זה תמיד מספק אותי הידיעה שאני יכולה להפחיד אותו.
שאני תמיד אהיה חזקה יותר לא משנה מה.
.
אני עדיין מתגעגעת לא', אני חושבת הרבה על הקולר הונילי שהוא נתן לי (דווקא לא על הבדס"מי) ואני נורא רוצה לרשום על הרגע הזה אבל זה מרגיש לי מאוחר מידי.
מצד שני, מיום ליום נשארת רק ההרגשה הזאת של "אני אוהבת אותך ואני תמיד אוהב אותך ואני מתגעגעת"
אין לי שום כעס כבר, אני חושבת שאפילו בשיחת הפרידה כבר לא היה לי שום כעס.
יש לי כן הרגשת פספוס מסויימת אבל... יש לי כן הרגשה יותר טובה לגבי זה שכן נחזור להיות ידידים בסופו של דבר.
הוא בין הא/נשים היחידים/ות שהיו איתי במערכת יחסים שאני יודעת שלא משנה מה - הוא ימשיך לאהוב אותי.
.
הצטרפתי לקמפיין חדש של מישהו (קמפיין D&D), למרות שאני חדשה בתחום, מאז שהיתה לי "טעימה" בנושא אני פשוט רוצה עוד.
יש משהו נורא כייפי ומשחרר בפשוט לשחק.
אני עוד לא יודעת איזו דמות אני אקח (אולי בארדית? בכל זאת כן עדיין בא לי לשחק אחת) אבל אני חושבת שאני כן אנסה לקחת אותה לכיוון יותר Chaotic evil, מעניין אם אני אצליח הפעם לעשות את זה.
בפעם הקודמת הדמות שלי חיבקה יצור ג'לי רק כי הוא היה חמוד ותוך כדי היא נכוותה מחומצה שממנה בנוי הג'לי.
היא מזכירה לי דמות אחרת שכתבתי לפני הרבה מאוד זמן, דמות ילדית מאוד ושטותניקית לחלוטין שרק רוצה שיהיה טוב בעולם הזה.
אני חושבת שזה חלק שקיים אצלי הרבה אבל בכוונה הקצנתי אותו במשחק ובכתיבה.
עכשיו אני אצטרך לחשוב שוב על סיפור רקע ולכתוב אחד אבל זה אתגר שאני אוהבת.
.
לוקי ואני דיברנו על זה שחסר לי שהוא יתן לי משימות, החלק המנטאלי הזה חסר לי, במיוחד מלוקי.
יותר מידי זמן שלא עשינו את זה.
באופן כללי, חסר לי מנטאלי.
ויותר מזה - אני מתחילה לתקן את מה שהפחדן עשה.
את הטראומות של "אני נשלטת אז לא מגיע לי להנות" או "התפקיד של נשלטת זה רק לספק את האדון שלה וזהו"
אני מתחילה ללמוד מה עושה לי טוב
זאת ממש ממש ממש ממש ממש ההתחלה של זה... אבל לפחות המודעות קיימת ואני כן מתחילה להתקדם שם.
.
דיברתי אתמול עם אחי הביולוגי שעה וחצי (אחי הבכור, זה שבקשר עם אמא שלי אבל לא ממש בקשר איתי), בחיים לא ניהלנו כזאת שיחה ארוכה.
השלמנו הרבה פרטים אחד לשניה, זאת היתה שיחה כל כך טובה (ברובה, חוץ מכשדיברנו על אבא שלנו) ויש כל כך הרבה דברים שהוא הדחיק שהזכרתי לו.
אני תוהה עדיין אם זה היה הדבר הנכון, כי את הדבר הכי חמור שהוא עשה לי הוא לא זכר ואתמול סיפרתי לו על זה.
אמרתי לו שכבר סלחתי לו על זה ממזמן, שאני מבינה למה זה קרה.
הוא עדיין נכנס בעצמו על זה.
אני עדיין אוכלת את עצמי קצת על זה שסיפרתי לו ואני תוהה אם זה היה הדבר הנכון.
מה שכן - דיברנו על זה שיש לי אינטילגנציה רגשית מטורפת, שאני עם הלב הכי גדול מכל המשפחה שלנו, שאני סולחת בלי הפסקה (לפעמים יותר מידי) ואני טענתי שהם קיבלו את הIQ.
הוא אמר שהוא לא סובל שאני אומרת את זה ושאני כן חכמה.
זאת היתה שיחה שיש לי כל כך הרבה מה לעבד שם, שאני עדיין מנסה להבין חלקים ממנה.
.
היום בערב יש מפגש של א/נשים, שכולל את לוקי כמובן, שגם הפכו להיות משפחה עבורי (טוב, שניים מהם כבר היו משפחה ממזמן - הארמלס הוא משפחה עבורי יותר מעשור ואשתו המדהימה היא משפחה עבורי כבר 7 שנים בערך).
אני מתחילה לגלות את המיניות שלי ואת הבדס"מ שלי גם דרכם.
כל כך הרבה חוויות שאני רוצה לחוות, כל כך הרבה דברים.
כן צובט לי בלב שא' לא חלק מזה, אבל זה הדבר הנכון, לשנינו.
ואני באמת מקווה ומאמינה שנצליח לחזור להיות ידידים, שנינו אוהבים אחד את השניה ושנינו חשובים אחד לשניה.
.
יש לי הרבה סיוטים לאחרונה שוב.
הבנתי שזה כנראה קשור לזה שבמאי היה האונס (למיטב זכרוני)
זה מדהים כמה אני יכולה לתאר במדוייק את השעות האלה, מאיפה חזרתי, מה קרה ומה היה אחרי זה.
למזלי, אני הולכת (כנראה) להתחיל טיפול של שנתיים בCPTSD וזה אמור לתת לי כלים נוספים.
.
בלי שיר להיום, יש יותר מידי שעוברים לי בראש.
המון אהבה, קסם וחיוכים לכולם/ן
