היום אני הולכת ביחד עם לוקי, הארמלס וקושקא לבקר מישהי שיקרה ללבי כל כך הרבה וששנים לא ראיתי אותה.
כל תקופה מסויימת הקשר מתחדש.
אני לא יודעת אם היא מבינה מה היא נתנה לי בחיים האלה, כמה זכרונות טובים, כמה היא לימדה אותי להיות עם יותר הומור וצחוקים (וגם עם הרבה ציניות)
בזמנו, אמרתי לא' (בסשן הראשון שהיה לנו, במאנץ'), שיש מישהי שיקרה לי שבזמן שהארמלס עלה לי סשן אז היא ליטפה לי את השיער, הסתכלה לי בעיניים והרגיעה אותי ושממנה למדתי לעשות את זה לפעמים לנשים אחרות (עד עכשיו יצא לי לעשות את זה בשביל מישהי אחת, מצחיק שזה היה באותו היום עם א' כשהוא סישן גם אותה)
אני כל כך מתגעגעת אליה, היא בין הא/נשים ששמור להם/ן מקום חם עמוק עמוק עמוק עמוק עמוק בתוך הלב שלי.
מישהי שלא משנה כמה זמן לא תהיה תקשורת בין שתינו, זה יהיה כאילו לא דיברנו יום אחד.
היא נתנה ונותנת לי כל כך הרבה רגעים טובים בחיים האלה ואני אוהבת אותה, אוהבת יותר ממה שאני יכולה לתאר או לצייר או לקשט או לפסל או לצבוע באמצעות פלסטלינה...
או אפילו בלשיר - שזאת הדרך שבה אני מתבטאת הכי טוב.
.
חשבתי הרבה על א' אתמול (כן כן, שוב)
הוא עדיין חסר לי, אני תוהה אם העוצמות של זה ממש ירגעו באיזשהו שלב, כלומר, אני יודעת שכן... אבל השאלה היא מתי.
הוא ממש ממש ממש ממש חסר לי
אני כבר לא מחכה לתמונות של הבוקר אבל כן חסר לי כל כך לשמוע את הקול שלו בזמן שהוא היה נוסע לעבודה והיינו עושים הודעות קוליות.
או שהיינו שולחים אחד לשניה שירים
יש כמה תכשיטים שלי שנתתי לו כמתנה, הם ייצגו אצלי משהו מיוחד, חלקים מאוד משמעותיים ממני, אני כן תוהה איפה הוא שמר אותם (בשיחת הפרידה הוא אמר לי שהוא שומר אותם)
האם הוא יודע שאני מתגעגעת אליו כל כך?
שהוא חסר לי יותר ממה שאני יכולה לחשוב או לתאר?
שהייתי רוצה לשתף אותו בכל מה שקורה בתקופה האחרונה?
שרק לפגוש אותו, להתחבק, לשמוע את דפיקות הלב שלו ולעצום את העיניים שלי
לשכב על המיטה ולהסתכל בעיניים שלו, לדבר לפעמים באמצעות העיניים שלנו.
אני מתגעגעת ללשיר באוטו ביחד איתו, זה משהו שעשה לי כל כך טוב
חסר לי המבט האוהב שלו
חסר לי הדברים שהיינו עושים ביחד, השיחות שלנו, התכנונים שלנו שבסוף לא עשינו.
האם זה חסר לו?
האם את כל הדברים האלה הוא מרגיש?
מצד אחד, אני רוצה לקוות שלא כי זה אומר שכואב לו פחות
מצד שני, אני רוצה להיות אנוכית ולקוות שהוא כן מרגיש, שהוא כן אוהב אותי, שהוא כן מתגעגע אלי - גם אם זה כואב.
כי זה אומר שקיים הסיכוי של 1% אחד שכן נוכל לחזור להיות בקשר כלשהו כי עדיין אכפת לנו אחד מהשניה, אבל אני מנסה להרוג גם את האחוז הזה (שהיה הרבה יותר גבוה לפני שבוע וחצי) כי אני לא רוצה לקוות, אני לא רוצה שביום ההולדת שלי יכאב לי כי הוא לא שלח הודעה או התקשר.
חוץ מזה, נכון להיום, אנחנו רעילים כל כך אחד לשניה.
האם זה ישאר ככה? אני כל כך רוצה לקוות שזה ישתנה.
אני חייבת להשאיר את הקוביות אצל גורה, אני קניתי אותן מהלב שלי, אני רוצה שיהיו לו אותן - מה שיקרה איתן משם זאת כבר בחירה שלו.
נזכרתי בשיר הזה כבר אתמול בערב, זה משהו שהיינו שומעים הרבה כשהיינו נוסעים ביחד
באתי מאהבה א' והרגש הזה של אהבה כלפיך, לעולם לא יעלם ואני גם לא רוצה שהוא יעלם
"קצב הליכתה
קמט בשמלתה
הם שיעידו הם שיגידו
שדבק בה טעם האהבה
עשב בשערה
ושתי עיניה גם מספרות עליה
שהיא באה מאהבה
שמץ של מבוכה
קסם בחיוכה
הם שיסבירו הם את סודה יסגירו
שהיא באה מאהבה
כמה שהיא יפה
אור על פניה נח
ורואים עליה
שהיא באה מאהבה
ריח
שדה פורח
ומשפתיה עולה ובא
טעם
רוצה עוד פעם
לטעום את טעם האהבה."