העלמה והצינוק

"אני מרגישה מוזר" היא אומרת "לא נוח לי".
"מה יעזור ?" אני שואל, או יותר נכון מקליד. גוגל טוק.
"לא יודעת" היא כותבת "שתבוא כבר".
"עוד שעה אני אצלך מתוקה שלי, אני אגיד לך מה אבל, יש לי כמעט חצי שעה לשרוף פה ואני בוהה במסך, אולי אכתוב לך מתנה ?"
"תספיק לכתוב לי משהו בעשרים וחמש דקות ?"
"בלי עריכה, בלי הגהה, בלי שכתובים... כן, עשרים וחמש דקות זה מספיק"
"אז רוצה" (אני קורא את זה מדמיין את הקול שלה קצת תינוקי)
"תני נושא"
"הלילה ההוא, של ההופעה"
"שימי טיימר ותגידי לי עוד עשרים וחמש דקות"
.........................................
"נגמר"
"שולח"

וזה מה שיצא:

גופייה שחורה, צמודה. ז'קט שחור מחוייט מעליה. מכנסיים מחוייטים אפורים ומגפיים שחורים. מביט במראה ומזיז שיער מהפנים הצידה. לא רע בכלל, קצת איטלקי, קצת ישראלי, קצת לא ברור. אני מחייך לעצמי במראה ומגיע שוב למסקנה שאני אולי לא דוגמן אבל אני מאוד חמוד.
ככה היא ביקשה שאתלבש לערב הגדול שלה. אולי יותר נכון לערב הגדול שלנו.

התכוננו הרבה לערב הזה, היא עשתה את רוב ההכנות אם להיות כן, אבל גם אני עזרתי והקרבתי, כבר חודש וחצי שלא השארתי בה סימן הגון כי היא צריכה להופיע, זה לא היה קל לי בכלל. גם המתח שמלווה אירוע כזה לא פסח עליה ואני הגבתי, מבלי שהיא ביקשה בכלל, והצפתי אותה ברוך ועדינות שהיא הייתה זקוקה להם, לקחתי את המתח שלה ועזרתי לה לפרוק אותו, חיבקתי ותמכתי ומחאתי כפיים כשזה התאים. אין לי ספק שעזרתי מאוד. כן, זה בהחלט הערב הגדול שלנו.

הגעתי רבע שעה לפני הזמן, עוד אין אף אחד בתור, רק אני והשומר שם, אני מחייך אליו במבוכה (מזוייפת, אני לא באמת נבוך אבל אוהב להיראות נבוך כי אני חמוד כשאני נראה נבוך) והולך הצידה לעשן משהו מגולגל. מצחיק אותי שאני קצת מתוח לקראת ההופעה שלה, לא אכפת לי אישית אם יהיה מחורבן, אבל אני מאוד מאוד רוצה שהיא תהיה גאה בעצמה ומאושרת, אז אני קצת מתוח. לא נורא, מעשנים קצת וזה עובר. אחרי עשרים דקות אני שומע רעש של אנשים, כנראה שההופעה הראשונה נגמרה, הגיע הזמן לזוז בחזרה לכיוון התור.

היא יושבת בחוץ, חסרת אוויר, חיוך מתוח על פניה, כולם אומרים שהיא הייתה נהדרת בהופעה הראשונה אבל לה נדמה שהיא פישלה קצת ועשתה פאדיחות, לא מפתיע אותי בכלל. אני מחבק ומנשק בעדינות (יש לה איפור ! חשוב מאוד לא למרוח !) ומספר לה שהזמנתי במיוחד כסאות ליד חדר ההלבשה, ככה שאם היא תרצה היא יכולה לבוא לשבת איתי בין הנאמברים שלה. (מה שאני לא מספר לה זה שהזמנתי גם עוד כיסא, שיהיה ריק כל ההופעה, רק בשביל שיהיה לה מקום לשבת אם תרצה), היא מחייכת ושמחה שהגעתי אבל הראש שלה לא פה, זה בסדר, הלילה זה הלילה שלה, הלילה היא המרכז והעיקר ואני שמח להעביר אליה את מרכז תשומת הלב, הלילה מגיע לה.

חושך, יושבים בכסאות, המופע עומד להתחיל, המוזיקה מתנגנת ואל הבמה קופצות שלוש בחורות במחוכים והיפהפיה שלי.
נדמה לי שגם שאר הבנות היו יפות, אנשים אחרים שהיו בהופעה טוענים שכן, אבל כשאני רואה את הקטנטנה שלי מופיעה אני רואה -רק- את הקטנטנה שלי מופיעה.
ואיך שהיא מופיעה...
במהלך היומיום, כשהיא לא ממש מקדישה תשומת לב לתנועות שלה, יש בהן משהו מהוסס מאוד, היא חושבת פעמיים לפני כל תנועה שהיא עושה וזה ניכר בה, אבל כשהיא על הבמה... הגוף הקטן והשרירי שלה מתמתח כשהיא מרימה רגל או מקמרת גב, הרגליים היפות שלה זזות במהירות ובתזמון מושלם כשהיא מסתובבת וכשהיא מנענעת את ראשה שיערה היפה לוכד את אורות הבמה והצבע שלו משגע. המחוך כל כך יפה עליה, השפתון והאיפור והחיוך שלה כשהיא רוקדת, הצורה שבה כל תנועה שלה מתאימה בשלמות למוזיקה... זה מהפנט אותי. העיניים שלי עוקבות אחריה כמו חתול שעוקב אחרי יתוש ואני לא שם לב לרגע שהשיר הראשון נגמר ומתחיל למחוא כפיים כמה שניות אחרי כולם.
ושוב, כמו בפעם הראשונה, אני נדהם לגלות שמרוב התרכזות ביפהפיה על הבמה לא שמתי לב שהזין שלי קשה ופועם בקצב הלב שלי.

הולכים ברחוב, כמעט שלוש בלילה, היא לובשת את השמלה הסגולה שקניתי לה ונראית כמו מליון דולר, אף אחד שמביט בה לא יכול לנחש שלפני כמה שעות היא סיימה שתי הופעות מתישות שהיא התכוננה אליהן כל כך הרבה זמן, ירידת המתח שלה גורמת לה לעליצות והיא מרגישה כל כך מאושרת בחיבוק שלי שאני בטוח שכל מי שיביט בה עכשיו יתאהב בה ברגע.
לי, לצערי, יש מוח מלוכלך, כשאני מביט בה אני חושב רק על לכופף אותה מעל המכונית הקרובה ולזיין אותה עד שייצא עשן.
הסמטאות פה ריקות, ריקות לגמרי, וזה היה יכול להיות נהדר אם רק הייתה פה איזו פינה להתחבא בה, כל המוסכים האלה שסגורים בלילה לא משאירים שום מקום לאוהבים צעירים, ועוד פחות מקום לחרמנים צעירים, למה אין פה שום כניסה מוסתרת לבניין אלוהים אדירים ?
פונים ופונים, ועוד פנייה, ולפתע אני מזהה כניסה חשוכה, אנחנו נכנסים מחובקים פנימה ומגלים שהיא מושלמת, אי אפשר להביט בנו מהרחוב, אי אפשר להביט בנו מהבניין, שלוש בלילה בדרום תל אביב, אני חרמן ויש לי בין זרועותיי זונה קטנה וחרמנית לא פחות, שלמות.

