התמסרות

תגידי לו

אוהד חיטמן


תגידי לו שזה נגמר,
תגידי לו שאת עוזבת.
תאמרי לו שהלב אמר,
שכבר הגיע השלכת.
למרות שהוא אוהב אותך,
תגידי לו שלא יבטח,
את לא עוזבת בגללו,
זה בגללך, תגידי לו.

תגידי לו שבלילות
יותר מדי את לא נרדמת,
ואז, במקום המציאות
תגידי לו שאת חולמת.
למרות שטוב שהוא נמצא,
תגידי לו שאת רוצה,
לדעת להגיד לו לא,
זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה שזה לא פשוט
להקשיב למחשבות שלך,
את אולי טועה,
ואולי הוא לא יסלח,
תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.

תגידי לו שזה לא זה,
תגידי שאת משקרת.
אם הוא ייקח את זה קשה,
תגידי שאת מצטערת.
למרות שאת עצמך עושה,
תגידי שאת מנסה,
ואפשר לומר למזלו,
זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה שזה לא פשוט
להקשיב למחשבות שלך,
את אולי טועה,
ואולי הוא לא יסלח,
תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך.

למרות שאת עצמך עושה,
תגידי שאת מנסה,
ואפשר לומר למזלו,
זה בגללך, תגידי לו.

ניחא הצום והלא לעשן,
אבל בלי סקס??????????
למען השם,בנאדם,זרוק לי עצם.

השמש שקעה לי מוקדם מידי היום, לא הספקתי להתחרדן וכבר היא נעלמה.
חושבת על כל השעות של ים שעכשיו ירדו לטמיון עד שעון הקיץ הבא.
זה קרה מוקדם מידי, אפילו לא מספיק קריר בערב כדי להתכרבל.
מצד שני נשאר עוד קצת זמן של ריח הזיעה שלך בזיון אינסופי, אז טיפת קיץ עוד נשארה לי.
היום שוב הרשית לעצמך לעקוץ אותי וזה נחמד, מעייף אותי כמעט תמיד לדעת המון דברים. קצת סתומה זה סוג של מנחם בעולם התחרותי שלנו.
עוד רגע יום כיפור ואני אזכה לבדוק את היכולת שלי להתנזר בנוכחותך.
חתיכת אתגר מציבה לעצמי, או שבעצם אתה מציב לי.
ההיא אמרה שהיא תצליף בי.
אתה אמרת שתסתכל.
זה משמח אותי.
משהו נוסף לצפות לו.
אוהבת אותך.

גברים.
אי אפשר איתם,
וסוסים לא יודעים להשתמש במקדחה.

אם בליעת שני נורופן
בשילוב הלשון שלי בתחת שלך
לא מעבירים לך כאב ראש
אז אני כבר באמת לא יודעת
מה כן....
😄 :-)

יצאת לבלות היום, בלעדיי. לפזז עם עשרות בחורות סביבך. יפות ממני, צעירות ממני, נמרצות ממני.
ולא דאגתי, ולא חששתי למקומי.
כי ידעתי שהפכת אותי לחלק ממך. מגופך. מנפשך.
להמשך טבעי שלך.
כי בחרת בי.
ואני בך.





וכששאלתי אם נכון הדבר שאף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך, ענית שאף אחת אפילו לא מתקרבת לשם.






באביב מתאהבים. והגיע הסתיו. אז מה עכשיו?
להתאהב מחדש.
ואם כבר להתאהב, אז למה לא באותו האיש.
זה שטוב לי, שנעים לי, שמרגש לי, שמנסיק אותי.
משוחררת לעוף. ולהתאהב.

בסך הכל ישבנו זה לצד זו והבטנו סביבנו משועשעים משהו.
זוגות זוגות בבגדים שלא משאירים מקום לספק, אוחזים באביזרים שייעודם ברור, נוגעים זה בזו וזו בזה, מודדים את סביבתם ומחליטים מה בא להם היום.
בסך הכל ישבנו שם והזנו עיננו, למדנו אותם, את האווירה, את המותר והאסור.
וכשסיימת למדוד ולתהות השענת אותי על הדום, מצחי נוגע ברצפה ובידך קיין.
היו דקות בהן הצלפה רדפה הצלפה, שוב ושוב באותה נקודה על ישבני.
היו דקות ארוכות בהן כבר הפסקתי להמתין לפעם הבאה, חדלתי לעצור נשימתי בציפייה ובפחד, ובדיוק אז היא באה, הפעם הבאה.
המון זמן אחר כך הרמת אותי משם וסביבי גיליתי סדום ועמורה. דברים התרחשו כשאני נעדרתי.
והלכנו הביתה.
כלום יכולתי לבקש יותר?

פומביות דיסקרטית, זה מה שהיה לנו היום.
ללכת על הגבול של הכמעט.
הם לא באמת ידעו מה מתרחש אבל ראו את שבחרנו להראות.
כואב לי בהמון מקומות בגוף.
הספייס היה שם (מאסטר). בבקשה תפסיק. בבקשה אל.
וכן, כשאתה יושב על הפרצוף זה משפיל. נשים מסוימות. לא אותי.

ציטוט שלך כדי שלא אשכח:
"לא היה כזה צפוף.
רק כשהיא שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תמצוץ מישהו באוהל לידינו אמר כן".

אם דחפת את כף הרגל שלך לפרצוף שלי,
ולמרות שהיא כפי הנראה מאד נקייה, אין ספק שהיא פחות נקייה מפניי,
ואחר כך גמרת לי על הפרצוף כולו,
מה שנחשב כבריא במיוחד לעור -
זה אומר שהבריא מעכשיו מאזן את הג'יפה ממקודם?