הכל התחיל בקליק

קשה לו מאוד לתפקד בכיתה
הוא בקושי יודע עברית
מרוב הקשיים פעמים רבות מצאתי אותו במצב של סף ייאוש ומודעות עצמית נמוכה למדי.
אבל לכולנו ברור שהתלמיד הזה ניחן בנתונים אתלטיים מעולים ומצטיין באתלטיקה קלה.
כבר כמה חודשים הוא מתכונן לתחרות הארצית בענף.
לפני שבוע הרגיש כל כך מיואש מכל הקשיים שמסביב ואמר לי שאינו רוצה להשתתף בתחרות כי בטח גם שם הוא לא יצליח.
הסברתי לו שכל אדם מצטיין בתחום אחר והוא התברך בכישרון ספורטיבי מעולה ורגליים שיוכלו להוביל אותו להשגים גבוהים.
הדגשתי בפניו שהרבה מקנאים בו על יכולותיו, גם אני מקנאה בו ויודעת שאין לי אפילו אלפיון מהכישרון הספורטיבי שלו.
היום, יום רביעי נערכה אליפות הארץ באתלטיקה קלה.
וורקנך דרסה , תלמיד שלי, בן 16, זכה במקום הראשון .
ומהיום הוא אלוף הארץ באתלטיקה קלה והדרך לאולימפיאדה סלולה בפניו.
גאוה גדולה שלו, גאוה פרטית גם שלי.

ביתי מנויה על עיתון לילדים.
כל יום שישי היא מחכה לעיתון כדי להנות מקריאתו ביום החפשי, שבת.
ביום שישי האחרון היא חוזרת מבית הספר ורואה את השכן שהוא גם חבר טוב שלנו,
מרים מהריצפה את העיתון לילדים ומתכוון לקחת אותו לביתו.
ביתי העירה לו שזה עיתון שלה שכנראה נשמט מתיבת הדואר.
השכן טען שלא יתכן שזה עיתון שלה כי היא בכלל לא מנויה לעיתון הזה, לקח את העיתון ונכנס לביתו.
אציין שאותו שכן מנוי על עיתון למבוגרים שהוא באותה הוצאה כמו העיתון לילדים.
במסגרת המנוי הוא לא מקבל את העיתון לילדים!
למרות זאת בחר להרים מהריצפה את העיתון של ביתי ולהתעלם מהערתה.
דיברתי עם אישתו הסבתי את תשומת ליבה למעשה ובתשובה היא ענתה לי שזה עיתון שלהם כי במנוי הם מקבלים גם את העיתון לילדים, מאותה הוצאה.
במערכת העיתון אמרו לי בפירוש שמי שמנוי לעיתון המבוגרים לא מקבל את עיתון הילדים.
די ברור שהעיתון שהשכן/ חבר שלנו לקח, זה העיתון של ביתי כי היא מקבלת אותו קבוע בימי שישי.
מעבר לעגמת הנפש שנגרמה לביתי,
היא מחכה במיוחד לסיפור בהמשכים שמצוי בעיתון.
אנחנו לא יודעים איך לנהוג עם אותו שכן?
מצד אחד הם חברים טובים שלנו ומצד שני הוא עשה מעשה שלא יעשה הוא ואישתו לא מוכנים להודות שנעשתה טעות ולהשיב לביתי את העיתון.
מה עושים יש לכם רעיונות?

יום ראשון, שעות הערב המאוחרות
סביבות 21:30.
אני עוסקת במלאכה השנואה עלי ביותר, גיהוץ חולצה לבעלי
( במעמדו הוא חייב שכל קפל וכל תפר יהיו במקום)
פתאום הריצפה רועדת
עוברת שניה, אני עוד בתחילתו של הלם,
החלונות הגדולים הפונים לרחוב רועדים.
הקטנה רצה אלי בוכיה
רעד חלש נוסף מתחת לרגלינו.
הקטנה כבר בהסטריה אמיתית
מתחילה לשחזר את רעידת האדמה בהאיטי.
בעלי נשאר אדיש מול מרקע המחשב, לטענתו זה היה בום על קולי
אבל לא שמענו שום מטוס שחג בשמיים?
אני עוד לא מבינה מה קרה
חצויה בין אדישותו של בעלי להסטריה של הקטנה
ובין לבין מנסה להרגיע את עצמי
(מודה גם אותי זה הפחיד).
הבעל נרדם והקטנה המפוחדת תפסה את החלק השני של המיטה הזוגית.
עדיין לא גילתי את מקור הרעידות?
הודיעו בחדשות?
אולי אתם
הצפוניים המשקיפים לים, הרגשתם, שמעתם, ראיתם?
אשמח לעידכונים, זה ירגיע גם אותי.
שיהיה לילה שקט והכי חשוב יציב.