על הברכיים, בלכלוך, מוצצת לי בכוח, אני מביט וחושב כמה זנותית היא נראית כשהיא מוצצת לי בפינת הרחוב המוזנחת הזאת, כמה זה מחרמן אותי. חשוך פה, חשוך ממש, אבל העור הלבן שלה בולט מאוד על רקע השמלה הסגולה שלה ואפילו בחושך אני יכול לראות את הפנים שלה מאדימות כשהיא מנסה לקחת כמה שיותר מהזין שלי לתוך פיה, נאבקת על כל מילימטר, הזונה הכי טובה בעולם. אני מתקדם קדימה חצי צעד ודוחף את הזין עמוק לגרונה, היא נחנקת קצת ומנסה באינסטיקט להזיז את הראש אחורה, אבל היא צמודה לקיר ואין לה לאן לברוח. הגרון שלה משמיע קולות חניקה והיא מאדימה עוד יותר כשאני לא מוותר ומחזיק את ראשה על הזין שלי, זונה טובה לא מוציאה את הזין בלי רשות מהפה והיא יודעת את זה, היא לא הולכת לוותר, היא הזונה המושלמת שלי והיא הולכת להכניס אותי עמוק עמוק עד כמה שהיא יכולה עד מתי שאחליט אני להוציא אותו.
וזה כל כך מחרמן אותי שאני לא יכול יותר.
על הרגליים, גב אליי, חזה נמעך על קיר מלוכלך וקר, שמלה מתרוממת והזין שלי בפנים, עמוק עמוק בפנים. אני נצמד אליה ונושך את צווארה, ידיי מועכות את הישבן שלה ואז מתרוממות למעוך את שדיה ואת הפטמות היפות שלה, ואז אני מתרחק לרגע ומועך אותה שוב אל מול הקיר, ככה מזיינים זונה, כל כך חזק שהיא תימעך אל הקיר, ככה הזונה המושלמת שלי אוהבת, ככה אני אוהב, ככה טוב לנו.
חזק, חזק, חזק, חזק, אני מזיין אותה בכוח, כשאנחנו בבית אני עדין ומחזיק את עצמי, לפעמים גם שעות, אבל פה ברחוב אני משתחרר לגמרי ונותן לחיה האנוכית בתוכי, זו שרוצה רק לגמור, להשתחרר. חזק, חזק, חזק, יד אחת שלי שולחת שתי אצבעות לגעת בעדינות בדגדגן שלה, חזק, חזק, היא מזיזה את היד מהדגדגן, היא לא רוצה את זה עכשיו, היא רוצה שאזיין אותה חזק ושאגמור בתוכה, זה מה שיעשה אותה מאושרת, זה מה שיהפוך את הערב למושלם.
חזק, חזק, חזק וגמירה.
אני גונח בקול כשאני גומר, לא יכול לעצור את עצמי, אני גומר חזק ומתעוות, הזין שלי רוקד בתוכה, היא מתה על זה. גמירה חזקה וטובה.
אני מוציא את הזין החוצה ומחייך כשהיא, כמו חץ שלוח, כמו טיל מתביית, ננעלת מייד על הזין שלי ומתחילה לנקות אותו בקפדנות עם הלשון. אני כל כך אוהב שהיא עושה את זה, הנגיעות העדינות של הלשון שלה אחרי הסקס תמיד משאירות לי טעם של עוד, כשאנחנו בבית לפעמים הן באמת מובילות לעוד.
כשהיא מסיימת לנקות אני מרים אותה ומצמיד אותה אליי, חיבוק מועך, חיבוק חזק, חיבוק שאומר "אני שלך ואת שלי" חיבוק שמסיים לילה מושלם.
או יותר נכון, עוד לילה מושלם.

"אתה יודע.. בדיוק.. לעשות.." היא מתנשפת אחרי שקילפה חתיכת טיח קטנה מהתקרה בצעקות, היא גומרת בקלות וחזק, אני מת על זה.
אני מחייך כמו חתול, מתרומם מבין הרגליים שלה ונשכב לידה. השיער שלה קצר ושחור ופרוע ואני מלטף אותו בחיבה, מגרד בעדינות את הקרקפת שלה וצוחק כשהיא קופצת קצת מהצמרמורת שעוברת בה, היא מחייכת אליי בעצלות חתולית של בחורה שהרגע גמרה כמו שצריך ומתכרבלת לתוכי.
"למד אותי גם" היא אומרת פתאום "גם אני רוצה לדעת איך לשגע אותך". "אני לא יכול ללמד אותך משהו כזה" אני מחייך אליה "אבל אני יכול ללמד אותך משחק כיפי, אם את רוצה".
"איזה משחק ?" היא שואלת ואני מחייך ומתרומם לשכב מעליה. "שימי לב" אני לוחש "המשחק נקרא א-ב, אני אתחיל ואת תלמדי איך משחקים".

אני מתכופף אל הצוואר השחום שלה ולוחש "מה יותר נעים ? א'.." ומלקק אותו באיטיות לכל אורכו, מהחיבור של הכתף עד אל מתחת לאוזן והיא נאנחת קלות "או ב'" אני מתכופף לנשק שוב את החיבור של הצוואר והכתף אבל הפעם אחרי הנשיקה העדינה מגיעה נשיכה, הגניחה הגרונית שלה לא משאירה מקום לספק אבל היא לוחשת בכל זאת "ב'.. גם א' נעימה.. אבל ב'...".
"יופי" אני מחייך אליה שוב "עכשיו שוב... א'..." אני מכניס את הפיטמה הקשה שלה לפי ומלקק אותה בעדינות, יש לה פטמות גדולות וקשות, זה פשוט אדיר. אני מסובב את הלשון מסביב לפיטמה ובסוף מועך אותה מעט עם הלשון ומלקק עם קצת כוח "או ב'" אני תופס את הפיטמה בפי ומעביר עליה את שיניי, נושך קלות, ואז נושך שוב עם קצת כוח, שוב הנשימה שלה מגלה לי את התשובה לפני שהיא לוחשת "ב'... ב'...".
"א'" אני לוחש ומעביר את האצבע בעדינות בין שפתי הכוס שלה, כל הגוף שלה שחום והדגדגן שלה וורוד ויפהפה, אני מעביר יד מלמטה למעלה ומלטף את השפתיים, מקפיד לשפשף את הדגדגן כמו שצריך בדרך למעלה "או ב'" אני מכניס את אצבעי אל תוכה ומקמר אותה, לוחץ על נקודת הג'י. "א'..." היא אומרת.
"מעולה, עכשיו אני מבקש להתרכז" אני אומר כשאני יורד אל בין רגליה "א'..." אני מלקק בין שפתיה, תופס את הדגדגן בין שפתיי ומלקק אותו עם קצה הלשון "או ב'" עכשיו אני תופס את הדגדגן בפי ומוצץ אותו אל תוכו, הלשון שלי תוקפת את הדגדגן באלימות הפעם, דוחפת אותו ומועכת אותו, מזיזה אותו מצד לצד והפה שלי יונק אותו בכוח, היא מספיק לגמור לפני שהיא אומרת "ב'", היא גומרת בקלות החמודה הזאת.
"עכשיו אתה" היא אומרת אבל אני נד בראשי לשלילה "עוד לא סיימנו" אני אומר לה "א'..." אני תופס את שדיה המוצקים בשתי ידיי ומעסה אותן בעדינות, האצבעות שלי נוגעות לא נוגעות בפטמות הקשות והבולטות "או ב'" אני מחזק את אחיזתי על השדיים ומועך אותן בכוח לרגע, ואז תופס את הפטמות בין שתי אצבעותיי ומועך אותן בכוח, מפתל אותן בין האצבעות, היא גונחת שוב ואומרת "ב'".
"את רואה ?" אני אומר לה "עכשיו יש לי מושג לא רע לגבי איך לשגע אותך. נכון משחק כיפי ?" היא מחייכת ושותקת לרגע, ואז לוחשת לי "אתה רוצה באמת לשגע אותי ? אני רוצה לראות אותך איתה". "עם מי ?" אני עושה את עצמי לא מבין "עם הזונה הקטנה שלי?" - "כן" היא עונה ומחייכת "אני רוצה להביט בכם".

