בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

הגיעה אלי עם סמני שאלה בעיניים.
היו לה שולטים ושולטות. התמסרה עד כלות להרגשתה.
"זלזלו וקיבלו אותי כמובן מאליו" היא טוענת "אז ניתקתי קשר".
"עשיתי כל מה שנדרש", היא חושבת, וקיבלתי התעלמות.
"אני מצפה ליחס, סשן טוב, כוחניות, כאב, שליטה ולא להתעלמות" היא מהרהרת.
אבל.. וזה מעניין, ברגע שהאקס אדון שלה החל להתעניין בה לסמס לה ולומר לה שהיא נושא געגועיו?, "אז כבר הוא לא מעניין לי, הוא חלש. הוא מחזר אחרי", היא מסכמת.
"ברגע שגילו לי מהם חולשותיהם? לגבבי הם/ן הפסיקו להיות שולטים ושולטות.

היא נשואה וטוב לה במסגרת ההיא, אבל מהשולטים בה היא מצפה להיות היחידה.

הסברתי לה את מה שאתם הייתם מסבירים ושלחתי אותה לביתה.

אין לי ספק, כל שאמרתי נקלט באוזן אחת ויצא בשניה..

יש כאלו שנהנות רק מכאב ו/או השפלה - מזוכיסטיות. בלבד.
יש כאלו שנהנות רק משליטה מטאלית. - כנועות מחשבה.
יש שמחפשות זוגיות עם קורטוב כוחניות ושליטה.
יש...
ולעומת זאת ....
יש שפחות.
יש כלבות.
ויש כלבות שפחות...

אם את מבינה ההבדלים

חפשי את מיקומך ולא תתבלבלי.

ישנה איזו כלבה. אותה אני מכיר זמן מה.
הבעיה היא שככל שתרצה לנבוח ולהיות כלבת זאב? היא עדיין כלבה מתחילה.

למענה נכתב המשל הבא. הנמשל? לטעמכן.. התאימוהו.

כלב אחד, חשקה נפשו עד מאוד לההיפך לזאב.
נטש את מלונתו ורץ למצוא לו להקת זאבים.
יום אחד זיהה להקה כזו ורץ אליהם בחביבות, בזנב מורם והחל להריח באחוריהם כמנהג הכלבים לאמר שלום.
הזאבים תקפו אותו מייד. ללא היסוס, קרעו בבשרו וביתרו ממנו נתחים שלמים.
מוכה קשות, זב דם ונשמתו בקוש י באפו. הצליח הכלב להימלט וימים וחודשים רבים בילה בבית חולים לחיות, מפרפר בין החיים למוות.
חלפו שנים, הוא התאושש והחשק העז להיות זאב פשה בנשמתו. שוב אזר אומץ ויצא ללהקת הזאבים.
הפעם הבחין בזקן הזאבים. הכלב שם פעמיו אליו. זחל בתחינה וילל בכניעה.
"מה?" שאל הזאב .
"רציתי כל כך להיות לזאב", פצח הכלב וסיפר לו את קורתיו. "מה עלי לעשות כעת לבל יהרגו אותי?", שאל.
"אצלנו הזאבים", ענה זקן הזאבים, "לא מריחים זה בישבנו של זה. אלא נוגעים אף באף בברכת שלום ועיינינו מביטות ניכוחה ולא בהשפלה".
הכלב החכים ורץ ללהקה. נגע בתחינה באפו של זה ובאפו של זה. ובסופו של יום התקבל ללהקה.
בחלוף שנים, יצאה הלהקה לצייד. בין הציידים היה הכלב. לפתע, מרחוק הבחין בזקן הזאבים רובץ על סלע בודד ומשקיף ממרומיו אל הצייד.
רץ אליו הכלב בשמחה אדירה וגאווה לא מבוטלת, הריח באפו לאמר לו שלום וילל בגאווה.
"המממרררר" רטן הזאב בזעם כבוש: "אני מכירך.... אצלי?... אתה עוד יכול להריח בתחת!".

