שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עכשיו גם אני הלכתי

I won't be back
לפני שנתיים. 27 בינואר 2022 בשעה 4:20

יש לי פטיש לאוזניים. כמעט כמו הפטיש שלי לפטמות, בכל זאת, גמלו אותי ממוצץ בגיל 8... חודשים. ומאז, היחידות שניצלו, היו בעלות הפטמות השקועות. אבל אי אפשר היה לטעות. בעלת החמוקיים, שרוכנת כעת על שש, אינה סובלת מפטמה שקועה... זוג הפטמות הורודות הזקורות שלה הזכירו לי בעמידת הדום שלהן את משמר המלכה בארמון בקינגהם, מינוס שתי הגורילות וכובע הצמר. אך דבר אחד היה משותף לה ולהם, היא לא זזה. מילימטר. ניסיתי להבחין בתזוזה בדיאפרגמה, בבטן, בגב התחתון, משהו שירמוז לי שלפני אינה בובה מתנפחת.

התקרבתי אליה, אט אט, תוך כדי שאני נזכר, שלא צריך לשמור על פוקר פייס, אפשר לחייך, היא גם כך לא רואה דבר בכיסוי עיניים. 

 

תסלחנה לי כל הטוענות לבדס"מ שפוי, כותבות המאמרים לצעירות זבות חוטם ושאר אנשות שפויות. לוקח לי זמן להעביר זכרונות ומחשבות לתווים. לפעמים עשור, לרוב לפחות כמה חודשים. זו הייתה תקופה אחרת, 50 גוונים של אפור היו רק במניפות צבעים יקרות מחו"ל והספר שעיצב את אישיותי הבדס"מית, היה Histoire D'O, בגרסת המקור, בשפה שהופכת כל צמד מילים המשוגרות להיפוקמפוס לדקומפרסיה קטנה אצל בעלות המרווח בין הרגליים. זו הייתה תקופה אחרת. 

 

אז, בראשית דרכי הבדס"מית, הרשתי לעצמי לדמיין את התאמתן ליחידת הדיור מטה, זו שהחלונות היחידים בה יוצאים לחניה, אף אחד לא ישמע אותה צורחת, במיוחד בזמן שאחמם את אותיות הפליז שהזמנתי באיביי, בזמן שאני מצמיד אותן למקום הרך הזה מאחור, בכדי לסמן היטב, רכוש, כמו באות צ', שמה תלך לאיבוד.

 

נחזור לכיסוי העיניים. כמה שנים אחרכך, החלטתי לגדל מצפון. זאת אומרת, לפסיכופטים, אין באמת כזה. אז החלטתי לעשות sudo ולהתקין אחד. את המפגשים ההם, שבאו שנים אחרכך, הייתי מתחיל בשיחת נזיפה, שנשמעה בערך כך:

"תגידי, כמה מטומטמת אפשר להיות?", תוך כדי שאני מעביר אצבעות יד אחת בשניה, דופק חיוך זדוני שגם כך עלמת החן המפוחדת אינה רואה, וממשיך...

"כמה מטומטמת אפשר להיות, שאת מגיעה למקום, שאינך מכירה, מתפשטת, שמה כיסוי עיניים, מחכה לגבר שמעולם לא ראית, לא שמעת, לא יודעת עליו כלום... רק כי הוא אמר לך לעשות זאת...".

 

אבל אז, בני הדודים בנגב עדיין עסקו בגניבת מכשירי טלויזיה עבי כרס, על ירוק איכותי לא שמענו והסמים היחידים שאפשר היה להשיג היו חשיש מעורבב בגללי עזים ואבקות מוזרות ו/או עלי תה שטענו שתהיה אחלה גבר.

 

רכנתי לעברה, ולחשתי באוזניה, בפעם הראשונה, מאז שנכנסתי לחדר, "את יכולה להסביר לי בבקשה למה את מטפטפת?".


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י