זה לא רעיון חדש, היא כבר אמרה לי פעם שהיא רוצה ואפילו דיברתי על זה עם הזונה, הזונה אפילו אמרה לי שהיא נמשכת אליה קצת, אבל אני לא אגיד לה את זה, במקום זה אני אומר לה "אני מוכן.. אם תסכימי לתנאים שלנו"."איזה תנאים" היא שואלת מייד, להוטה.
"אלף, את עושה כל מה שאומרים לך בלי להתווכח ובלי לשאול, בית, את באה לבושה לפי ההוראות המדוייקות שלנו, גימל, את לא מדברת, לא אליי ולא אליה, בלי רשות, דלת... את דלת אני אגיד לך אם תחליטי ששאר התנאים מקובלים עלייך". העיניים הגדולות שלה ("ישר מתוך סרט מצוייר" קראה להן הזונה הקטנה כשראתה תמונה שלה) נפתחות קצת למשמע התנאים והיא מהססת לרגע.
"את לא צריכה להחליט עכשיו" אני אומר לה "אבל אני רוצה להראות לך משהו" אני שולף את המחשב שלה וניגש אל חשבון המייל שלי, מוריד קובץ ושם אותו על התיקייה שלה "בואי תראי" אני אומר לה ופותח תמונות של הזונה הקטנה ושלי ביחד "תביטי קצת".
אני מניח את הלפטופ מולה והיא בוהה בו, התמונה הראשונה שנפתחת היא שלי ושל הזונה שוכבים על הספה ביחד, היא שעונה עליי ואני עם יד אחת בתוך המחשוף שלה, משחק עם פיטמה. היד השנייה מכניסה אצבע לפה שלה והזונה הקטנה נראית כמו בובת מין אלוהית. היא בולעת את הרוק שלה ואני מעביר לתמונה הבאה, בתמונה הזו הזונה הקטנה כפופה עליי, הזין שלי בפה שלה, יד אחת שלי אוחזת בכוח בשיער שלה והיד השנייה מועכת שד, תחתוני התחרה החצי שקופים של הזונה מופשלים והישבן המושלם שלה מקומר בזווית נהדרת, על התמונה הזאת אני מתעכב ופונה להציץ ביפה שלצדי, הלשון שלה מלקקת את השפתיים המלאות שלה והמבט שלה נעוץ בריכוז בפה של הזונה הקטנה, הלחיים של הזונה אדומות בתמונה והמאמץ שהיא משקיעה בלנסות להכניס כמה שיותר מהזין שלי לפה ברור לגמרי, אני מחייך ומעביר תמונה.

עוד תמונה ועוד תמונה אני מעביר, הזונה הקטנה שעונה על הספה כשאני מועך את השדיה בכוח, גופה הלבן מבריק. הזונה הקטנה יושבת עליי ואני מזיז אותה בכוח עליי, הזונה הקטנה שלי נחנקת קצת כשאני מזיין את הפה שלה, הזונה הקטנה שלי, מתמתחת אחורה כשהזין שלי עמוק בתוכה, סימנים כחולים ברורים על שדיה, הזונה הקטנה שלי מכופפת על הספה, ישבן אחד שלה לבן-לבן והשני אדום-אדום, סימני היד שלי ברורים עליו, הזונה הקטנה רוכבת עליי כשאני יושב.
כשאנחנו מגיעים לתמונות שבהן הזונה הקטנה רוכבת עליי הנשימות שלה מתחילות להיות כבדות ותכופות, אני מחייך ושולח ידי אל בין הרגליים שלידי ומגלה רטיבות אדירה, אני מעביר את אצבעי בין הרגליים ולוחץ בעדינות על הדגדגן, היא גונחת בקול.
"אתה לא הוגן" היא אומרת בלחש ונאנחת שוב כשאני לוחץ שוב. "אף פעם לא אמרתי שאני הוגן, את אוהבת את התמונות ?" אני שואל והיא מהנהנת ולא עונה. "שאלתי אם את אוהבת את התמונות ?" אני שואל שוב ולוחץ שוב על הדגדגן והיא שוב גונחת והפעם עונה "כן, אוהבת" בקול רם.
"יופי" אני אומר, אני לוקח ממנה את הלפטופ, מעביר כמה תמונות קדימה לתמונה שאני מאוד אוהב ומניח אותו בצד, מולה. "אז תביטי בה" אני מסובב את הראש שלה לכיוון המסך ומחזיק אותו שם עם יד אחת, עם היד השנייה אני ממשיך ללטף את הדגדגן בכוח, לוחץ עליו מדי פעם. אני מזיז את היד מהראש שלה ושמח לראות שהמבט שלה נשאר מרותק לזונה הקטנה, אני תופס את הפיטמה שלה בכוח בין האצבעות ולוחש לאוזן שלה בעדינות. "נושיב אותך על הספה ולא נרשה לך לזוז, ונזדיין מולך, אחרי שתהיי רטובה רטובה נוריד לך את החולצה ואני אראה לזונה הקטנה את הפטמות הקשות שלך... אולי גם... נשים לך שני אטבי כביסה... פה... ופה..." היא פולטת גניחה דחופה ומתחילה להתעוות מתחתיי ולגנוח בדרך לעוד אורגזמה. בתמונה מולנו שוכבת הזונה היפהפיה על מיטה לבנה, ידיה קשורות באזיקים לחבלים והקולר עליה, פיה הקטן פתוח ובכוס המותק שלה בולט הצעצוע הורוד שלה, ובזה שנינו מביטים בזמן שאני מגמיר אותה פעם, ועוד פעם.

אחר כך יש סיגריה וחיוכים, ועוד התכרבלות, ואז אני קם להתלבש ומחבק אותה להתראות, כשאני עומד לצאת מהחדר היא עוצרת אותי.
"מה תנאי דלת ?" היא שואלת בשקט ואני מחייך אליה. "אני מבין שכל שאר התנאים מקובלים עלייך ?"
"כן" היא לוחשת "אני רוצה לראות אותכם, אני אעשה מה שתגידו לי, אני אלבש מה שתרצו, אני לא אדבר, מה תנאי דלת ?".
"אם את רוצה להביט בנו אסור לך לגמור מרגע זה ועד שניפגש" אני אומר לה "זה תנאי דלת".
היא משפילה מבט עכשיו אל הרצפה ואני מושיט יד אל הסנטר שלה ומרים את מבטה בחזרה אליי, יש לה מבט מודאג. "מה אם לא אצליח ?" היא לוחשת "זה קשה לי...". אני עוצר ומעמיד פנים כאילו אני חושב על זה. "אם לא תצליחי... תענשי..." אני אומר בשקט.
היא משפילה מבט שוב אל הרצפה והפעם אני לא מושיט יד, רק מביט בה.

אחרי דקה היא מרימה מבט בחזרה ומהנהנת הנהון קטן, אני מחייך ומחבק אותה שוב, כשדלת הדירה כמעט נסגרת מאחוריי אני מסתובב פתאום כאילו שכחתי משהו "עוד דבר קטן" אני אומר לה "השארתי את כל התמונות על המחשב שלך, מותר לך להביט בהן אבל רק להביט". הפה שלה נפתח אבל שום קול לא יוצא ממנו, אני מסתובב ומתחיל לרדת במדרגות, כשאני עובר חצי קומה אני שומע אותה אומרת משפט אחרון וסוגרת את הדלת. והקול שלה מהדהד בחדר המדרגות לעוד שנייה.
"אני אוהבת איך שאתה משחק בי".

בית קפה, ליד העבודה שלי, שמונה בערב. אנחנו יושבים ומדברים. בערך, היא מחכה שאתחיל את השיחה ואני מגבש בראש את מה שאני רוצה להגיד לה.

