אני מוצאת את עצמי בכמה מקומות מנהלת דיונים על נושא של טריגרים והסכמה.
הניצחון שלי היה שבזמן פלאשבקים הצלחתי גם לדבר על הפנטזיה הבדס"מית הכי גדולה שלי
הרגשתי גם את החופש כי לא שפטו שם.
בכל מקרה, איפה הייתי?
אה כן, טריגרים.
אני מישהי מתוסבכת, מאוד דפוקה, מאוד... "חפץ שבור"
אני מתקנת את עצמי, לאט לאט, מדביקה כמו בשיטה היפנית רק עם קווים של כסף ולא של זהב
אני עושה את זה, לא אף אחד אחר
אולי אני צריכה להדפיס את כל החיות שמייצגות אותי ולעשות את זה עם כל אחת מהן
יש לי את האיך ואני יודעת שהוא ישמח לעזור לי עם זה.
אולי... אולי זה הדבר הנכון, צעד נוסף להחלמה הזאת.
גם מחר, זה סוג של צעד ראשון של החלמה
להכנס שוב למקום שבו פגעו בי הכי הרבה בבדס"מ
כשלא היתה לי מילת ביטחון והפחדן התעלם מה"לא" שלי והחליט על דעת עצמו שלהכנס אלי אנאלית וגם בלי חומר סיכוך זה הדבר השפוי לעשות.
תולעת.
היום אחד הגבולות שלי זאת מילת ביטחון, אני לא חוזרת על זה, אין מצב שלא תהיה לי אחת.
איתו גם נוצר לי הפחד של לשאול שאלות
פתאום כל מה שאני יצרתי בילדות שלי, הרבה ממנגנוני ההגנה שלי בתור שורדת נמחקו.
לאחרונה אני חוזרת למקום הזה, להפסיק לפחד מלשאול
מותר לשאול, זה לגיטימי
הדבר היחיד שהוא לא הצליח לשבור אצלי בזמנו היה את הדעות שלי
תמיד הייתי מדגישה את מה שאני חושבת, גם אם זה לא בהתאם למה שהוא חושב
היה לנו כל כך הרבה ריבים על זה שאני מוציאה אותו "לא בסדר" כשאני תומכת דווקא במי שמתווכח/ת איתו
זה כאילו שאסור לי שיהיו לי דעות (לך כבר לקיבינימאט)
אז זה תמיד היה המקום ששמר עלי
היום התווסף הנושא של לשאול שאלות
ולאט לאט, אני יוצרת את ה"אני" החדשה
שגם תהיה מתוסבכת וגם דפוקה
אבל שתדע לאהוב את עצמה ולא תבטל את עצמה בשביל אף אחד ובשביל אף אחת.
היום היה לי צעד נוסף בנושא
דיברתי באופן מאוד תקיף על נושא השאלות
אני לא מוכנה שיגעו לי שם, אני לא מוכנה שעוד פעם יבטלו אותי
NEVER AGAIN
"כי כזאת אני חולפת רגע חושפת ושנייה אחר כך
שוב נשאבת אל השגרה הזמן נהיה קצר
אז אני חוטפת, כמה שרק אפשר
וטוב לי, טוב לי, טוב לי...
אני אהיה לי אש מאנשים קרים, אש מאנשים קרים
שמחביאים עמוק וכמה הם שקופים
אשמור עלי ממבטים טורפים
מכל פינה חדה מכל חיוך סתמי
אני אהיה לי בית לעצמי.
מלחש הקנאה מיום כבד, רודף שינה
ממלחמות קהות שמקפיאות לי את הלב
שהתקשה מרוב שהוא אוהב.
מדוחק הכבישים, מבני אדם טיפשים
שכבה אחר שכבה לכאוב ולפרק
אני אהיה לי שיר מפחד משתק."
*אין טעם לסמן צבעים, כי זה נכון לכל החלקים שלי, זה נכון למכלול
וזה רלוונטי לכל מי שהיה איתי, לכל מי שעכשיו איתי ולכל מי שיהיה איתי
אין לכם יותר כוח עלי, במיוחד לא כוח כזה.
ואם אני בוחרת להיות אתכם?
אז תעריכו את זה, אחרת לי אין מה לעשות שם.
(כן כן, גם אם אני פאקינג נשלטת)