קיבלתי אותה בהשאלה לערב מידיד מאסטר ותיק, הוא אמר לי לעשות בה מה שבא לי וכיאות לדומית אמיתית החלטתי להעביר אותה בחינה, את הבחינה הכי קשה - לסשן אותה פומבית בלי להכין אותה לכך קודם.
היא פחדה ממני, ראיתי את זה מיד כשנפגשנו, אבל היא גם הסתקרנה מיד. אף פעם לא היתה לה דומית-אישה.
היא סיקרנה אותי מיד, ילדה חמודה כזו בעלת מבט תמים ונועז כאחד, גוף שווה ומחונכת, או במילה אחת - מאתגרת.
רציתי לנוח קצת לפני הערב וגררתי אותה אחרי, שכבתי על הספה והרשיתי לה להיות ליד הרגליים שלי, לחבק אותן, לתת לה את ההרגשה שהיא יכולה לסמוך עלי, לבטוח בי.
בדרך לדאנג'ן הכלבלבה החליטה כנראה לבחון את הגבולות שלי וכאילו-נתקלה מאחור במגפי, בפעם הראשונה הבלגתי אבל כשראיתי שהיא מתחילה להשתעשע החלטתי להעמיד אותה במקומה, באמצע הרחוב תפסתי לה בפטמות, צבטתי אותן, הורדתי אותה על הברכיים שתנשק לי את הרגליים, הסתכלתי לה בעיניים במבט קשה ואמרתי לה שזו הפעם האחרונה שהיא משחקת את המשחק הזה!
זה היה ערב מהמם! אחד הערבים ההזויים בחיי!
בדקתי אותה קצת, דחפתי ידיים לחורים הנכונים, קשרתי אותה לצלב, פיסוק ידיים ורגליים עם הגב אלי, היא קיבלה יפה את העונש על החוצפה הקודמת, על כל הצלפה ועל כל צביטה בפטמה היא הודתה לי כיאות "תודה גבירתי, אני מבטיחה להיות טובה יותר"! הו-יהה, חסר לך שלא!
נתתי לה לנוח קצת על הספה ובינתיים סישנתי כמה גברים שרצו לטעום את השוט שלי, חלקם היו על ארבע, חלקם בעירום ובכלל, לכל אורך הלילה ההזוי הזה כבר לא זוכרת כמה סישנתי אבל נראה לי שכל רבע שעה בערך היה סשן כשבמקביל כמה כלבלבים זוחלים על הרצפה ומלקקים את המגפיים השחורות שלי.
הוצאתי אותה קצת לנשום אויר , לקחתי אותה לאיזו מרפסת צדדית שבאורח פלא עמד שם כסא, כאילו במיוחד בשבילי, ישבתי.
היא עמדה לפני, מנסה לחשוב מה אני רוצה ממנה עכשיו, מבט שואל וחרמן בעיניה..
2 צביטות חזקות בפטמות הוציאו אותה מהרהוריה והחזירו אותה לפוקוס.
תסתובבי! פקדתי עליה, כופפתי אותה קדימה כך שהישבן שלה הזדקר מולי והחדרתי 2 אצבעות לאבר מינה החם והזמין, זיינתי אותה עם האצבעות, מכניסה, מוציאה, מוסיפה עוד אצבע. הושבתי אותה עלי, שתזדיין על האצבעות שלי, היא הרטיבה, נאנחה, גנחה והתפתלה על הברכיים שלי, וכשנשכתי אותה בפטמות היא קראה קריאות של הפתעה ועונג עד שהיא גמרה.
כך פתאום בשעה של לפנות בוקר על מרפסת אחורית ליד הדאנג'ן.
היא היתה כל כך טובה, שהחלטתי בו במקום לקלר אותה, הידיד שלי אמר שאעשה איתה מה שאני רוצה וזה מה שרציתי לעשות, ולו זמנית.
הורדתי את הקולר שהיה על היד, הנחתי אותו על צווארה, הבטתי עמוק לתוך עיניה המופתעות ואמרתי לה "אני מקלרת אותך, כלבה, מרגע זה את שלי".
חיוך התודה שקיבלתי היה שווה את זה.
ירדנו שוב לדאנג'ן, החלטתי לתת לה את כולי, כמו שמגיע לה, השכבתי אותה על הספה, צבטתי אותה בפטמות, נגעתי לה בדגדגן, החדרתי לה אצבעות, היא הכניסה אותי לאקטזה שאפילו לא שמנו לב למי שעמד סביבינו, לבסוף לא התאפקתי, הייתי חייבת לטעום את הדגדגן הוורוד הנפלא שלה והוא היה טעים! אוחח... כמה שהוא היה טעים!
היא שלי הסאבית הזו, ומי שיעז לגעת או לפגוע בה - יהיה לו עסק איתי.
היא מקולרת, מקולרת, מקולרת.
לי.
לפני 17 שנים. 10 בנובמבר 2007 בשעה 16:39