עלעול קצר במדריך london fetish scene הראה שאין הרבה אירועים השבוע. רק אחד, במועדון קטן וחביב שנמצא ב- zone 3, שזה מחוץ למרכז השוקק, אבל בסה"כ 30 דקות נסיעה ברכבת התחתית.
טענתי את ה-oyster (החופשי-חודשי המקומי), ולבשתי מיטב מחלצותי. אחר כך פשטתי אותם והתלבשתי בשחור (בכל זאת, דרס-קוד), ושמתי פעמי אל המועדון, שמתחבא ברחוב הראשי של שכונה לא יוקרתית במיוחד. המועדון מצויד במסדרון כפול דלת, שאף צוללת של סוכנות ריגול לא הייתה מתביישת בו. אחרי שעוברים את הדלת הראשונה, מגיעים לשומר ולמפעילת המקום, שמשוחחים מעט כדי לוודא שהבנאדם לפחות נראה נורמלי, ולאחר מעט דין ודברים, הסבר על כללי המקום וכו' - נכנסים דרך הדלת השניה.
15 אנשים, זה כל מה שהיה אותו ערב. בד"כ יש יותר. המקום לא גדול -- קומת הכניסה שבה כל האירועים והמשחקים קטנה משמעותית מהדנג'ן. ההרגשה מאוד ביתית; כולם עסוקים במשהו. בעמדה אחת עסוק מישהו בלקשור את הסאב שלו - hogtie כמו שכתוב בספר. בפינה אחרת יושבת מלכה וארבעה משרתיה מענגים אותה. בפינה שלישית עסוקה שלישיה, גבר ושתי נשים, כולם בתלבושת של תלמידת בית ספר אנגלית (כן, גם הגבר) בענישה חינוכית הולמת.
כל הנשים מגולחות. וגם כל הגברים -- לפחות אלו שהחבילה שלהם בחוץ, שזה הרוב. הגילאים מתפרשים אחיד על התחום שבין 20 ל- 40, כך נראה -- ואחד קרוב ל- 60. אנשים עוברים מפינה לפינה, צופים, מדי פעם גם מתערבים. ניכר שהחבורה הזאת מכירה היטב. הדי ג'יי משמיע מוזיקה בסגנון שנות השבעים.
סשן נגמר, פחות או יותר. מתחיל ברקע ביצוע לא מוכר של tainted love ומייד הופך לשיחה הכללית, ביחס למקור, לביצועים אחרים, וכו'. כמו בימים הטובים של הצ'אט בכלוב, כשהרדיו עוד עבד, ואופציית "המועדפים" בבלוגים עוד הייתה ביצות. אחרי עוד שני שירים, כולם חוזרים לעיסוקים שלהם, מי מצליף, מי מוצלף, מי קושר, מי נקשר, מי מטפטף ומי מטופטף. לו הייתי בסביבה לעיתים קרובות יותר, יכול להיות שהייתי חלק מהחבורה, אבל על אף הידידותיות שלהם לאורחים, לא הייתי הרבה יותר מצופה מהצד.
נפרדתי לשלום, יצאתי לי אל האוטובוס-שמחליף-את-הרכבת, וחזרתי למלון. עוד חיזוק למה שידעתי כבר: את הבדסמ שלי אני אוהב בפרטיות ודיסקרטיות, כחלק ממערכת יחסים זוגית.
לונדון לא מחכה לי מצד אחד, ומצד שני -- הכל יחכה לי שם עד שאשוב.
לפני 17 שנים. 17 באפריל 2007 בשעה 21:22