רבנו היום קצת, אני והיא, במסנג'ר. לפעמים היא מתכעסת ומתמרדת, בודקת את השרשרת שלה. אני אף פעם לא מושך בכוח במקרים האלה. יש לה רצון חזק משלה ואני לא מתכוון לשבור אותו או לרמוס אותו, זה יגרום לנו לריב או יגרום לה לאבד את עצמה בתוכי, אני לא רוצה לא את זה ולא את זה, אני אוהב אותה כמו שהיא, גאה, אין דבר יפה יותר מאישה גאה על ברכיה בקולר ושרשרת, כשאישה גאה נותנת לך את עצמה, לא מרצון להכנע לזכר האלפא הכי קרוב אלא מתוך הערכה כנה למי שאתה ואמון מלא בך- אתה יודע שזכית.
אז היא התמרדה, זה קורה, במילים רכות אני מושך אותה לאט במסנג'ר, מסביר לה למה הכעס שלה לא במקום, גורם לה להתבייש קצת בתגובה הנמהרת שלה ומקפיד לבקש סליחה אמיתית על החלק שלי, מקפיד להבהיר לה איפה אני חושב שאני טעיתי ואיפה אני חושב שהיא טעתה.
היא שונאת לריב איתי, זה גורם לה לפחד שאולי הדבר המיוחד הזה שביננו ייגמר, היא לא מבינה תמיד כמה הוא חזק, כמה המחוייבות שלי חזקה, כמה אנחנו חזקים. אבל המילים הרכות מקלפות ממנה את רוח המרד והיא מתביישת קצת בצורה שבה דיברה אליי, אני מדבר איתה בטלפון ומרגיע אותה ומבקש ממנה לפגוש אותי לקפה.

"אני יודע שאת שונאת לריב איתי" אני אומר לה פתאום "אבל יש לזה הרבה צדדים חיוביים, את יודעת".
"כמו מה ?" היא מרימה אליי את עיניי התכלת שלה.
"כולם רבים יפה שלי, החוכמה היא לא להמנע מלריב, החוכמה היא מה עושים שנייה אחרי שהריב נגמר". היא שותקת ומהנהנת חצי הנהון, ממתינה לשמוע את ההמשך. "מה עשינו אחרי שהריב נגמר ?" אני שואל והיא מביטה בי לרגע, כאילו מחפשת בעיניי את התשובה הנכונה "דיברנו" היא אומרת בהיסוס.
"נכון, דיברנו, על מה דיברנו ?" אני ממשיך והיא מטה את ראשה הצידה קצת ואומרת "דיברנו על מה עשיתי לא בסדר".
"לא, יפה שלי" אני מתקן אותה "דיברנו על מה שנינו עשינו לא בסדר, לא רק את, גם לי היה חלק בזה. אל תקחי ממני את החלק שלי בריב. ואחרי שדיברנו, נכון הרגשנו יותר טוב לגבי הכל ?" היא מהנהנת ולא עונה "ולמדנו משהו חדש היום, למדנו משהו חדש עליי ולמדנו משהו חדש עלייך, נכון ?" היא שוב מהנהנת ומביטה בי במבט עמוק. "ואני אגיד לך משהו, זונה קטנה שלי" אני ממשיך "אני מרגיש ממש קרוב אלייך עכשיו, אחרי שנגמר הריב הזה. אני מרגיש שלא נריב את הריב הזה שוב." היא שוב מהנהנת ומביטה בי ופתאום עיניה נהיות לחות.
"מה קרה קטנטנה ?" אני שואל והיא מנגבת את העיניים ואומרת לי בקול קטן "אתה מדהים, כל כך טוב לי איתך".
"יופי" אני עונה "עכשיו בואי".

אני מקים אותה ומסמן לבחור בקופה שירשום על החשבון שלי ואנחנו הולכים בחזרה אל הבניין בו אני עובד.
"חשבתי שיש לך עד שמונה וחצי" היא קובלת "יש עוד 20 דקות". "נכון" אני עונה לה "אני עוד לא חוזר לעבודה, עכשיו שקט, יש לנו עוד משהו לדבר עליו". היא משתתקת ואני לוקח אותה ביד אל מאחורי הבניין.
מאחורי הבניין יש מרפסת קטנה, מוגבהת, מעקה בטון מקיף אותה ומגיע עד גובה המתניים שלי. מאחורינו הקיר העורפי של הבניין הגבוה ומסביבנו בתים משותפים, מי שמביט מהרחוב יראה רק את החלק העליון של הגוף שלנו ורק מי שמביט מלמעלה יוכל לראות משהו.
"תניחי את הדברים שם" אני מסמן לה וניגש לפינת המעקה "עכשיו בואי לפה". היא באה בצייתנות ואני תופס אותה בכוח ומסובב אותה להישען על המעקה עם הגב אליי "נשאר רק דבר אחד לדבר עליו" אני אומר לה "השפה שבה את משתמשת".

אני פותח את רוכסן המכנסיים שלה ומפשיל אותן למטה ואיתן את התחתונים וחופן בכוח את הישבן המושלם שלה.
"אני יודע שאת כועסת לפעמים ושזה גורם לך להגיב בצורה קצת לא נעימה, אני מקבל את זה, לא שופטים בן אדם כשהוא כועס" אני אומר לה. "אבל יש דברים שאת פשוט לא תגידי כשאת מדברת איתי, את יודעת על מה אני מדבר ?" היא מהנהנת בשקט ואני מכה את הישבן העדין בכוח, פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש. בחמישית היא גונחת בקול גניחה של חצי כאב וחצי הנאה. אני מעביר את האצבע שלי בין הרגליים שלה ונהנה מהרטיבות שאני מגלה שם.
"על מה אני מדבר ? מה אמרת שהיה מאוד לא במקום ?" אני שואל והיא עונה בקול קטן "אמרתי "באסה לך" כשאמרת שאתה לא מרוצה שלא אכלתי כלום כל היום". "נכון מאוד" אני מסכים ומכה שוב, על הישבן השני, פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, חמש. שוב בחמישית היא גונחת ומנסה להצמיד את הישבן שלה אליי.

"אני סולח לך זונה קטנה" אני אומר לה "היה לך יום סוער ודיברת בלי לחשוב, זה לא יקרה יותר, נכון ?" היא מהנהנת ואני מסובב אותה אליי ומוריד אותה על הברכיים, עכשיו היא כולה מוסתרת מאחורי המעקה ומי שמביט מהרחוב רואה רק אותי. אני פותח את המכנסיים שלי ומוציא את הזין החוצה, מייד הפה שלה נצמד אליו והראש שלה מתחיל לזוז מהר מהר עליו, אני תופס את המעקה ומרים מבט, נהנה מהעובדה שאנחנו כמעט ברחוב. המבט שלי נודד לרחוב, אנשים עוברים שם, חלק מביטים בי בחצי מבט, אף אחד לא עוצר, הם רואים רק את החלק העליון שלי, את החולצה המכופתרת, אף אחד לא רואה את הראש האדמוני זז בלהיטות על הזין שלי מתחת. אני מת על המהירות שבה היא מוצצת כשאנחנו מחוץ לבית, להזדיין בחוץ תמיד מוציא מאיתנו את הלהיטות, אני נושך את השפתיים וממשיך להביט ברחוב, נותן לתחושות מהזין שלי ולסיטואציה לחרמן אותי עוד ועוד, יד אחת שלי מלטפת את השיערות שלה ופתאום אני לא יכול יותר, חייב לתקוע בתוכה את הזין שלי ועכשיו.

