המיניים (והבדס"מים) החסרים שלך וחוסר היכולת שלך לתקשר בנושא זה.
בכף היתרונות של המאזניים נמצאים חיוכך וצחוקך ואיך שהלב שלי נמס בכל פעם שאני מדגדג אותך.
בכף היתרונות של המאזניים נמצאת הדאגה שלך, איך כל עיטוש שלי מזעיק אותך מקצה העולם, איך כל נהיגת לילה מצריכה SMS, איך הכאב הכי גדול שיכול להיות לך הוא הכאב שלי.
קטנה שלי,
אפילו שאני בטוח שאת לא קוראת בלוג זה בכלל או פוסט זה בפרט,
רק שתדעי לך,
עם כל הבעיות שלנו,
עם כל הקשיים שלנו,
אני אוהב אותך אהבה ללא תנאים,
אני אוהב אותך אהבת אב,
את שלי בדיוק כמו שאני גם שלך,
לעולם לא אוותר עלינו.
שלך,
(אני)
לפני 17 שנים. 19 באוגוסט 2007 בשעה 9:33