הכל התחיל בקליק

" סשן מקלחת"
רבע שעה אחרי...
ביקשת ממני לבוא עם כל עוצמות הרגשות, לבלוג ולפרוק כאן.
כדי שאתה תקרא
כדי שכולם יקראו.
איזה מזל שבני הבית בחופש וגזלו ממני את המחשב,
הרגשתי שאני מעבר למילים.
שלא אמצע את הנוסחה הנכונה לתאר את תחושותי.
אני יודעת שחיכית לקרא
שאיכזבתי אותך
אבל מרגישה פתאום מרוחקת.
הבלוג שלי, כבר לא חלק ממני.
מלאת גם את החלק הזה.
כמה טוב שזה קרה.
היה לי כל כך הרבה מה להגיד לך אחרי הסשן
ולפני הכל רציתי להגיד לך תודה על החויה ועל העוצמה.
וכשעמדנו שוב פנים מול פנים
אתה ממרומך
ואני למטה.
כשהצמדת אותי חזק חזק לתוכך,
אמרתי לך הכל
במילים, בחיוכים, בדמעות
בנשיקות רטובות.
חשת את המיית ליבי
ראית כמה עונג עבר עלי
כמה אושר מציף אותי...
עוד לא נשמתי מחוויית אותו סשן
עוד לא הפנמתי אותו
עברו יומיים
והנה עוד אחד
זה התחיל בהפתעה
בקצת חשש מהסיטואציה המוזרה שהכנסת אותי אליה
הכל נפתח בתוכי
כל שלב שעברנו בסשן הרעיד אותי
רעד מפחד
רעד מהתרגשות
רעד מצמרר מהמגע שלך
רעד כל כך מתוק.
סוף סוף הבאת אותי למקום הכי עוצמתי שלי
למקום הטוב זה שאני חשה את היותי נשלטת בכל איברי.
אני שם
אתה שם
וכך טוב לי
והלואי שיכולתי להשאר ככה כל הזמן.
בתוך השעתיים הקסומות שלנו
איבדתי שליטה
עד כדי כך שכבר לא הייתי מודעת לגופי
אבל אתה היית שם
חזק, שולט, עירני
ידעת לתכנן כל רגע
לחוש אותי
והסוף............
אמרת לי שאני " נראית מפורקת"
והרי זה בדיוק מה שרצית
לפרק ולהרכיב לי את פזל חיי.
ואני אצטנף בקופסא
ואהיה הפזל שלך,
כמה שתרצה.

יום ראשון
עוד שלושה שבועות בערך, המתבגר שלי מתגייס בשעה טובה.
אחרי הרבה מחשבה ותיכנונים איך לציין את המאורע,
החלטנו לעשות לו מסיבת גיוס.
כמו שאתם מכירים אותי זו תהיה מסיבת הפתעה ועוד איזו מסיבה...
אז ככה
סבא הזמין אותו " לתקן לו את המחשב"
כבר סיפרתי לכם שהוא האקר לא קטן בנושא...
והוא משמש טכנאי המחשבים לכל המשפחה וגם לשכונה.
הגבר המתבגר שלי יבלה את כל היום אצל סבא וסבתא.
בערב סבא " מזמין" אותו למסעדה וזהו ההמשך כבר ידוע
כולנו נהיה שם כולל החברים שלו לחכות לו.
מקוה שהכל ילך לפי התיכנון
ושיהיה נחמד ומרגש במיוחד בשבילו, זה מגיע לו.
יום נפלא והרבה הפתעות לכולם.
תחזיקו לי אצבעות...

עידן חדש בארונות הקבורה
מייקל ג'קסון נקבר בארון קבורה מזהב
קרדיולוג אחד נפטר ואשתו הכינה לו ארון קבורה מזהב בצורת לב.
גניקולוג אחד פנה לאישתו ואמר לה:
" שלא תכניסי לך רעיונות מטורפים לראש..."
:))
ואיך אתם מדמיינים את הארון קבורה שלכם?