היד שליטפה לפני רגע מתהדקת סביב השיער שלה ומושכת בעוד היד השנייה תופסת את ידה, אני מושך אותה בכוח למעלה ומוריד את המכנסיים שלה לגמרי ומחבק אותה אליי, כיפוף קטן של הברכיים והזין שלי בפנים. אני זז קדימה ואחורה באיטיות כדי לתת לכוס שלה להתרגל ופתאום אנחנו שומעים רעש, מישהו הולך לידנו.

מהצד השני של המעקה, מטר וקצת יותר נמוך מאיתנו מתקדמת אישה אל עבר דלת דירת הקרקע שלה, דלת שנמצאת בערך 5 מטרים מאיתנו, מהצד השני של המעקה.
אני מרגיש את שרירי הכוס של הזונה שלי מתעוותים סביב הזין שלי ומחבק אותה חזק אליי "שששש" אני לוחש לה באוזן "היא לא רואה כלום, אנחנו סתם מתחבקים" ואני מחזיק אותה קרוב כשרק החלק התחתון שלי זז בתוכה, תזוזות קטנות ומשגעות, היא לא מתאפקת וגונחת ומייד משתיקה את עצמה בתוך הצוואר שלי, אני ממשיך ככה עוד חצי דקה בזמן שהאישה פותחת את הדלת ונכנסת לדירה. כשהדלת נסגרת אני מרגיש שאני קרוב מאוד לקצה, אני אף פעם לא מחזיק את עצמי כשאנחנו בחוץ, זה חלק מהכיף. "להסתובב" אני מסמן לה והיא מסתובבת ונשענת על המעקה, עכשיו כבר אין שום יומרות למצב מכובד, כל מי שיביט מהרחוב יבין מה קורה פה, אני תופס את המתניים שלה עם יד אחת והיד השנייה שלי חופנת את הדגדגן שלה, שתי אצבעות צמודות משפשפות אותו בעדינות כשאני מזיין אותה בכוח מאחורה, הניגוד בין העדינות של השפשוף והכוח של הזיון תמיד עובדים עליה, וגם הפעם, זה לא נכשל, היא מתעוותת ואני מרגיש שהיא מתקרבת ומתכונן לגמור ביחד איתה ולפתע מבטי נתקל בחלון של דירת הקרקע שאליה האישה נכנסה, החלון פתוח ומתוכו מציצות פנים שמביטות בנו בלהיטות. אין, אני לא מסוגל להחזיק יותר, זה שולח אותי מייד מעבר לקצה וכמעט בסינכרון מושלם אליי היא לוחשת "מותר?" ונענית מייד באישור, אנחנו גומרים ביחד ובכוח.

כשזה נגמר אני מחפש עם העין את הפנים בחלון כדי לקרוץ אליהן, אבל החלון סגור כעת. אני מחבק את הזונה המדהימה שלי אליי ומנשק אותה בצוואר והיא עוטפת עצמה עם הידיים שלי. וטוב לנו ביחד. עכשיו אחרי שהשלמנו.

אני פותחת לך את הדלת עירומה ואתה נכנס בזריזות, שהחתולים לא יברחו. העיניים שלך מוארות כשאתה מביט בי. אני אוהבת איך שהעיניים שלך מוארות כשאתה מביט בי. אני אוהבת שאתה מחייך רק עם העיניים.
אני עוצרת בקושי את הדחף לחבק אותך וקופאת במקום, בשבילך, נותנת לעיניים שלך לטייל עליי, המבוכה הקטנה שאני מרגישה מרטיבה אותי מעט. הדחף הראשוני שלי הוא לשים יד, להסתיר, אבל אני ילדה טובה ובמקום זה מזדקפת בשבילך. החיוך האיטי שלך מפציע כשאתה שם לב שאני מזדקפת ואני באה על גמולי כשהבליטה שאני כל כך אוהבת מופיעה במכנסיך. אני מחייכת ומתקרבת לחיבוק שלך שמקיף את כולי. היה יום ארוך ולא כיפי, אבל עכשיו אתה כאן.

אנחנו יושבים על הספה ומדברים, אתה מדבר ואני צוחקת בלי סוף, מרגישה את הירוק הנהדר שלך מציף את הראש שלי ועושה אותי מאושרת, אני רואה שגם עליך הוא משפיע כשאתה מתחיל ללטף את עצמך בלי לשים לב, הירוק תמיד עושה אותך כל כך רגיש למגע. אני מרגישה שאני נרטבת רק מהמחשבה ומנסה לשלוח יד עדינה אל עבר הפיטמה שלך, ללטף. אבל אתה מעיף לי את היד. אוף איתך ! פתאום קופץ לי רעיון שובב ואני קופצת על רגליי "אפשר ללכת לחדר לרגע בבקשה ?" אני שואלת בלחש ואתה מהנהן ומוזג לעצמך עוד קולה, אני רצה לחדר ומחליפה בגדים.

(אני מעיף לזונה הקטנה את היד ומחייך אליה, ברור לי שהיא חרמנית, אבל היא תמתין בסבלנות, אני באמצע הסיגריה. היא נראית קצת מאוכזבת לרגע אבל אז מחייכת לעצמה וקמה "אפשר ללכת לחדר לרגע בבקשה ?" היא לוחשת ואני מהנהן ומוזג לעצמי עוד קצת קולה קרה, להמתיק את הגרון היבש מהג'וינט. היא נעלמת לחדר.
אחרי 5 דקות היא יוצאת ואני מרגיש את הלסת שלי צונחת קצת. היא כבר לא ערומה, היא לובשת מחוך ישן יפהפה שמקפיץ את השדיים הגדולים שלה למעלה, גרביוני רשת מגיעים עד ברכיה ומוחזקים ע"י ביריות ובמקום תחתונים יש לה רצועה שקופה שמכסה בקושי את מה שצריך. השילוב המושלם בין מלאך וזונה עומד לפניי, זונה צרפתיה בעור לבן מושלם נכנסת לחדר.)

אתה מביט בי ושותק ואני מרגישה נבוכה ומתקרבת אליך, יושבת על הברך שלך ובדרך קצת מתחככת, מתכופפת מעט אליך כדי שהמחשוף שלי יקבל את תשומת הלב הראויה, אבל אתה דוחף אותי אחורה ומסנן "תעמדי יפה".
אני נעמדת מולך, נבוכה, לא יודעת בדיוק מה לעשות, אתה מסמן לי עם האצבע להסתובב ואני מסתובבת לאט, מרגישה את המבט שלך עליי, נרטבת.
"רגל אחת על המשענת של הספה" אתה אומר ואני מרימה רגל בצייתנות, מרגישה שהתחתונים לא מכסות דבר, ואתה שותק ומביט, כאילו מצלם אותי, הריכוז של המבט שלך מלחיץ אותי לפעמים, אף אחד לא מביט בי בריכוז כזה, אף אחד לא רואה אותי ככה, אותי ורק אותי. אתה פותח את מכנסיך והזין הנפלא שלך פורץ החוצה, אתה מסמן ואני כורעת מייד על רגליי לקחת אותו אל הפה שלי, מקווה שוב שאולי הלילה אצליח ותגמור לי בפה סופסוף.

(אני פותח את המכנסיים ומוציא החוצה את הזין המסכן שלי, שנגמר לו המקום בתחתונים ומשווע לעצמאות, תנועת אצבע קטנה והזונה הממושמעת צונחת על ברכיה להכניס אותו לפה, אני תופס את העורף שלה ואת שיערה כשהיא מוצצת ומזיז את ראשה בכוח על הזין שלי, אונס את הפה הקטן שלה. קולות חניקה קטנים נשמעים כשהוא נכנס עמוק מדי לרגע ויוצא.)

