כל כך הרבה עבר עלי בזמן האחרון
גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים
אני צריכה לעכל כל כך הרבה דברים וכל כך הרבה רגשות
מצד אחד אני מלאה בכעס ובזעם על ההורים ועל המשפחה הביולוגית אבל מצד שני אני מלאה ברוך ואהבה כלפי אלו שהגדרתי בתור המשפחה המאומצת שלי
אני כל כך ברת מזל בקטע הזה, בלי עיין הרע.
הם אוהבים אותי והם דואגים לי
ביום שישי ראיתי דדפול
מי שעדיין לא ראה - לכו!!! זה פאקינג סרט גאוני ומושלם
פשוט מושלם
כשיצאתי משם אמרתי: "שנים שלא הייתי מאושרת ככה"
והיום אני הולכת שוב לראות, הפעם ב - VIP עם ידיד מהעבודה.
קניתי איפור והתחלתי להשקיע בעצמי
זה מוזר לי
אלוהים כמה שזה מוזר ומפחיד וכן הלאה
ומעבר לכך...
היום אני כל היום שומעת שירים קיטישיים ואיכשהו מאז ולנטיין התחברתי מחדש לצד הקסם שלי... לצד שמאמין באהבה ונלחם עבורה
לצד ששומע שירים קיטשיים וחושב על רומנטיקה תמימה וילדית כזו
לפני כל הפגיעות ולפני כל הדמעות שבכיתי
לפני כל הפעמים שהלב שלי נשבר
ואז נזכרתי באחד השירים הכי אהובים עלי:
ומה אני יכולה לומר?
מפחיד לי כי באיזשהו מובן אני מתחילה לחיות ולא רק לשרוד (בלי עיין הרע)
ואני עסוקה כל הזמן
ויוצאת כל יום כמעט
ונפגשת עם אנשים
ומפחיד לי
כל כך מפחיד לי
אין לי שניה לנשום אבל פתאום מסיבות טובות... וזה מפחיד.
