לפני 6 שנים. 5 בנובמבר 2018 בשעה 13:55
אז אחרי נפילה מאוד קשה אני שוב פעם מנקה את האבק ממני
ושוב פעם קמה על הרגליים, שוב נלחמת, שוב נושמת, שוב מנסה
רק שהפעם יש לי אותו בחיים שלי וזה לא מובן מאיליו
הבן זוג המדהים הזה שמכיל אותי בכל הקריסה הקשה הזו
ויש את החברים שמהווים את המשפחה שבניתי לעצמי
ואני מזכירה לעצמי בכל יום את זה
כל יום זאת מלחמה מחודשת כשהשדים של הדכאון וטראומות צצים להם ואומרים לי שאני עצלנית ופתטית
ובכל יום אני נושמת מחדש, שמה את השריון והחרב ויוצאת לקרב מחדש
ולאט לאט זה משתפר
ואני במרכז הפעם, אני דואגת לעצמי הפעם, בכל ההספקטים
וזה כל כך קשה!
אבל אני עושה את זה.