שלושה ימים ויש מלא שינויים
אבל ככה זה תמיד אצלי.
חלק ממהתמכרות לדרמה וחלק מדרך החיים שלי אני מניחה.
.
לוקי ואני מרגישים קצת יותר טוב, נראה שאנחנו מתחילים קצת להחלים
אני אוהבת אותו
הדברים ביננו גם מתקדמים יותר ויותר לכיוון טוב ובריא.
.
הכרתי מישהי
או זוג
אבל פרפרים אליה
לא חשבתי שאני ארגיש ככה
אבל היא עושה לי פרפרים בלב, המון המון המון פרפרים כאלה
שכחתי את ההרגשה הזאת כבר.
אני מחכה לרגע שאני אבריא ואני אוכל לפגוש אותה/אותם
פשוט לפגוש ואולי גם נשיקה בין שתינו
.
ואז יש אותו.
הוא חזר לחיים שלי (טוב, מה נסגר? בעצם עזבו, אני לא באמת מתלוננת שאנשים מסויימים חזרו לחיים שלי, בינתיים זה רק טוב)
בדיוק איך שכתבתי על כמה שחסר לי מנטאלי
והוא יודע לתת את זה.
בשניה וחצי הוא יודע לגעת בנקודות הנכונות שזה כמעט מפחיד
לא, לא כמעט, זה מפחיד.
קשה לנצח אותי במשחק מוחות אבל הוא מצליח להפיל אותי
כבר כמה פעמים בהתכתבויות שלנו שהוא הצליח.
מנטאלי זה כמו לשחק עם אש, הרבה פעמים זה כייף אבל צריך נורא להזהר מלהשרף.
ואני עדיין נזהרת
גם אם אני לא בראטית
אני חייבת להזהר
לשמור על עצמי
לשמור על עצמנו.
.
ויש את א'
אתה יודע שאני אוהבת אותך עדיין ומתגעגעת עדיין נכון?
אם היית שולח הודעה או מתקשר אז בשניה הייתי באה
סירנה אתמול הגיבה לי על אחד הפוסטים שלי, אני עדיין מעכלת את התגובה, עדיין חושבת על איך אני רוצה להגיב לזה.
בטח אני ארשום פוסט יותר מאוחר על זה.
אבל זה נכון.
אז איפה הייתי?
אה כן, אתה.
למה לעזאזל חסמת אותי בפייסבוק?
הרי סיימנו, סגרנו שיחה, אמרנו שלום
אז מה הקטע של לחסום עכשיו?
להגן עליך מלקרוא דברים שאני כותבת?
להגן עליך מזה שאני עלולה להגיב לך על דברים?
הרי בשלב הזה כבר לא הייתי עושה את זה.
אם הייתי רוצה, כבר הייתי עושה את זה בדרכים שלי.
אני יצירתית מספיק.
אני שונאת חסימות, אני אף פעם לא מתמודדת איתן טוב.
בגלל זה אני אף פעם לא חוסמת
אפילו את הפחדן לא חסמתי (וכשהוא חסם אותי בעיקר צחקתי על כמה שהוא פחדן - ואם אתה קורא את זה במקרה, אז כן, אתה פחדן)
אבל אתה א'? לא חשבתי שאתה תחסום אותי ככה, לא שוב.
ואין טעם לשלוח הודעה ולבקש שתסיר את החסימה
בשביל מה? זה שוב יגרר לקצר בתקשורת וריבים שיעשו רע לשנינו
אבל לעזאזל איתך
לחסום זה לא פיתרון
וזה מכאיב לי, מאוד מכאיב לי.
.
השיר הזה לא רלוונטי לימים האחרונים אבל הוא כל כך רלוונטי לחודשיים האחרונים
