מסדרונות השירותים החשאיים

אז בהמשך לפוסט שלי מלפני כמעט 12 שנים (עוד חודש יומהולדת), יצא לי לשמוע היום תוך כדי נסיעה את השיר Pale Shelter, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא פוסטים בפורומים של אנשים שמעלים תזה שלא מקובלת על שאר הקהל, ומתלוננים שלא נותנים להם את הכבוד המגיע להם, את האהבה וההבנה לרעיונות שלהם - אלא רק מקום לפרסם בו.

We don't give them love, we give them pale shelter

When all they want to be is ... completely in command

(גם הנשלטים/נשלטות)

השיר הזה הוא במקור טרוניה להורים של נער/ה מתבגר/ת. אז, אולי בעצם זה בדיוק אותו הדבר...

וגם, מאותה להקה יצא גם השיר Woman in Chains על גבריות רעילה והדחקת הצד הנשי אצל גברים, וכמובן המבנה הפטריארכלי של החברה; נשמע בדסמי? אז זהו, שלא. מי שרוצה בדסמ צריך לכתת רגליו עד Depeche Mode.

וכמובן יש שירים כמו שיר על נחלים, שהשורה מתוכו "הכאב הזה, הכאב המתלווה ... גם הכאב הזה שייך לאהבה" היא זאת שתמיד הכי מצאה חן בעיני בשיר, עוד בטרם הבשלתי במובנים הרלוונטיים. או עטוף ברחמים, שיר תמים על לידה, שכבר מהפעם הראשונה ששמעתי אותו, החלפתי את ה"אור" ב"עור"* - "עור כחול כהה, זה עוטף אותך ברחמים ... אני תמיד אוהב, זה ודאי יכאב".

ולא, לא מעניין אותי מה לרורשאך, יש להגיד על זה.

* למי שיש פטיש תינוק/אמא (ואני לא ביניהם) זה נהפך לשיר פטיש אולטימטיבי...