מאז המעבר לחיפה והתנסות מוצלחת במשהו, היצרים המיניים שלי מאוד התעוררו.
ואני עם מלחמות בראש שלי, כל כך הרבה סרטים מתנגשים.
מצד אחד, אני כל כך שלמה ומרגישה בטוחה במערכת היחסים עם לוקי
מצד שני, שנינו רוצים לחוות עוד מיניות, עוד דברים.
וזה מתנגש אצלי במוח - האם משהו אצלי מקולקל? המיניות שלי כמעט אף פעם לא היתה דבר חשוב.
הייתי אישה מאוד מאוד מאוד מאוד מינית אבל בו זמנית נהגתי לשים את עצמי בצד בשביל שמי שיהיה איתי יסופק (חוץ מההולק שכל כך שם חשיבות להנאה המינית שלי וגם ללוקי שזה כל כך חשוב לו).
ועדיין, משהו אצלי דפוק כל כך, אני רוצה להבין מה עוד עושה לי טוב, מה מרגש אותי, מה מעורר אותי מינית חוץ מלספק את מי שאיתי.
מה אני צריכה? מה אני רוצה?
שחרור שליטה זה כנראה אחד הדברים שבדסמ נתן לי מכיוון שאני לא מסוגלת לשחרר בשום מקום אבל גם את זה אני מצליחה להרוס כי אני מתאבססת על מחשבות ועל דברים שהייתי צריכה לומר אחרת.
אני רוצה לחגוג את המיניות שלי אבל בו זמנית אין לי שמץ של מושג איך לעשות את זה.
כפרטנרית אני מאוד מאוד מאוד מרצה, זה חלק בנוי אצלי (אמנם כבר לא לרמות של ביטול עצמי) ואז אני עכשיו חושבת על זה ואני לא מצליחה להבין מה אני רוצה.
אני מרגישה כל כך דפוקה.
כמובן שגם יש פחד שלפעמים משתק אותי שכשאני מנסה ללכת לכיוון הזה כי זה כל כך לופ מחשבתי של: "אז אני אנסה לשאול מישהו אם הוא מעוניין במשהו מיני אבל זה יכול להיות רק מישהו שיש לי משיכה רגשית ומנטאלית אליו, אבל רגע! אם אני אשאל אותו אז הוא בטוח יסרב ואז גם יגיד שכדאי שנתרחק כי *מלא סיבות* ואני בכלל לא מושכת או סקסית או חכמה מספיק או לא יודעת מה"
ואני שונאת את הלופ הזה.
אני שונאת את החלק הזה של הבורדרליין.
בא לי לחיות ולחוות כל כך הרבה דברים ובו זמנית אני נכנסת בעצמי על זה שבא לי ועל זה שמי ירצה חפץ שבור כמוני? (כן, ברור לי שזאת חשיבה מגוכחת לאור העובדה שלוקי מאוהב בי מעל הראש וכל הזמן מדגיש שהוא רוצה אותי ושהוא נמשך אלי אבל התחושה של חפץ שבור קיימת בי כבר כמה עשורים)
בקיצור, לילה ומחשבות והמוח שלי בלופים כי כמובן שהוא יהיה.