גילוי של בוקר:
חשבתם שהבדסמ שייך לעולם החלוני ,
או אולי לדתיים שלא מקפידים בשמירת המצוות?
אחרי שתכנסו לכאן
דעתכם תשתנה לגמרי
ואולי גם תתפלאו כמוני.....?
http://images.mouse.co.il/storage/7/b/ka-ggg.jpg

פותחים את הבוקר בתחזית עונתית של " האחד והיחיד"
האיש שבזכותו העולם קיים ( עלק)
אורן זריף
ואלו דבריו:
לכל המעוניין בעתיד הקרוב

1. יהיה מאוד חם
2. יהיה חוסר בבננות וגם בתותים
3. האיום האירני על ישראל לא ייעלם
4. יתגלו פרשיות שחיתות נוספות בחיים הציבוריים
5. לא מומלץ ללבוש בדים סינטטיים

נו מי קונה את מילותיו?
מי רץ לפתוח חיסכון ולהזמין תור אצלו?
:))

אני לא בטוחה שלרבנים יהיו תשובות לזה
אבל אולי לכם?
הקריאה מותרת רק למי שמחייך 😄
ש: מכשפה זקנה קיללה אותי כי ברגע שאדקר מגלגל הטוויה, אפול לתרדמה ארוכה, האם עליי לברך ברכת המפיל לפני שאני טווה?
ת: שאלה טווה, ממליץ לטוות לפני השינה ולא להיכנס לספק.



ש: אינני ג?ד?ל וזה כבר שנים רבות שאני בן שלוש עשרה, האם עליי לחגוג בר מצווה כל שנה? (פיטר פן)
ת: חוששים לדעת הרב הוק, ונוהגים ללכת לפי מנהג המקום, דהיינו - "לעולם לא"!



ש: מה מברכים על ילד? (מכשפה רעבה)
ת: אם מדובר בילד ששואל הרבה ומציק עד שהוא מקבל מענה: "...הרוצה בתשובה",
אם מדובר בילד שסוחט מההורים שלו מה שהוא רוצה מברכים "שהכל נהיה בדברו",
אם את אוכלת את פינוקיו אז "בורא פרי העץ".



ש: שלום כבוד הרב, במשך היום אני ברבור, אולם כשהירח נוגע באגם אני הופכת חזרה לנסיכה, האם עליי להשלים שחרית ומנחה - או האם מכיוון שהייתי ברבור
ופטורה ממצוות אין צורך להשלים?
ת: נחלקו הפוסקים באישה ההופכת לברבור, ומספיקא עדיף להישאר ברבור.




ש: מה מברכים על תפוח מורעל? (שלגיה)
ת: ברכה אחרונה.




ש: האם אפשר לברך ברכת האילנות על פינוקיו? (ג´פטו)
ת: רק כשהוא משקר, כיוון שיש לברכם עליהם "ב?ל?ב?לו?ב?ם".



ש: אמי כלאה אותי במגדל גבוה, יום יום אני משלשלת את ש?ערי החוצה בתקווה כי יבוא נסיך ויציל אותי, האם אני עדיין חייבת בכיבוד הורים?
ת: לא בכדי הקדימה התורה ואמרה: "איש אימו ואביו תיראו", לגבי השלשולים - ממליץ לגשת לרופא.



ש: שלום הרב, אני נסיך ואני מחפש אישה כשרה, מה דעת הרב?
ת: אני ממליץ על בת הים הקטנה, שכן יש לה סנפיר וקשקשת.



ש: רבי רבי אשר בעיר, מי הכי יפה בעיר?
ת: שלגיה- ועייני בתשובת הרא"י (שאלת קי"ט, בג).



