לפני שנה. 21 באוגוסט 2022 בשעה 12:31
לא זה לא היה אולטימטום.
זה היה לשתף רגשות, זה היה להביע צרכים, זה היה להגיע למקום אמיתי שאפשר לעבוד על זה.
לא שום דבר אחר
להגיע למקום שאנחנו באמת יכולים לעבוד ולהגיע למקום ששנינו רוצים ולא יגרום נזק לאף אחד מאיתנו
כאילו מה? כל ההתמסרות שעשיתי עד עכשיו לא נחשבת?
ואני מרגישה כל כך מטומטמת ומבועתת כרגע
כי אני לא רוצה לאבד אותו מצד אחד אבל מצד שני אני כל כך כועסת.
אמרנו לשתף, אמרנו כנות, אמרנו לעזור אחד לשנייה להתמודד
לאן זה נעלם בדיוק?
זה בדיוק למה אני לא אוהבת שעוזרים לי להתמודד, כי אז זה קורה, כי אז הפרשנות מגיעה למקומות כל כך אחרים
כואב לי
אני בוכה.
לנשום, אני מזכירה לעצמי לנשום