בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

חזרתי בדיוק לגשם ראשון.

האח בוערת.
ניחוח עדין של שריפת עצי ההדר בקמין.

אש נמוכה. עדיין לא קר מאוד.

מרק רותח. - בוליון עם קרוטונים.

כוסית גריי גוס (וודקה)

ושב"ש לכולם..

הערב הוזמנתי למדורה באזור זכרון..
ע"פ ההבטחה יהיה מעניין..
גם הפעם הושבעתי שאגיע.
מישהי רוצה להיצלות על האש?
:))

יצאתי.
לקחתי איתי שוט זנבות במקרה ואתקל בכלבה ראויה.
המקום לא משו..
ניכר שהוסב חלקית ופרוביזורית לענייננו.
התאורה .. כמו אצל השכנים שלי בסוכה :))
הסאונד? כמו בערב כיתה עם מגפון..
הקהל? 2.7 איש ועוד קצת.
הסשן? עזבו מתאור..
אז חזרנו.
התכנסנו בתרסת הישיבה בחצר ב03.30 הוצאנו 2 בקבוקי גריי גוס מהפריזר.
קטפנו לימון או שניים.
הלוקוס שנתפס בחמישי נפרס לפרוסות על האש.
מוסיקה קלאסית חרישית מבעד לסראוונד.
הלוקוס עם טיפה שמן זית, מלח ופלפל אנגלי גרוס ניחם את הקיבות.
הוודקה שצרבה את הדם. ניחמה את הנפש.
כשהשמש הפציעה לה את הבוקר.
יוהן סבסטיאן באך, קיבל את פניה.
היא חייכה והחלה לחמם ברכות
הלכנו לישון, עד עכשיו.
לא מזמן פצחנו עיין וכעת כוס קפה.
בוקר טוב ישראל.

ושוב משוחח עם כלבות.
ושוב נדהם לעיתים מרמת השטחיות. התובנה וההבנה.
סתם לזיין אותה? משעמם.
סתם לסשן אותה ? לא מחרמן.
סתם לשם סתם? עדיף כוסית וודקה גריי גוס (או שתיים, שלוש וארבע) קפואה עם טיפה לימון.
עדיין מתעניין בכלבה אולטימטיבית שרוצה, חפצה, מתאווה לשולט של ממש.
כזה שיאספה אליו עם תום האילוף ויסמנה לרכושו ולתמיד.

סיפרו והזמינו אותי לאיזה מיקום בצפון בו בערב מתקיימת מסיבת BDSM.
אולי אעלה על האופנוע ואקפוץ.
רק אולי...
כי כרגע הלילה עדין רחוק...

אני לא גולש כאן לעיתים קרובות.
אבל, אני מציץ מעת לעת.
מרפרף על פני הרשומות (פוסטים) השונות.
ותמיד מגלה כמיהה.
כמיהה של אנשים, נשים כמו גברים לאהבה.
רשומות ציוריות.
רשומות אוונגרדיות.
רשומות פלסטיות.
רשומות בנליות.
ובכולן, כחוט השני, מגיעה התשוקה העזה לאהבה.
בין אם היא סדיסטית, מזוכיסטית או אחרת.
החוט הזה חוצה את כולן, כל הרשומות.
מנקבן מצד לצד ומשתזר מרשומה למישנהה.
ברשומות מסויימות הוא אורירי, שקוף.
באחרות הוא אדום וזוהר בצבעי הדם.
ובחלקן הוא משחיר, מכהה צבעו.
אבל בצבע כזה או אחר,
זהו חוט השני של הצורך לאהוב ולהיות נאהב.

ואז

אתה מציץ אל הפטפטת שנשפכת בפורומים ובדיונים השונים ומגלה..
שלמרות שחוט השני מבצבץ גם ברשומות המפטפטים.
אף אחד לא מדבר על אהבה...

מעניין

מעניין לי?
מה אתן/ם מייחלות/ים לעצמכן/ם כבילוי לערב השנה החדשה שתנחת עלינו בחצות בין שישי לשבת הקרובה.

מלמטה, למעלה...
כך:
במבט מסור ועגום
של עבד, של כלב נבון.
הרגע גדוש וזך.
דומיה
וכוסף סתום
לנשק יד האדון - -

י' סיון תרפ"ט

(הערה: הניקוד, המיצוב, התצורה והאופן, הועתק בדיוק כפי שנכתב במחברתה)

כמה משעמם לצפות בכלבות צעירות שחושבות (נו, לפחות הן חושבות), שמראן וצעירותן מחפות על שטחיותן.
כמה משעמם לצפות בכלבות שמחפשות בעצם בן זוג עם קצת קינקיות בסקס וחושבות שהן בסצנת הסאדו..
כמה משעמם לדבר עם כלבה ש"נעלבת" מכך שאתה מכנה אותן כלבות ואינה מבינה בעצם דבר וחצי דבר לעומקם של דברים.
כמה משעמם.

וכמה קשה לברור לך כלבה אינטליגנטית, מתהווה או שהתהוותה ויודעת מיקומה ומקומה, בין אם צעירה היא או בוגרת.
זה קשה.

3 ימי גשם של חורף, 5 לילות קרים.
1 אח עץ בוערת בכף
ו..נגמר החורף?
התגעגעתי לטוסיק מוצלף היטב, מולי על השטיח הרך שמול האח..

נו..
נחכה ..

נעדרתי זמן רב.
חזרתי.
כלבה, את כאן?
(או שעדיין לא המציאו אותך)

:)