פתאום אתה דוחף את הראש שלי עמוק על הזין שלך ואני מרגישה חוסר אונים נפלא כשהוא סותם את הפה שלי, באינסטינקט אני מנסה לברוח אבל הזרועות החזקות שלך מחזיקות אותי במקום ולא נותנות לי לזוז, הרגשת חוסר האונים הזאת כל כך מחרמנת אותי ואני מרגישה את הכוס שלי נוטף כשאתה כשאתה משתמש בי כמו בובת מין, אביזר משוכלל לאוננות, חפץ לתענוג שלך, הזונה הקטנה שלך, ככה אני רוצה שתשתמש בי. הרגשת המחנק גדלה ואני מנסה לגרש אותה כשאתה אונס לי את הפה, הלילה לא תהיה עדין איתי, אני כבר יודעת. אני מנסה להחזיק למרות הרגשת המחנק אבל כשהבטן שלי עושה קולות של כמעט הקאה אתה מרפה ומושך את הזין החוצה.

אתה קם ומוריד מכנסיים ואני שולחת יד אל הזין שלך אבל אתה דוחף את ידי הצידה ובמקומה מושך את הראש שלי למטה ואת הפה שלי אל הביצים שלך. הלילה לא תהיה עדין איתי. הביצים שלך ממלאות לי את הפה כשאני מלקקת אותן והזין שלך נצמד אל האף שלי והריח שלו ממלא אותי. ריח של זיעה וזרע, ריח של סקס, הריח שלך. שוב אתה תופס את הראש שלי בכוח ומזיז את הפה שלי על הביצים שלך ואני מוציאה את הלשון החוצה ופותחת את פי, מנסה לענג אותך כמה שרק אפשר, פתאום אתה קם ואני מנסה לקום איתך אבל אתה דוחף אותי על הרצפה ושוב דוחף את הביצים שלך לפה שלי, עומד מעליי ומביט למטה על הזונה הקטנה שלך שכורעת על ברכיה ופיה מלא בביצים שלך, מנסה ללקק אותך בנקודה שאתה אוהב, לרגע אני מביטה למעלה אליך ומאבדת ריכוז כשצמרמורת עוברת בי . המבט שלך, המבט הטורף ההוא שמפחיד אותי ומרטיב אותי באותה מידה, הלילה לא תהיה עדין, בכלל לא. אני מתה על המבט הטורף שלך.

-סטירה- מכה בי חזק ואני ממצמצת, התרכזתי במבט שלך והפסקתי ללקק את ביציך לרגע, פתאום אתה מקים אותי "למיטה זונה" אתה לוחש ואני רצה בזריזות אל החדר ונשכבת על המיטה, אתה בא אחריי לאט ומביט בי בעמידה. הלחי שלי בוערת אבל לא כמו הכוס שלי, הפה שלי כואב והגוף שלי צמרמורות, הלילה לא תהיה עדין. ואני הולכת להנות מכל רגע.

"ידיים" אתה אומר ואני פורשת ידיי בהכנעה ואתה אוזק אותן ומחבר את האזיקים לחבלים, הרגליים מקבלות את אותו טיפול ואני פרושה על המיטה מולך ואתה מתרומם ועומד לידה, מביט בי מלמעלה. אני אוהבת להיות ככה מולך, להרגיש ערומה, להרגיש שאתה רואה אותי כמו שאני, אמיתית, ללא תחפושות. אתה מכבה את האור ומתיישב לידי ומתחיל ללטף.
ידיים, צוואר, פנים, בטן, מתחמק באלגנטיות מללטף את הפופיק, אתה יודע כמה אני שונאת את זה, אתה עובר עם קצות האצבעות שלך על הרגליים שלי, אחת אחת ואני עוצמת את עיניי ומרגישה צמרמורות קטנות מטיילות לי בגוף, היד שלך מתקרבת אל המקום החם בין רגליי והנשימה שלי נעצרת בציפייה. אני שומעת בחושך את הגיחוך שלך ומבינה ששמת לב לנשימה, היד שלך מלטפת את שפתי הכוס שלי בעדינות משגעת ובורחות ואני נוהמת נהמת תסכול קטנה, כמעט בלי לשים לב.
עכשיו גם היד השנייה מצטרפת ושוב אני נדהמת מכמה עדין המגע שלך יכול להיות, כמה רגיש הוא לעור שלי, הצורה שבה אתה מסוגל ללטף אותי כאילו אני הדבר היקר והעדין בעולם משגעת אותי לאט לאט ואני מרגישה את הצמרמורות מחמירות, שוב ושוב היד שלך מתקרבת אל שפתי הכוס שלי ושוב ושוב היא נוגעת וובורחת ואני מתחילה להרגיש שאני נאבדת בתחושות הצמרמורת שהגוף שלי שולח.

ובדיוק כשנדמה לי שאני לא יכולה יותר וכל הגוף שלי רגיש ומשתוקק למגע אמיתי אתה נעצר ומביט בי.
תוך שנייה השפתיים שלך על שלי והיד שלך תופסת את הסנטר שלי ופותחת את פי בכוח, הלשון שלך נדחפת אל תוכי והלשון שלך כובשת את פי, הכוס שלי נוטף ואני נוהמת כמו חיה אל תוך הפה שלך, מנסה להתחנן שתזיין אותי כבר אבל הפה שלך על שלי ואני לא מסוגלת לדיבור אמיתי עכשיו, ופתאום אתה נעלם.
אני מתנשפת ומנסה להזיז את הרגליים שלי כדי לחכך את הכוס שלי במשהו, לא משנה מה, אבל הרגליים שלי קשורות פשוקות ואני לא מצליחה אפילו לחכך את רגליי אחת בשנייה, אני שומעת אותך זז בחושך ולפתע הכוס שלי מתמלא בצעצוע הקטן והורוד שקנית לי לימים שאתה לא איתי, אתה מפעיל אותו על רטט עדין ואני נאנחת כשהוא מתחיל לעשות את הקסם שלו ורוטט בתוכי ועל הדגדגן שלי. העיניים שלי התרגלו כבר לחושך ואני רואה אותך יושב לידי, עדיין לבוש כולך ומחייך. לאט לאט אתה מסובב אליי את גבך ומתחיל להתפשט.

זה לוקח לך שנים, שנים על גבי שנים, לאט לאט אתה פושט את חולצתך והגוף הרזה והשרירי שלך נגלה, לאט לאט אתה פורם את שרוכיך ומוריד כל נעל בתורה, אחרי שאתה מוריד את הגרביים אתה מסתובב להביט בי ואז מגביר את הרטט ואני מתקמרת ומנסה שוב להצמיד את הרגליים, כשהן פשוקות ככה אני לא יכולה לאונן על הצעצוע ואני חייבת לחכך את הכוס שלי במשהו לפני שאשתגע, אך לשווא, קשרת אותי חזק ומתוח, אז אני חוזרת להביט בך.
עכשיו יורדות המכנסיים, לאט לאט, רגל אחרי רגל, המבט שלך דבוק לשלי ואני מרגישה כמה אתה נהנה מלראות אותי מביטה בך מתפשט לאט, כמה אתה נהנה מהתסכול שלי, כשאתה מוריד את התחתונים הצמודות אני לא מצליחה להוריד את העיניים מהזין שלך, כמה הוא קשה, כמה שהייתי רוצה אותו עכשיו בתוכי. אבל כבר למדתי לא לבקש זין, אתה תזיין אותי כשזה יתאים לך ובדרך כלל רק אחרי שגמרתי כבר כמה פעמים.
אתה נשכב לידי, ערום כולך, השיער הארוך שלך פרוע כבר, ושוב נוגע בי. אני יודעת שלא ככה עובד חוש המגע אבל אני נשבעת שאני מסוגלת להרגיש את ההנאה שלך דרך המגע, הכוס שלי נוטף ומרטיב את המיטה כשאתה תופס את השד שלי בכוח ומכניס אותו לפה שלך, להשאיר עליו את הסימנים שלך, הסימנים שלי, שמסמנים אותי שלך.