תנור נפט.
להפעילו בחום ממש נמוך
להושיב אותך עקודה על התנור
לתת לחום לחמם את בשרך הצמווד למכסה העל.
לתת לחום להחל לצרוב בנקודת החום הגבוה במרכז..
לתת לחום לצרוב בך כוויה.
להרימך ולנגב דמעותייך.

על ישבנך נצרב: AMERICAN HITER - MAID IN CHINA בעיגול משורטט היטב

ווש, פס אדום.
ווווש, פס כחול.
ווווווווש פס אדום כהה חזק..שמשחיר

אדום כחול שחור.
צבעי השליטה של הכלבה

צבעי הדגל

כלבה מסווימת פנתה לכלבה אחרת. פטפטו ביניהן והאחרונה ניסתה לדלות מהראשונה באם היא נשלטת על ידי. כשהאחרונה שאלה למה? נענתה: אם כן, היזהרי ממנו, לא הייתי רוצה לראותך נפגעת.
"הוא לא. אבל על מה ולמה את מזהירה אותי ממנו?", נענתה המזהירה.
אני? לא אספק לך חומר לרכילות", פטרה המזהירה את עצמה מתשובה.

המרכלת, מתמרנת, מזהירה ואז נסוגה מותירה אחריה גל סרחון באומרה לעצמה, אם הוא לא לה? אולי יהיה לי... או להיפך. אם הוא לא לי, גם לא לה.


תגובתי?

לא אייחצן את המזהירה , היא תדע כשתקרא מילים אלו.
ולא אייחצן את המוזהרת, רק אודה לה שלא נפלה במילכוד והעבירה לי הנוסח.

ובאשר לתגובתי? אומר למזהירה: "דיברו עליו טוב, דיברו עליו רע? דיברו? סימן שהוא חשוב"

חורף.
לפני שלושה שבועות לערך, החלטתי שבנוסף לאח ובנוסף למערכת המיזוג המיני מרכזית, אני מעוניין להדליק השנה פשוט תנור נפט. כאלו של פעם עם הראש המתלהט באדום. הפכתי חנויות עד שמצאתי באיזה חנות, תחוב במחסנה הענק, קופסת קרטון ועליה האיור של תנור נפט עם נשר אמריקאי (תוצרת סין כמובן). זריז, זריז רכשתי ובמחיר מוזל. המוכר יעץ לי לרכוש עוד פתילה לכל מקרה (אותה הוא תקע לי במחיר מופקע ואיזן את עצמו).
הבעיה? לכו ותשיגו נפט. העגלה עם הפעמון: נפט, נפט, כבר מזמן שווקה חיים. כך גם, בתחנות הדלק. אחרי חיפוש בין 7 תחנות הגעתי לאחת שבה, פלא פלאים, יש משאבת נפט. עומדת לה גלמודה בפינה נידחת של התחנה. מסכנה כזו, עלובה שמקנאה באחיותיה נותנות השירות הדיגיטאלי של הבנזין והסולר.
הבעיה השניה? מחיר הנפט? שווה לזהב. 8.11 שקל לליטר.. איפו הנפט בגרושים שהיה האמצעי הזול לחימום הבית? כעת , אתה מעוניין בתנור נפט טעם של פעם..? תשלם והרבה.
אבל, לשבת כעת בסלון, לשמוע את הלהבה מפצפצת בעליזות באח. לראות את התנור נפט מפיץ חום במרכז הסלון ועליו קומקום מיים רותחים ולמזוג תה מהביל מהסמובר הרותח מעל האח..
להתרווח בבית חםםםםםםםםם ................
כשבחוץ? כפור כלבים?

שווה כל רגע..

כעת אפשר להתפנות לאילוף כלבה.

כמה זמן לוקח לכלבה להסיר ולהשיל מעליה חסמים, עכבות?
מנסיוני, ניתן לבנות מודל מתמטי.
נכון, כמות המשתנים היא לא קטנה.
נכון, צריך להקים צוות קטן שיכלול פסיכולוג, נירולוג, מתטמטיקאי פיסיקאי.

