"את מחפשת להעניש את עצמך כי את חושבת שמגיע לך"
הוא צודק וטועה בו זמנית
במובן מסוים התייאשתי מלנסות למצוא עוד מישהו שבאמת ירצה להישאר איתי
ובמובן אחר, אני רוצה פאקינג לחיות ולהגשים פנטזיות שלי, גם אם אני אפגע בדרך
אולי זה שאני לא שומרת על עצמי כבר זה הקטע של הענישה העצמית?
לא יודעת
הוא כועס עלי
אני שונאת שהוא כועס עלי
אני גם כל כך לא רוצה לאהוב אותו כבר
לפעמים פוליאמוריה היא דבר כל כך כואב
אם היה עוד צ'אנס, אם הוא היה נותן לזה עוד צ'אנס - הייתי יכולה להוכיח לו אחרת, הייתי יכולה לתת לו כל דבר מעצמי
הוא יודע את זה, הוא מאמין לזה אבל הוא גם בטוח שאין מצב למשהו רומנטי איתי
זה הלך לאיבוד
ואני מתחילה להרגיש רגשות יותר גבוהים כלפי מישהו אחר ושם אסור לי, ממש אסור לי.
הבחור השני, אני דואגת לו אז כבר רציתי לנסוע אליו בשעה הזאת בשביל לדאוג לו
אני מסכנת את הלב שלי
ואני לא אמורה לסכן אותו
אמרתי שאת הלב אני לא מסכנת
הגשמת פנטזיות בשביל לספק את עצמי ואחרים.ות ובשביל לחיות
לקחת סיכון עם הגוף שלי
אבל לא עם הנשמה שלי, לא עם הלב שלי
לא אחרי האחרון שפשוט תקע את המסמר האחרון בארון
ועכשיו להרגיש כלפי הבחור החדש? לא לא לא לא
זה לא בשבילי, אהבה זה לא בשבילי
אפשר לקבל את הגוף שלי כשאבחר אבל לא את הלב או הנשמה שלי, את זה כבר לא.
ככה אני אוכל לשמור על האחרים.ות ולמנוע מהם.ן להפוך לצעצועים שבורים ולחפצים מקולקלים, כמוני.
סליחה לוחמת, סליחה דרואיד - מגיע לכם.ן יותר טוב מזה
"ya no me interesa más,
solo el cuerpo voy a dar,
pero nunca, nunca, nunca,
mi alma, mi alma, mi alma, mi alma"