פתאום אתה מפסיק ומתיישב מעליי ומגיש לי שוב את הביצים שלך לפה ואני מלקקת בשקידה, המשקל שלך עליי והביצים שלך בפי, הזין היפה שלך סותם לי את האף וכל מה שאני מסוגלת להריח זה אותך, כל מה שאני מסוגלת להרגיש זה את הויברטור רוטט בתוכי וכל מה שאני יכולה לשמוע זה את גניחות ההנאה שלך כשהלשון שלי מלקקת את הביצים והזין שלך, כשאתה נשען אחורה ומושך בכוח את הפטמות שלי אני מרגישה את זה מתקרב ומנסה לבקש רשות אבל הפה שלי מלא בביצים שלך שכמעט חונקות אותי, הגל נבנה בתוכי, הכוס שלי רותח, הדגדגן שלי מרגיש כאילו הוא בוער ואני מנסה לגנוח ולמלמל דרך הביצים שלך ולהחזיק את האורגזמה, רק להחזיק, אסור לגמור בלי רשות, אסור לגמור בלי רשות, אני מתעוותת ולרגע הביצים שלך מתרוממות, "מותר לי ? מותר ?" אני כמעט צועקת, אתה גונח אישור ומחזיר את הביצים לפי ואני צועקת לתוכן בפה מלא את השם שלך כשהגלים עוברים דרכי.

אחרי דקות, או שעות, או ימים, זה עובר. אני מתנשפת ומתנשמת וממלמלת תודה ואתה נאנח באישור ומביט בי בעיניים נוצצות. "כמה יפה את גומרת בשבילי" אתה לוחש ואני גאה, גאה להיות שלך. "תוציא אותו בבקשה" אני לוחשת "רגיש לי".
"הכוס שלך רגיש?" אתה שואל ואני שומעת את הצחוק בזווית המשפט שלך "שיכתוב שירה. שידליק נרות וישמע אביב גפן ויחתוך את עצמו בחדר בחושך. אני הכי אוהב את הכוס שלך כשהוא רגיש" אתה מסתובב ומוריד את הויברטור לרטט עדין שוב ואני מתפתלת, זה נעים, נעים מדי.
פתאום אתה מתיישב עליי שוב, הפוך. מגיש לי את חור הטוסיק שלך אל הפה ואני מצמידה אליו את שפתיי ומתחילה ללקק, אתה גונח שוב ותופס ביד אחת את הזין הגדול שלך ומאונן בעדינות, היד השנייה שלך תומכת במשקל שלך. לאט לאט אני מרגישה את המשקל שלך יורד עליי וכשהישבן שלך כולו על הפנים שלי חונק אותי בעדינות אני מתחילה להרגיש שהרטט בכוס לא נעים מדי בכלל, יש עוד אורגזמה בדרך.

אבל אסור לחשוב על זה עכשיו, עכשיו אני מלקקת את חור הטוסיק של האדון הנפלא שלי, ואתה מחכך בי את ישבנך, רוכב על פניי כאילו הייתי סוסה, משעין עליי את משקלך ומצליף בקצות אצבעותיך על הפטמות שלי שמזדקרות ומתקשות ושולחות גלי עונג לתוכי, פתאום אתה שולף את הצעצוע מתוכי ואני נוהמת בתסכול בלי לחשוב אבל אתה מוריד את הראש למטה ובלי להפסיק להתחכך בי תופס את הדגדגן שלי בשפתיך ומוצץ, השפה העליונה שלך מתחככת בשפתי הכוס שלי והלשון שלך מעסה את הדגדגן שלי בכוח המושלם, כמו שרק אתה יודע. "מותר?" אני גונחת אל תוך הישבן שלך אבל אתה לא שומע, או שאתה שומע ולא אכפת לך, אני חושבת שאתה שומע ומתעלל בי כי אתה מגביר את הקצב ואני משתגעת בנסיונות לבלום, אסור לגמור בלי רשות, אסור לגמור בלי רשות, אסור לגמור בלי רשות, "בבקשה" אני שומעת את עצמי אומרת "בבקשה, מותר לי ? בבקשה ?" אתה מפסיק לרגע ומתרומם ואני מייללת אל תוך הישבן שלך כמו חיה מתוסכלת, "מותר, זונה קטנה" אתה אומר וחוזר אל הדגדגן שלי, שולח אותי שוב מעבר לקצה ואני גומרת בצעקות אל תוך הישבן שלך.

"ראיתי אותך במועדון ביום חמישי"
אני מזיז את הראש מהמסך לכיוון הדוברת, בחורה מעצבנת במיוחד שהצטרפה למחלקה לפני כמה חודשים, שבוע של הכרות הספיק לי כדי להבין שאני לא סובל אותה ומאז השתדלתי להמנע מנוכחותה. היא עומדת מהצד השני של השולחן שלי ומחייכת חיוך קצת מתוח. אני מזיז בחזרה את המבט למסך ולא מגיב.
"ראיתי אותך במקסים, במסיבת פטיש" היא מנסה שוב. "היית עם בחורה קטנה עם שיער כתום" היא מוסיפה, כשהיא מבינה שאין תגובה ממני.
"מה את מנסה להגיד ?" אני אומר בלי להזיז את המבט מהמסך.
"שאתם נראים טוב ביחד" היא אומרת וצוחקת את הצחוק העצבני והטפשי שלה, אני ממשיך להביט במסך ולא מתייחס, מתוך תקווה אופטימית שהיא תלך, אבל היא לא זזה.
"אז מה ? היא מרביצה לך בישבן ?" היא שואלת בהתגרות וזה גורם לי להביט בה בשתיקה. היא מסמיקה מעט ומוסיפה במהירות "אני צוחקת, ראיתי שהצמדת אותה לקיר והחזקת לה את הידיים וכאלה".
"כאלה?" אני שואל והיא מסמיקה עוד קצת. "מה זה כאלה ?"
"נישקת אותה.. שלחת לה ידיים.. אתה יודע..." היא ממלמלת ומחייכת חיוך עצבני ואני מביט בה כשהיא זזה בקצת אי נוחות. "נשמע כאילו ראית אותנו לא מעט" אני אומר "מקווה שנהנית" ומחזיר את המבט למסך.
"מאד" היא אומרת וממשיכה להביט בי.

אחרי כמעט חמש דקות אני שם לב שהיא עוד בחדר, עומדת מולי.
"מה את עושה ?" אני שואל בקור והיא מסמיקה שוב ועונה בשקט "מחכה בסבלנות".
"אין לך עבודה ?" אני מתעניין. "העברתי כרטיס כבר" היא עונה "סיימתי להיום".
אני מעיף מבט על השעון, שש וחצי. "אז חכי שם" אני אומר ומצביע על כסא שצמוד לקיר מול הדלת והיא הולכת אליו בשקט ומתיישבת. עוד רבע שעה עוברת בשתיקה, רק קולות ההקלדה שלי עושים רעש, והנשימה השקטה שלה. אני מסיים את הקובץ שאני עובד עליו ומביט עליה.