ש: אני בונ?ה בית עשוי ממתקים כדי ללכוד ילדים קטנים, האם אני צריכה לעשות זכר לבית המקדש?
ת: בהחלט, יש להשאיר אמה על אמה של שוקולד מריר

היא עמדה מולי עם פנים חיורות ונפולות.
כל כמה דקות הפטירה " אמא אני פוחדת, אני לא אעמוד בזה..."
פתאום הקטנה שלי שאני מכנה אותה " השולטת הקטנה",
זו ששמה את כולנו בכיס הקטן, זו שכל הזמן שובל של חברים נוהרים אחריה,
זו שמחליטה לכולם מה יהיה ומה עושים....
הפכה ברגע לשברירית ומלאת פחדים.
אני מתבוננת בה.
מחבקת, מלטפת, אומרת לה מילים טובות, מרגיע שזה שום דבר,
אבל בתוכי נקרעת לראות אותה במצבה.
הכל התחיל לפני שבוע.
ביתי גילתה איזו גולה חשודה על גופה.
לא התייחסנו ואפלו עשינו מזה הומור.
גם כשהתייצבנו אצל הרופא, לפני יומיים, התחלתי את דברי במילים:
" זה בטח שום דבר ובכל זאת רציתי שתראה את זה..."
אחרי בדיקה קצרה, הוא שלח אותה לסידרה מקיפה של בדיקות דם.
המתוקה שלי אף פעם לא עברה בדיקת דם ולא פלא שהפכה בין יום למסוגרת,
חיוורת ומלאת פחדים.
הבדיקה נערכה אתמול בבוקר.
לאחר זמן מורט עצבים של המתנה , תוך מתחים גדולים של הקטנה,
השכיבו אותה על מיטה, אקט שכבר גרם לה לחשוב שזה הרבה יותר נורא מימה שזה.
היא עצמה עיניים והרכינה את ראשה בתוכי.
אני האמא האמיצה, מדברת אליה, מדברת עם האחות. משתדלת להשרות אוירה של צחוק.
מסתכלת ורואה איך מהזרוע המצומקת והקטנה מוציאים 5 מבחנות שלמות של דם.
הכל בסדר אני שומרת על פסון מחוייך והופכת לאמא הכי גיבורה בפני ביתי.
הבדיקה הסתיימה.
הקטנה מתפרקת ופורצת בבכי קורע לב.
אני כאילו לא מתייחסת, עושה מזה צחוקים ואומרת לה " בטח את בוכה כי את רוצה עוד בדיקה..."
אנו יוצאות החוצה, מטיילות, קונות לנו פינוקים מהמאפיה, בוחנות בגדים בחנות הגדולה.
אחרי שעה של רגיעה, הקטנה מחייכת, נפרדת ממני והולכת לקיטנה.
חוזרים ליום שיגרתי.
בעלי משבח אותי שאני האמא ההסטרית בדרך כלל , הצליחה להשאר רגועה ולשדר לה אוירת ביטחון.
סביבות 3 בלילה
אני פוקחת את עיני, מתיישבת במיטה
מרגישה שכולי נוטפת זיעה
מחשבות רעות
מועקה ענקית שיושבת בתוכי
הרגע הקצתי מחלום בלהות, חלום שבו חוטפים את ביתי ואני לא מצליחה להציל אותה....
מסתבר שאני לא כזו גיבורה כמו שחשבתי.

גיא ברוקר, אנתרופולוג ודוקטורנט ישראלי, חקר את תיירות המין הישראלית בתאילנד.
הוא מעריך שאלפים רבים של גברים ישראלים שנוסעים לשם רק בשביל מין.
"דרך קבע, גרים שם לא מעט ישראלים שהפכו את פתאיה, שבתאילנד, למרכז חייהם. התיירים הישראליים , עוברים חוויה שמשפיעה עליהם גם בארץ.
הם הרי עוברים חוויה שגורמת להם לפנות לבנות ולנשים בארץ באותה הדרך שבה פנו בתאילנד, וכאן הבעיה", קובע ברוקר "בפתאיה הם יכולים להרגיש ריחוק מהנורמות שיש להם בבית, ומצד שני להרגיש בעלי הבית -כי המון ישראלים עושים את זה.
מה מיוחד בפתאיה?
היחסים שם מטושטשים. גבר יוצא למועדון ריקודים והאישה מתחילה אתו כביכול, וזה מקנה ליחסים ביניהם אופי כביכול אמיתי, כאילו הם אינם "מין למטרות כסף".

