כשפניתי לכביש המוביל למושב, כמעט באותה שניה בה גברת וייז הורתה לי לפנות ימינה, העליתי גיחוך קל. לפני עשור, הייתי מתפלא בכלל שבמקום כה שכוח אל, מישהו בכלל יודע מה ראשי התיבות של BDSM. בעצם, לא הייתי בדרכי למישהו, בפעם האחרונה שבדקתי בהאנגאוטס, התמונה שהיא שלחה לא השאירה מקום לספק, היא אישה.
הקפיצה מהבאמפר, גרמה לראש שלי לפגוש את תקרת הטנדר, להפסיק לחשוב על הישבן של הילדונת ולהוציא קללה עסיסית בערבית. הכל קרה בבת אחת, שאפילו לא שמתי לב שהייתי צריך לפנות ימינה מיד אחרי הבית השלישי. ככה זה במושבים בדרום, זה עדיין נראה כמו אז לפני חמישים שנים, אין רחובות, אין שילוט, אין תחבורה ציבורית, לא סתם היא אמרה לי עוד בהתחלה שהיא גרה בחור.
לקח לי עוד חצי דקה להסתובב, עד כמה שאפשר כשאתה צמוד למפלצת אמריקאית באורך של כמעט 7 מטרים, ב״רחוב״ שלא השאיר לי הרבה מקום לתמרון. ״שמתי לב שהגעת״...קיבלתי הודעה בהאנגאוטס, ״אני עם השמלה השחורה ליד הגדר ה....״.
עצרתי לידה וסימנתי לה לעלות. ״למושב האחורי בבקשה...״, פלטתי במהירות והספקתי לקלוט את הפרצוף המופתע שלה. כבר אמרתי לה בתחילת הקשר, כשהיא ביקשה ממני שלא להיות כמו כולם, שאני לא צפוי... מעולם לא הייתי ומעולם לא אהיה.
זו הפעם הראשונה בה אנו נפגשים. מתכתבים כמעט חודש והיציאות שלה של פעם בשבועיים, לא ממש עוזרות. הסתכלתי עליה במראה והרהרתי... פאק... יותר מעשור לא סישנתי מישהי כה צעירה. מודל 96, איבדתי את הבתולים שלי כשהיא עוד הייתה בבטן.
בפניה שמאלה, ביציאה מהמושב הורתי לה להוריד את הבגדים ולהישאר ערומה. היו לנו עשר דקות עד הצימר, וידעתי שאם לא אפעל עכשיו, בעשר הדקות הקרובות היא פשוט תיסגר, תינעל והביישנות שאפיינה אותה מהרגע הראשון... תגבר על כל ניצוץ שליטה שאפעיל אחרכך.
״אני יכולה בבקשה להישאר בתחתונים... אדוני?״...
עניתי לה ״כן״, בזמן שהיא הורידה את החזיה.
״נגיע לצימר עוד כחמש דקות... זוכרת את מילת הביטחון שלך?״
״כן אדוני....״
המשך יבוא.
