לוקי ואני הצלחנו לסדר סוף סוף את מה שקרה ביננו בעזרת חבר מקסים ומדהים שעזר לנו לתקשר.
היה גם סשן נחמד.
.
אני תוהה לפעמים אם אתה עדיין קורא כאן
האם אתה עדיין נכנס לבלוג שלי לפעמים לראות אם יש עדכון?
זאת אשליה, אני יודעת שזאת אשליה ושאתה לא קורא כאן
אתה חסר לי, עדיין אין לי יום שאני לא חושבת עליך
הסתכלתי היום בוואטסאפ, עברתי על שירים ששלחת לי, על הודעות קוליות שיכולות להיות מלאות באהבה ויכולות להיות מלאות בכעס.
אמרנו שנשיר את השיר של אלאדין ביום ההולדת שלי כי תכננתי קריוקי
עכשיו כבר לא בא לי כלום.
חיפשתי ומצאתי קוביות D&D שמייצגות דרואיד אז קניתי אותן, יש לי תקווה לתת לך אותן ליום ההולדת שלך אם באמת אני אראה אותך ביום ההולדת שלי כי זה נופל על אייקון השנה.
אבל זאת אשליה, אני יודעת שזאת אשליה
אתה ואני לא נחזור לקשר לעולם, נכון א'?
אני באה לכתוב "לורד" בכל פעם שאני חושבת לכתוב עליך כאן ואז אני נזכרת שזה כבר לא נכון, זה כבר לא קיים ביננו.
האהבה שלנו טהורה וזוהרת כמו אש אבל היא יכולה לשרוף אותנו, היא שרפה אותנו.
האם כן יכולנו להציל את זה?
אם היינו לוקחים מרחק וכל אחד היה מטפל בעצמו ואז היינו קובעים זמן לחזור לקשר, אבל באמת להאמין לזה... האם זה יכל לעבוד?
אתה אוהב אותי ואני אוהבת אותך אבל זה לא מספיק.
ואני רוצה לכעוס אבל אתה לא שיקרת לי, אז על מה אני אכעס?
אני כועסת עליה, זה כן.
היא שיקרה הרבה שם ואני איבדתי אמון בכל מה שהיא אמרה לי.
אבל אני לא יכולתי לומר לך את זה ככה, בצורה כזאת שתפגע בך. כבר פגענו אחד בשניה מספיק.
ועדיין, אני יודעת שמבט אחד בעיניים שלך ואני אקרא בשניה איך אתה מרגיש
אני מתגעגעת אליך כל כך.
ראיתי ששלחת לי את השיר הזה, כנראה כעסתי על משהו ולא שמתי לב לזה אפילו.
היום שמעתי אותו, יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לומר לך בהקשר שלו.
אני אוהבת אותך.
It's unlike anything"
"When you're loving me
I know when it's getting rough"
All the times we spend
Trying to make
This love something better than
"Just making up again
How can I make it through"
All the things you do
"There's just got to be more to you and me