כבר הודעתי כבל עם וכלוב שאני מכורה ל" אח הגדול"
גם כתבתי שחידשתי הליכים לקראת ההשתתפות בעונה הבאה.
חשבתי שאהיה הראשונה להביא לשם קורטוב בדסמי
נו אז חשבתי
ארז הקדים אותי ואמש בתכנית, במוצאי שבת, ראינו אותו מציעה לסער לגוון קצת במשחקים.
"קצת צביטות, קצת מכות.... קצת סאדו... ליטופים..."
האמת, לא נראה לי שסער צריך לקבל עיצות כאלו מארז,
הוא כבר הפגין יכולות סאדו לא קטנות ברגעים שהציק לאיילה והכאיב לה מתוך חיבה.
הערכתי את החוזק הנפשי שארז הפגין עד היום.
אבל עכשיו כשחשף בפנינו את אדונותו
אין ספק שאני מתבוננת בו באור תשוקתי
ומפליגה לעולם הדימיון המגרה, במחשבה עליו ועל חברתו מיכל.
ואפילו מייחלת לו לצאת חבוק במיליון.

למעשה אני לא צריכה להפליג רחוק מידי
רק להגיע לגדה שמימול לאסוף את אדוני לתוכי נפשי
וכל הדימיונות הופכים למציאות מתוקה, חושנית מגרה ואף טעימה.

אז
מהיום אם כבר מטריחים את האצבעות לסמס.
כדאי לחזק את ארז, אדון סאדו שמייצג אותנו בכבוד.

שיהיה שבוע מענג בחיים וגם מעבר למרקע הטלויזיה.

סיקרנתי אתכם האאא
:)
הנסיכה- זה הדג האדום שמתבשל לי כרגע בתנור.
הכתום- זה המרק עם הדלעת הגזר ושאר ירקות שעוד מעט יתפוס את מקומו על האש.
המצופה- זה חזה העוף שמתמלא לאיטו בסוגי פטריות, צנוברים, פיסטוקים ועשבי תיבול
ומקבל ציפוי של ביצה פרורי לחם ושומשום.
וליד זה עוד מיני תבשילים
וכמובן אי אפשר בלי הירוק שמלווה כמה סלטים ( ספיישלי פור מי).
וכל זה לקראת סופהשבוע העומד בפתח.
מחכה לי שבת של אוכל טוב
דיאלוגים רצופים עם המיטה והפוך
וכמובן המון המון מנוחה ועונג
בתקוה שגם הסופשבוע שלכם יהיה חמים ונעים.
שבת שלום חברים.

(הדברים שיועלו כאן לקוחים מתוך כתבת תחקיר מהעיתון "ידיעות אחרונות" במוסף לשבת וכן מתוך ,
התאורים קשים לקריאה ועוד יותר לעיכול אבל קשה לטייח עובדות מצמררות שכאלו).

קוראים לו נחמן אנשין, בחור חרדי נשוי פעם שניה. יש לו ילדה מנישואיו הראשונים ותינוקת שנולדה לו ולאישתו השניה.
נחמן אנשין חוזר הביתה כולו אחוז טירוף, אישתו ברחה מהבית ואיתה ביתה מנישואיה הראשונים.
"הוא אחז ברגלה של התינוקת חבט את הראש שלה ברצפה, מישהו צרח לו תעצור תעצור, אני יורה בך, אבל הוא בכלל לא הסתכל, הוא הניף אותה באויר בעוצמה אדירה שנבעה מכוחות של טירוף...."