הבעיה שהגברים חוזרים משם מאמצים את התרבות התאילנדית ומיישמים אותה גם בארץ.
תרבות המין גם פה הופכת לעיתים למתירנית מידי ומגיעים למצב של ניצול נשים צעירות אפילו.
ואם כך-
כל נושא המין נראה אצלינו כמשהו פרוץ, ובעייתי, או אולי תרבותי ומסודר?

אני כותבת שאני מתרחקת מהכלוב
מלאה באדוני ולא מרגישה צורך לפרוק בבלוג.
ממעטת לכתוב.
ואתם?
ואווווו
אתם באים לכאן בהמוניכם
המון צפיות
תגובות
מילות עידוד...
כבר אמרתי לכם פעם כמה אתם מקסימים?
ואם אמרתי
מה איכפת לי להגיד את זה שוב
ושוב
אני כל כך אוהבת לקרא את מה שאתם כותבים לי.
המון תובנות נלמדות מהתגובות האלו.
תודה מבקרים מקסימים שכמוכם
נשיקה פרטית לכל אחד מכם.
אולי זה נראה לכם בנאלי להגיב גם בבלוג הזה
אבל בשבילי כל תגובה היא אוצר בפני עצמו.
}{

בקשר שיצרתי עם אדוני,
מרגישה שהגעתי למקום טוב
יש מעידות יש רגעים קשים וכואבים
אני עדיין לא נשלטת מושלמת
אבל עובדת על זה חזק
לומדת כל הזמן
משתדלת
בשבילו
מגיע לו-
לקבל אותי חמה רכה נוטפת ומענגת אותו כמה שיותר.
מאז שאדוני נכנס לחיי
פתאום הכלוב מקבל פחות תשומת לב
כבר לא להוטה לרשום בבלוג
כברלא מחפשת קשרים עם חברים מכאן
לא זקוקה לשיחות, לייעוץ של מישהו
זקוקה רק לשמוע אותו את החכמה שלו את התובנות שלו
הוא מכניס סדר בחיי
הוא יודע להגיד את המילה הנכונה במקום הנכון.
כייף לי להיות פתוחה איתו.
באחת השיחות סיפרתי לו שאני כבר הרבה פחות פעילה בכלוב כשיש לי אותו.
הרגשתי שהוא שמח
שנעים לו לשמוע שהוא ממלא אותי.
והיום קרה עוד משהו
מתוך הידידים המועטים שנשארו לי בכלוב
ירדה עוד אחת.
נראה לי שכל הקשר ביננו נבנה על אינטרסנטיות
וברגע שאין צורך אז מפסיקים להקשיב ורואים במילותי הטפה או רצון לפגיעה.
אני לא במקום הזה
אין לי רצון לפגוע או להעליב
ולכן בחרתי להתרחק
ואני מאמינה שזה צעד נבון מצידי.
עוד פלח מהכלוב ירד מחיי
ואני אמלא אותו בעוד הסנפה של אדוני.
ככה לאט לאט אני הולכת ונכבשת בתוכו
ומתחילה להבין את מקומי כנשלטת.
עם כל השמחה, התשוקה, הפחד, הרעד, רגעי הכאב והצער,רגעי ההתעלות הרוחנית....
אני יודעת שטוב לי.
הרי לזה פיללתי שנים רבות.
שיהיה שבוע מלא אושר בלב ובחוץ לכולם.