Delicious and Nutritious

להמשיך, ולרצות להמשיך משהו שטוב לך.
ייתכן שהוא מזיק לאחר, וייתכן שלא,
הנקודה היא שאתה לא חושב על האחר.
עד שכן, לרגע, ואז אתה מבין שאתה אגואיסט.


העקבים שלך עדיין מהדהדים בחדר המדרגות. ובראשי.
לא היית אמורה פשוט לקום וללכת. זאת לא הייתה כוונתי.
זה לא מה שרציתי שיקרה. והנה, אני שוב אגואיסט.

העניין הוא שההערצה שלי אלייך לא השתנתה כלל.
את עדיין עילוי. את עדיין מלכה. את עדיין ראויה לסגידה.
את מדהימה, מכל בחינה שהיא.
ולי נותר יהיה רק לקנא.
לקנא בגבר שתעשי אותו המאושר שבגברים.
הגבר שיהיה שם, איפה שאני לא הייתי.

ואני חוזר על מילותיי האחרונות-
סליחה שאני מעאפן.

אימו היא עילוי, מעין אוברמנש (Uebermensch) של יופי ומתיקות, חייתיו?ת וטו?ב.
בעיני ההמונים היא עשויה להיות סאבית מאזוכיסטית בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, אבל בעולם שלי היא מלכה. מלכה הראויה להערצה ולסגידה לאין שיעור.
כמה מושלם זה שאימו יש רק אחת.
וכמה טראגי זה, שאימו יש רק אחת.
זהו פרדוקס קיומי שלא נידון בפי הלוגיקאים הגדולים - ייתכן שראסל ופרגה העדיפו שלא להתמודד עם הסוג הזה...

Immo, I salute you:
"Here's looking at you, kid"

http://www.youtube.com/watch?v=bW2o2aZkCyc&feature=related

אנקדוטות מהשפה העברית לרגל יום העצמאות.

המשמעות המקורית של שורש ז.י.נ. היא כלי נשק.
ההנחה המקובלת היא שמשמעות המילה "זין" כאיבר המין הגברי השתרשה רק בתקופה המודרנית, בעת החייאת השפה העברית (המילים "זנות" ו"זונה" המופיעות במקרא, שורשיהן הוא ז.נ.י. ולא ז.י.נ.). השפעת היידיש על העברית המודרנית היא רחבת היקף ואינה שנויה במחלוקת (ראה הורבאט ווקסלר לדוגמא), שכן מחיי השפה מן הסתם לא היו דוברים ילידיים שלה, ובאופן טבעי חדרו השפעות לקסיקאליות, פונולוגיות ותחביריות משפות האם שלהם לעברית של ימינו.

המונח היידישי (והגרמני) לפין היה "שוואנץ" (זנב), שבתחילה תורגם ישירות למילה "זנב" בעברית. עם הזמן, כשהמונח נהיה נפוץ והתקבע, הפך גם הוא לטאבו, וכך התקצר לאות הראשונה זי"ן. הקשר העמוק המושרש בין כלי נשק ואיבר המין הגברי, יחד עם הדמיון לשורש ז.נ.י., הם שתרמו לפופולאריות המונח "זין" בשימושו בימינו. בנוסף, יחסי מין נתפסו באופן מסורתי בתרבויות רבות כאקט תוקפני ואלים כלפי האישה, וכך גם הפועל "לזיין" (שנגזר מהשם "זין") השתרש גם הוא והפך למקובל ושמיש ביותר גם בקונטקסט התרבותי (וגם אם לא במודע..)

אם כך, נשלטות יקרות- אתן לא סוטות 😄


גם השורש ק.ד.ש. טומן בחובו מידע מעניין.
נמצאו לו שימושים במקרא בהם משמעותו זנות. כן כן, קדשה = זונה.

הסבר אחד מספר על תרבויות דתיות בהן היה נהוג להחזיק בנשים שמספקות שירותים מיניים כאטרקציה, על-מנת למשוך אנשים אל המקדש. "זונות" מסוג כזה נבדלות מהזונות הרגילות והטמאות באופן מהותי. הן תורמות לקדושת הדת בכך שהן מושכות קהל רב לקחת חלק במעשי הפולחן. מכאן הכינוי "קדשה".

ההסבר המקובל והפשוט יותר אומר שהשם נובע מכך שזונה מחללת את קדושת גופה בקיום יחסי מין ארעיים.


אני אישית, אוהב יותר את ההסבר הראשון.
זונות (במיוחד מהסוג שנמצא כאן) הן אכן קדושות.
אמן.

ונוס ממציא את אשת חלומותיו כתרגיל מנטאלי (ראה "החלומית"),
ואני, בניגוד לכך, חלמתי אתמול בלילה על סיטואציה אינטימית עם כוכבת הפורנו האהובה עליי. והתעוררתי מיוזע ונרגש.
ואני שואל, מה חמו?ר יותר- לפנטז על אשת חלומות בדויה? או על זו שקיימת אך לא ברת-השגה?

