לפני 17 שנים. 18 ביולי 2007 בשעה 10:27
זה לא פתאום, בסתם כך של יום, אתה קם ואומר זהו.
זה לא שפתאום אתה מרגיש שהכל נגמר.
שכבר כלום לא ישנה.
כלום לא יישתנה.
זה תהליך.
תהליך שנמשך תקופה מסויימת.
תהליך שאפילו אתה עצמך לא מרגיש בו כשהוא נוצר.
וטיפה לטיפה מצטרפת לים.
ועוד משפט שלא במקום.
דברים שנאמרים.
מעשים שנעשים.
הכל מצטבר לך בבטן.
הכל נהיה כבד לך
מעיק כזה...
ויום אחד הכל מתפוצץ ואתה אומר לעצמך זהו.
אני לא ממשיך יותר.
הכל נגמר.
עבר.
ואתה מנסה להשכיח, להרחיק
ואתה יודע שזה לא טוב לך
להיות שם.
ואתה רוצה להיות הרחק
שיתרחקו ממך.
פשוט לא להיות שם.
והוקל לך.
ורוצה להמשיך בחיים
להמשיך הלאה
ולעבוד דף.
===
זה מה שאני עושה עכשיו.