הכל החל כשנחמן היה בן 16, אחרי רצף של התנהגויות מוזרות ופניה לרופא פסיכיאטר, הבינו הוריו שבנם סובל מתסמינים סכיזואידיים ונרשמו לו 2 כדורי הרגעה ליום.
מאותו יום חי בנם בשני עולמות. אחד שבו הוא מתפקד וחי ככל הבריות לומד בישיבה ונראה ככל האדם, העולם השני עולם נסתר של של מצוקות נפשיות וכדורי הרגעה.
ההורים הקפידו להסתיר עובדה זאת מעיני הבריות שהרי ידיעות שכאלו היו עלולות להכתים אותו בכתם רע ולפגוע לו בשידוך ובעצם לפגוע בשידוכים של כל שאר האחים.
אישתו הראשונה התחתנה איתו ולא ידעה דבר, אבל עקב התנהגויותיו המוזרות עזבה אותו לבסוף.
ההורים המשיכו לשמור בקנאות את בעיותיו הנפשיות של בנם וחיתנו אותו בשנית.
נחמן אנשין ואישתו השניה התגוררו בארץ וההורים הצפינו איתם את הסוד הגדול, גרו בחו"ל והפקירו את בנם ואישתו לנפשם.
בחברה החרדית לא מדברים על מצוקות שכאלו, מעדיפים להדחיק. מעדיפים לחתן את הבחור לקוות לחסדי שמיים ולהתפלל שחיי הנישואים יצליחו והבחור יתגבר על מצוקותיו.
ההורים חיו בחו"ל התהלכו בחרדה מתמדת לגורל בנם ולגורל נישואיו, ידעו שהוא לוקח בסתר כדורי הרגעה ומחביא אותם בתפילין ובמצית שלו אבל קיוו שהכל יתנהל כשורה.
עד אותו יום שהוא רצח את ביתו הקטנה בהתקף של טירוף.

להגיד לכם בכנות- קראתי את הכתבה, עברה יממה ועדיין לא נרגעתי.
דוקא לאור הקשיים שעברתי כדי להביא ילדים לעולם
דוקא בגלל שאיבדתי בת, קשה לתפוס איך מגיעים למקרה כזה?

תמונת ההורים מתנוססת מעל דפי העיתון
האמא אפילו מחייכת מעט.
אני מנסה לחשוב מה הייתי אומרת לאותם הורים, אילו הייתי נפגשת איתם?
מה אתם אומרים
איך אתם מרגישים עם המקרה?

מחקר בריטי חדש מגלה שישיבה רצופה של 4 שעות ומעלה
גורמת לנזקים חמורים לריקמות הגוף.
אי לכך
מתבקשים כל המכורים והמכורות הסגורים בכלוב השחור אדום, הרועש
וכל אלו שמדביקים את ישבנם על הכסא המרופד ולא מזיזים את עיניהם ממרקע המחשב,
להקפיד הקפדה יתירה , כל 3 שעות ו59 דקות, לערוך הליכה מהמחשב למטבח,
למלא את כרסם במיטב המטעמים.
לעשות סיור בבית ולבדוק אם הכל עומד על כנו,
לשוב למטבח, ללגום כמה משקאות ( הלווו, בלי אלכוהול)
ורק אחרי ביצוע מדויק של כל הנכתב להעיל, לשוב ולשקוע במחשב.
זאת לטובת בריאותכם ושמירה על גופכם.
ראו הוזהרתם!!!


מי שמדברת.... קודם כל נראה לי שאני צריכה לחנך את עצמי :)

בוקר טוב
זהו
נרשמתי לאודישנים לעונה הבאה של " האח הגדול".
(חתיכת מכורה משוגעת שכמוך, מנגינה)
בעונה הקודמת הגעתי לאולפנים והתחלתי את התהליך, אבל בעקבות שיפוץ הבית וההפסקה שהם ערכו, ירדתי מהעניין.
הפעם נראה לי שאלך עד הסוף, אני אוהבת מצלמות 😄
נשאר רק אתגר אחד
איך משכנעים את האדון שלי לבוא איתי, שהרי איך אחזיק מעמד 3 חודשים בלי... ?
:))))))
יום מענג לכולם.