פנים מנומשות מדי, שדיים כבדים יושבים בתוך חולצה מכוערת וחצאית ארוכה ולא כל כך מחמיאה מחבקת את ירכיה. היא כנראה הבנאדם הכי מעצבן בחברה, אבל כרגע היא יושבת יפה על הכסא.
"תתפשטי" אני מפטיר באדישות ופותח קובץ נוסף, בלי להביט בה. "מה אם מישהו ייכנס ?" היא אומרת בסרבנות. אני יודע בוודאות שברבע לשבע אין אף אחד בקומה, זאת בד"כ השעה שבה אני פותח את החלון ומעשן במשרד בניגוד להוראות, אבל זאת לא התשובה שאני נותן. "אז ייכנס" אני אומר וחוזר להקליד. רחש בגדים מגלה לי שהיא מצייתת ואחרי חצי דקה אני מלכסן אליה מבט מזווית העין ורואה אותה יושבת על הכסא עם חזייה ותחתונים, ברכיה מורמות והיא מחבקת אותן. זה פשוט בלתי נסבל.

"לפה" אני אומר ומסובב את הכסא הצידה, היא קופצת לרגליה ובאה אליי, אני מסובב אותה אל הקיר ומפשיל את תחתוניה בגסות עד אמצע רגליה. "לחזור אחריי בבקשה" אני מורה ומכין את ידי.
"רגע, אני צריכה.." היא מתחילה ואני משתיק אותה במכה חזקה על ישבנה השמנמן. "את לא צריכה כלום עכשיו" אני אומר ומכה אותה שוב על הישבן. "ידעת מה את צריכה כשנכנסת לפה ועכשיו תקבלי את מה שאת צריכה" אני אומר ומכה "עכשיו לחזור אחריי - תחתונים וחזייה זה לא ערומה" אני אומר ומכה.
"תחתונים וחזייה זה לא ערומה" היא אומרת, חצי גונחת ואני מגביר את עוצמת המכות. "ילדה טובה יושבת עם רגליים פשוקות" אני אומר, מדגיש כל מילה במכה. "ילדה - טובה - יושבת - ברגליים - פשוקות" היא גונחת וריח חזק של כוס מתפשט באוויר. אני ממשיך ומכה, בשתיקה, במכה העשרים היא נאנחת ומפנה את פניה הצידה, נשענת על הקיר, דמעות בעיניה. אני מפסיק להכות ומשפשף שתי אצבעות בין רגליה, מגלה שהיא נוטפת רטיבות.

ברגע שהאצבעות שלי מתחככות בין רגליה היא מתמתחת ומנסה לסגור את ידי בין רגליה. מכה חזקה על הישבן מקפיצה אותה והיא פותחת שוב את רגליה. "תסתובבי" אני אומר בגסות והיא מסתובבת. "בלי חזייה, בלי תחתונים, קדימה" אני אומר והיא כמעט נופלת מרוב להיטות כשהיא מתפשטת. "על הברכיים" אני מצווה והיא כורעת על ברכיה. אני מביט בפטמות הגדולות והבולטות שלה ומחייך חיוך קר, אני פותח את מכנסיי ומוציא החוצה את הזין "לתוך הפה" אני אומר ומייד הפה שלה על הזין שלי, אני תופס את העורף שלה ומחזיק אותה עליו, דוחף אותו עמוק, היא מנסה להתנגד אבל אני חזק ממנה והיא מתחילה להשמיע קולות חניקה כשאני עוזב, היא נסוגה עם הפה, נושמת לרגע ואז מחזירה את הפה על הזין, מנסה להכניס אותו עמוק-עמוק. אני שולח יד ותופס פטמה כהה, מסובב אותה בכוח ומרגיש אותה גונחת עם הזין שלי בגרונה, גניחה עמוקה וחזקה.
"את אוהבת שתופסים לך את הפטמות ?" אני שואל בלעג ומסובב את הפיטמה שוב והיא גונחת לאישור על הזין שלי. "קומי" אני אומר ומקים אותה, ואז מושיב אותה עליי, על ברך אחת, היא מתקרבת לנשק אותי ומקבלת סטירה במקום נשיקה. "לא לזוז" אני אומר לה ומתחיל לחכך את ברכי בין רגליה, היא גונחת שוב, גניחה עמוקה וגרונית, חייתית. אני תופס את שתי הפטמות הכהות שלה ומסובב את שתיהן בכוח, ואז צובט אותן צביטה ארוכה ארוכה, אני מרגיש איך הג'ינס שלי נרטב כולו כשמיצים נוטפים מבין רגליה כשאני מחכך את הכוס שלה בברכי. היא גונחת שוב, ושוב, בכוח. "תזיין אותי" היא מצליחה להגיד בין גניחה לגניחה. "יש לך קונדום ?" אני שואל והיא מנידה ראשה לשלילה. "גם לי אין" אני אומר "ואני לא שוכב עם אף אחת חוץ מהזונה שלי בלי קונדום", מבט אכזבה ממלא את פניה ואני מוסיף "את יכולה לגמור על הרגל שלי". היא מנידה ראשה לשלילה "אני לא אגמור ככה בחיים" היא אומרת "אבל זה כל כך נעיםםם" היא מושכת את הם' הסופית אל גניחה נוספת.

"לא תגמרי ככה ?" אני שואל ומרים גבות "מה פתאום נראה לך שאת מחליטה שלא תגמרי ? אני אומר לך שתגמרי". "אני לא יכולה" היא אומרת בתסכול ומקבלת סטירה בתגובה לפסימיזם הזה.
"לא יכולה ?" אני שואל, מרים אותה ומשכיב אותה עם הבטן למטה על השולחן שלי, "שימי את היד על הכוס" אני מצווה "לעשות ביד". "אני לא יכולה לגמור ככה" היא מתווכחת ואני מכה בישבנה שוב, בכוח, במקום לענות.
"את לא זזה מפה לפני שאת גומרת" אני עונה, עם יד שמאל אני תופס את השיער שלה ומושך את ראשה אחורה, עם יד ימין אני מכה בכוח על ישבנה והיא גונחת ומתחילה לאונן בכוח. "בעוד כמה דקות מגיע לפה המנקה האתיופי" אני מספר לה, בין מכה למכה "ואם לא תגמרי עד שהוא יבוא אז תהיה לו הפתעה נהדרת כשהוא ייכנס בדלת" היא מנסה לגנוח משהו אבל אני לא מתייחס וממשיך להכות "אולי הוא לא ייבהל" אני אומר לה "אולי הוא יעמוד פה ויביט בך מאוננת, אולי יש לו קונדום והוא יוכל לזיין אותך, ממש בעוד כמה דקות הוא מגיע, אם נהיה בשקט אולי נשמע אותו נכנס לקומה.." אבל כשאני אומר "אולי נשמע" היא כבר מתחילה לגנוח את האורגזמה שהיא לא האמינה בה. מייד כשהאורגזמה מתחילה אני מעביר את אצבע ימין שלי בין רגליה כדי להרטיב אותה ותוקע אותה בכוח בתוך ישבנה השמנמן. היא צועקת בכאב ואני מרגיש את האורגזמה שלה מתגלגלת ואת פי הטבעת שלה מתעוות מסביב לאצבעי.

כשהיא יורדת מהאורגזמה אני שולף החוצה את האצבע שלי והיא שוב צועקת בכאב. "זה כואב" היא מתלוננת ומקבלת עוד סטירה. "ילדה טובה לא גומרת בלי רשות" אני אומר, מסדר את מכנסיי ומתיישב.
"עוד לא גמרת" היא אומרת בהיסוס ונעה לכיווני "גם לא אגמור, לא עכשיו, לא איתך" אני אומר באדישות ומסתובב אל המחשב. "אולי בפעם הבאה, אם תהיי ילדה טובה".
אני שומע אותה מתלבשת ויוצאת מהמשרד כשאני עסוק במחשב ולא מתייחס. אחרי עשר דקות היא חוזרת בביישנות. "עוד לא הלכת הביתה ?" אני שואל בפליאה אמיתית. "עוד רגע אלך" היא עונה בשקט ומניחה חבילת קונדומים על השולחן שלי, מסתובבת ויוצאת מהמשרד בלי מילה נוספת.