ואז כשאני עומד מול הכלבה...

אני מסיר את החסמים והעכבה
עם שוט וקול (קולי)

אז... למה להתאמץ לכנס צוות?, רק עבור הפרסטיז'ה והריפטיישן?

כשהגעתי לכאן, גירשתי את כל החתולים. אני לא סובל חתולים. לא מתעלל בהם, אבל לא סובל אותם.

החלטתי להשאיר אחת קטנה כחושה ומזת רעב. בחוץ כמובן. הרעיון לנדיבות? תתפוס עכברים וכו'.
יום יום קיבלה חלב, גבינה ועוד.. לעיתים קוטג' ולעיתים שימורי חתולים.

במשך הזמן הנבלה התפתחה יפה. תפסה גוף זנב ותחת.

ואז הגיעו ימי המחזרים. והנבלה? מזדיינת חופשי. אני נותן לה אוכל וכו. היא מזדיינת חופשי.
ואת העכברים? אני נאלץ לתפוס לבד.
לפני ימספר ימים, יצאתי ותפסתי את הזונה על חם. האדון שזיין אותה הביט בי במבט של: אח שלי, תן לזיין ואל תפריע. היא? היתה עסוקה בלקבל זין.
ברור שהעפתי את המניאק לחפש מי שינענע אותו. אבל הזונה הבינה תפרינציפ.
הבוקר היא נעלמה. הלכה לחטוף זין בחצרות זרות.
בצהריים הגיע התחככה בחלון ויללה מיאוווו מיאוו.. בשפתנו: אבא'לה, אני רעבה תוציא אוכל.

הסתכלתי עליה ואמרתי: איפה היית זונה? היא הביטה בי . ברור שהבינה. ראיתי לה בעיניים, ופלטה בתגובה: מיאווווווו, כאילו: שתוק ותביא אוכל. מה זה איפה הייתי, כאילו שאתה לא יודע. אמרתי לה: זהו זה. אין אוכל, לכי לחפש עכברים.

שרמוטה.

אז במקום להתנצח במיילים וכו.
אומר כאן שוב.

לא. אין לי עניין בסשן ו/או זיון חד פעמי.

לא אין לי עניין בשליטה חלקית. כזו או אחרת.

גיל השפחה/כלבה/זונה יכול להיות מגיל תום הקטינות החוקי ועד...

חייבות להיות בה 2 תכונות בסיסיות:
אנטלגנציה (רגשית ושכלית)
רצון במהותה להתמסר עד כלות.
(לחיות עבור אדונה עד כלות.)
(להיות עבורו. בשבילו ולמענו.)


כל כלי BDSM הנם כלים להביאה לנקודה בה ארצה שתיהיה.


שאלות?

אין..
יפה
הבנתן

- תגיד, אתה מצליף חזק?
תלוי בזבוב.
-אעה?
תלוי בזבוב. מה לא מובן?
- איזהההההההה זבוב.
זה שמסתובב לך על התחת..
- לא, כי אני אוהבת חזק.. אתה מבין?
ואני ספק הצלפות?
- תענה לי.
אם הזבוב לא יזוז? אסתפק בעיתון
- (צחקוק ואז היא זורמת) איזה עיתון?
נשאסטראנה (היה פעם עיתון רומני כזה. ולא. אני לא רומני)
- (מתפקעת מצחוק), וואלה אתה בדרן.
מיצינו?
- רגע. לא ענית לי.. איך אתה אוהב להצליף.. כי אני מתה על זה..
- בגלגול הבא? היוולדי כפרה. תצליפי בעצמך עם הזנב וגם תוכלי להרעיד את העור על התחת ולעשות מוווווווווו.
ביייייייייייי

איך נהג ואמר הצרפתי לתייר שביקש באנגלית הסבר וכיוון לשירותים הקרובים. העלה אותו לקומה העליונה באייפל ושאל: מכל הצרפתים שאתה רואה סביב ויש מיליונים, רק אותי אתה שואל.


תגידו לי: יש תכנת אנטי טמטום?