הרבה כבר נכתב על המסיבה, שאכן הייתה מדהימה ומוצלחת. תודה לאמילי, F, כלובי וכל העוסקים במלאכת הקודש -- גם אני נהניתי מאוד. לא רק מהמסיבה, גם מהקהילה.
אני לא מרגיש כל כך שייך לקהילה בשנתיים-שלוש האחרונות -- הכל נהיה אקסטרימי ואקסהבציוניסטי מדי לטעמי. האנשים אותם אנשים, אמנם, אבל מבחינת הפומביות והצורך להרחיק, אני עדיין תקוע בעידן הדינוזאורים של לפני 10 שנים (גם אז הקרדיט לקיומה של הקהילה הגיע בעיקר לכלובי, אם מישהו מתעניין). אבל יש דבר שאני עדיין מתחבר אליו - כולם מוכנים ובד"כ שמחים לקבל אחד את השני. שזה ממש קל כשיש לכם הרבה במשותף, אבל לא כל כך נפוץ כשלא. ותמיד יותר קל למצוא למה לפסול מישהו מאשר לקבל את אותו אדם כמו שהוא.
כל מי שהיה במסיבה נראה שייך, ללא הבדל דת, גזע, מין, העדפות מיניות, וגיל. מחמם את הלב לדעת שכשאני אהיה סוטה בן 64, יש סיכוי שעדיין תהיה לי מסיבה של הקהילה ללכת אליה ולהרגיש שייך.
לפני 17 שנים. 31 בדצמבר 2006 בשעה 21:27