טעימה מחכמה סינית עתיקה.
חאן פיי-דזה, פילוסוף ומייסד האסכולה הלגאליסטית מתקופת המדינות הלוחמות (403-221 לפנה"ס), מספר על המקרה הבא:

יום אחד בהיר נעמד אדם חסר שם, שהיה מייצר חניתות ומגנים, בכיכ??ר ה?ש??ו?ק אי-שם במדינת צ'ו, עם חנית ומגן למכירה.
"החנית שלי, כל-כך חדה ועצמתית היא, אין דבר בעולם שיכול לעמוד בפני חדירתה" התפאר ביצירתו.
לשמע דבריו המרעישים, התקהלו סביבו מאות העוברים ושבים בפליאה רבה.
חסר-השם המשיך והתרברב: "המגן שלי, כל-כך מוצק ועצמתי הוא, אין נשק בעולם שיכול לחדור אותו".
בעוד הקהל הנלהב נלחם על רכישת החנית והמגן המופלאים, קם החכם ושאל:
"וכי מה יקרה, אם נתקוף את מגנך בחניתך?"
דממה.
חסר-השם נותר חסר מילים.
"חנית חודרת-כל, ומגן שאינו ניתן לחדירה, הרי שאינם יכולים להתקיים באותו העולם"
הצהיר החכם.
וזוהי מהות הקונפליקט.

עד היום, המילה הסינית ל"קונפליקט/סתירה" מורכבת מצמד המילים "חנית" ו"חרב",
מאו-דון (矛盾). היא משמשת גם בפתגם גנאי המקביל במשמעותו ל"ירה לעצמו ברגל".
מקווה שהשכלתם ולא השתעממתם 😄

*הטקסט הנ"ל הוא תרגום שלי, ויכולות להיות אפשרויות נוספות לפענוח המקור.

מצורף המקור למתעניינים:
矛盾 (韓非子‧難一)
楚人有鬻楯與矛者，譽之曰: 吾楯之堅，物莫能陷也。
又譽其矛曰:吾矛之利，于物無不陷也。
或曰:以子之矛陷子之盾何如。
其人弗能應也。夫不可陷之盾與無不陷之矛，不可同世而立。
今堯、舜之不可兩譽，矛楯之說也。

רגע של חולשה, תחושה מופלאה.
יצא מתוכי כל הרוע, והטוב.
אולי היא הייתה קורבן קל, אולי לא
אולי הייתי צריך להתאזר בעוד מעט סבלנות, אולי לא
אולי לא הייתי צריך, אולי לא
אולי אולי אולי..., אולי לא.
סטודנטית שלי, בעלת שם סלאבי-גרמני לתפארת, מחוייכת, מעוצבת, תמימה, חצופה, יפה, רכה, קשוחה, קשובה, חלקה, חלקלקה וראויה להערצה.
יחסי מרצה-תלמיד, מאופיינים כביכול בגבול דקיק בין מקצועיות למציאות.
סמסטר שלם של הדחקה עד כדי הכחשה, כי אסור- זה מנוגד לכללים האתיים.
אתיקה?
בדיחה יוונית עתיקה, הניצבת אל מול המוסר במאבק תמידי בין "עשה" ו"אל תעשה", בין נכון ולא נכון, והרי אם השפה אכן מעצבת חשיבה (כפי שטענו בלשני תחילת המאה הקודמת וורף-ספיר), הלוא היא תלוית הקשר, תמיד. מכך שכל מבע לשוני, רב משמעות, חסר משמעות, סתירה, טאוטולוגיה ואנלוגיה, כולם מתפרשים ומוצדקים על-פי ההקשר.
מסקנה לוגית פשוטה: שפה-> חשיבה-> עשייה באשר הם, מתקבלים בברכה בהקשר המתאים.
ההקשר?
שני אנשים שנמשכים זה לזו מהמבט הראשון. קלישאתי ככל שזה נשמע, במקרה הזה, זה היה אמיתי. ומציאותי.
אז הגיע הרגע המתאים, בהקשר המתאים, ותקפתי.
נשיקה לוהטת,
נשיכה כואבת,
ליטוף מעודן,
חיבוק חונק מכוון,
כריעה לצורך כניעה,
שתיקה לצורך אמירה.
כל שנותר הוא ליהנות מהקיים, לעשות עוד צעד מסוכן, וכמובן להתמודד עם הסמסטר הבא, כששמה מופיע ברשימת הסטודנטים שלי.

"Fall into you, is all I seem to do, when I hit the bottle, cause I'm afraid to be alone.
Tear us in two, is all it seems to do..."
Excellent song.
Now I shall hit the bottle, and wallow in sorrow.
lovely weekend to me

היי אמיתית. גם ב"חוויות" (או בעיקר שם)
אם הפוטנציאלי אכזב, אז תגידי
אם הפוטנציאלי נכשל, אז תגידי
אם הפוטנציאלי עשה משהו שהוא לא היה אמור לעשות, אז תגידי
אם הפוטנציאלי לא עשה משהו שהוא היה אמור לעשות, אז תגידי
אם הפוטנציאלי פשוט לא עושה לך את זה, אז תגידי
אם הפוטנציאלי עדיין בתקופת מבחן, אז תגידי
אם הפוטנציאלי לא מוגדר, אז תגידי
אבל תהיי אמיתית
אל תשדרי מסרים רבי-משמעות
זה כואב
הפוטנצילאלי הוא אדם
עם לב
גדול
ענק!
וכשהוא רוצה
אז הוא רוצה מאוד
ואחרי היום, הוא כואב
זה לא הוגן
אל תסתירי דברים מהותיים
היי אמיתית