הרבה מאורעות עוברים עלי בימים האחרונים
בית, משפחה, המתוקה שלי, עבודה, הקשר הלוהט עם אדוני.
התרחישים די גוזלים ממני אנרגיות ואת כל היצירתיות מקדישה לתחום העבודה.
הבלוג וקוראיו מרגישים מיותמים ובעצם גם אני מגיעה לכאן ורואה שבלוגי ריק ממילים.
לא אופייני לי, אבל קורה קורה....
לפני שבועיים קיבלתי מיסרון מהגבר על מדים שלי
" אמא הדרך לקצונה החלה"
משפט סתמי, אפילו מוזר משהו,
החייל שלי רק 5 חודשים בצבא ורק לפני חודש הגיע לבסיס הקבע שלו, אז על איזו קצונה הוא מדבר?
נכון הוא סיים את הקורס החשוב כמצטיין אבל.... עדיין "פרגיה על מדים" 😄
ידעתי שאין טעם להתקשר אליו, כי החייל שלי עסוק רוב היום ורק אם אינו במצב שפוך לחלוטין בערב, הוא מתקשר.
באפטר הראשון התברר שמה שאני יודעת שנים, גילה גם המפקד שלו.
זה לא בגלל שאני האמא והוא בני ( טוב נו גם זה)
הוא בחור מוכשר ובעל ידע רב בתחומו
כבר סיפרתי לכם על השגיו בייצוג המדינה ברובוטיקה במשך 3 שנים ופעם אחת אפילו זכו במקום הראשון.
המפקד החליט לשלוח אותו למסלול קצונה מזורז.
מאותו הרגע בני נמצא בצעידה לקראת היעד המיוחל קורס קצינים בבה"ד 1.
מילוי טפסים, מספר ראיונות, ערב יחידה שהכין בעצמו
והיום
ראיון חשוב עם הסגן אלוף.
אמש בפון הוא נשמע אדיש לחלוטין ( מה רק אני מתרגשת?)
בעלי ניסה להדריך אותו על מה להתמקד ומה להבליט.
אבל ביננו
אין שום צורך בכך.
אנחנו סומכים עליו לגמרי
נתתי לו נשיקת חיזוק טלפונית
ואני מחכה לשמוע רשמים מהראיון.
מתחילה לעכל שהולך להיות לי קצין בבית ולא סתם
קצין ביחידת...( ששש... סודי)
מחזיקה אצבעות בשבילו ( גם בגלל הקור העז שבחוץ)
יום חמים ונעים לכולם
כמה טוב לשוב לכתוב :)

אני לא יודעת מה ההנאה שיש לאנשים להעלות ברשת, כל מיני סיפורים הזויים ומפחידים ועוד לנסות לשכנע שיש בהם אמת?
בעצם אני כן יודעת
אנשים אוהבים להכנס למצב של פחד לגעת במקומות האלו של הבלתי מציאותי או בלתי נודע
ועוד יותר מזה
אנשים רוצים שיהיו להם הרבה ציפיות ולא להאמין מה מסוגלים לעשות בעבור זה.
אני למשל לא ישנתי כמעט כל הלילה רק בגלל תופעה שכזו.
לא
סרטי אימה שכאלו לא ממש מפחידים אותי.
אבל שעה אחרי שהשכבתי את הקטנה שלי לישון, היא מתעוררת ומגיעה לסלון בוכה ומפוחדת כולה.
מסתבר שהיתה אצל חברה ויחד צפו בסרט הזוי על רוחו של מייקל ג'קסון שמסתובבת בביתו.

כמובן שבמהלך הסרט מנסים לשכנע עד כמה העניין אמיתי ועד כמה זו תופעה נדירה שמשוייכת רק לזמר האגדי.
רק ברשת אפשר למצוא שטויות שכאלו
אבל ילדים קטנים שסקרנים לראות תופעות יוצאות דופן שכאלו, נכנסים צופים והנה התוצאה.
לא עזרו לי שום הסברים שזה רק סרט ושאין בעולם רוחות ושדים
גם ספר תהילים מתחת לכרית לא הועיל
הוספתי למיטה דובי נוסף אבל גם הוא לא ממש הרגיע.
הקטנה פשוט נכנסה להסטריה של ביעוטים.
נרדמה והתעוררה שוב.
רוב הלילה הייתי איתה
בקושי ישנתי.
הנה אחד ממחירי החשיפה האינטרנטית להכל.
גם היא תצטרך להפנים את זה כנראה ולהבין שהא תיתקל עוד בהמון רוחות שדים מכשפות ושאר סיפורים הזויים.
לילה לא שקט
מקוה שלא יחזור.

למי שממש סקרן
הנה הסרט:
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3287069