אכן
עבר עלי מבול
מבול של תרתי משמע
אחד למעלה בנבכי נפשי
אחד למטה בתוכי תוכי
ישבתי ופרקתי הכל על הכתב
לא לעיני כולם
מכתב פרטי ממוען למישהו מאוד אישי.
המילים הראשונות נסבו לי הקלה
בהמשך הכתיבה הרגשתי איך התשוקה שוב בוערת בי.
ובסוף חתמתי בנשיקה.
וכשקמתי לרגע להביא את ספל הקפה,
הרגשתי שאני רטובה.
אחרי מספר ימים של יובש פנימי, יובש שנבע מצער
הנה אני שוב נוטפת ומבעבעת
והחשק עולה
ויחד איתו התקוה שהכל כבר מאחור
ומסתמנת חזרה לשיגרה המתוקה.
אני מקוה....
הכל התחיל בקליק
מרד ליום אחדפעם ראשונה שאני לא יודעת איך להכנס לשבת?
מתכוננת מבשלת מסדרת מארגנת שמחה עם המשפחה
ושם בפנים משהו פעור
משהו חזק שמשאיר אותי אפלולית.
אני רוצה שכל זה יהיה מאחורי
מחר בערב הכל יתבהר.
מחכה
מקוה
רוצה להרגיש אחרת.
שתהיה שבת נעימה ומלאת עונג ... מקוה שבכל זאת גם לי.
מדענים בבריטניה טוענים שהצליחו לייצר זרע מלאכותי, העשוי פלסטיק.
הזרע תואם לגמרי את הזרע הגברי וניתן להפרות איתו.
מעניין...
אילו ילדים יצאו מרביה מזרע שכזה?
האם יהיו לנו ילדים מפלסטיק?
:))
ובכלל אם מייצרים זרע מלאכותי אז אולי נוכל להסתדר בלי הגברים בעולם?
קורותי צפונים עימי
לכאן אני בוחרת לפרוק את הרגשות.
אתם מכירים את המילים
למרות שרגשותי ערכו כאן מספר שינויים:
----------------------------------------------
ישנם ימים ללא מרגוע
בם לא אמצא לי נחמה
ומוכרחה אני לנגוע
בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך
בתוך פריחת הריגושים
ולהיות כל כך אחרת
וולהקשיב לנהלים.
ואם אשוב אל זאת הארץ
ואם אפסע שוב בדרכך
האם כקדם ליבי יפעם
נוכחך האדון הרם.
האם אמצא את כל היופי
התאווה הנושנה
אשר נמצאת שם כשהתחלתי
להתהוות בחיי השליטה.
רק תפילה אשא
הו אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הו אלי, אלי
רק תפילה אשא
שהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי אל המסע..... איתך!
בוקר קשה
בפיתחו של יום קשה
בעצם גם עצוב וגם כואב
וגם מחר יהיה ככה
וגם ביום שישי
וגם בשבת
למה? מה? הפרטים צפונים בתוכי .
אני לגמרי לא בטוחה שיש לי כוחות להתמודד עם זה.
הגעתי לעבודה חצי כבויה
כל מי שינסה להדליק אותי, יתחשמל.
לא יודעת איך לעבור את הימים האלו....:(
הבלוג הזה הוא שלי
אבל הוא לגמרי לא פרטי
המקום ציבורי
הכניסה חפשית
והמבקרים רבים.
ובכל זאת
בא לי להעלות משהו פרטי
ולא סתם פרטי
הכי אישי
בשבילך אדוני.
רגע לפני השיחה הלילית אתה תציץ לכאן ותראה את זה
ותהיה מאושר...
ואני אהיה מאושרת כי עשיתי אותך מאושר
וכל מי שרוצה להציץ ולהיות שותף באושר שלנו-
אין קפה, אין כיבוד
אבל הוא מוזמן.
אדון שלי
לא יודעת כמה פעמים אמרתי לך
בא לי להגיד את זה שוב
אני.................. אותך
לא זה לא סתם אוהבת
זה משהו חזק שנשלח ישר לליבך
רק אתה תפענח את המילה החסרה
רק אתה תבין את עוצמת רגשותי.
חצות הלילה
זמן הקסם איתך
כל מילה שלך חודרת
ואני אוגרת את שק מילותיך
מילים מילים של...... שליטה
הגשמת חלומותי
הגשמת חלומותיך
תשוקה ואושר שמחברים אותנו יחד.
בגיל 16
שיהיה לו אוטו ,
שיהיה לו כסף ,
שיהיה לו אכפת ממני .
בגיל 21
גבר נאה מקסים ומחונך ,
מוצלח כלכלית מתוק ומבין ,
חכם ,
אתלטי ,
מתלבש בטעם טוב ,
שיהנה מהדברים הטובים של החיים ,
מלא הפתעות ,
מאהב עם דמיון ורומנטי .
בגיל 32
שלא יתקרח ,
שיפתח לי את הדלת ויזיז לי את הכסא ,
שיהיה לו מספיק כסף להצגה ,
שיצחק מהבדיחות שלי ,
שיסחוב את הקניות ,
שיאהב אוכל ביתי ,
שיזכור ימי הולדת / נישואים ,
שירצה לעשות אהבה לפחות פעם בשבוע ,
שיתקלח .
בגיל 40
שלא יהיה מכוער מידי ,
יכול להתחיל להקריח ,
שתהיה לו עבודה קבועה ,
שיעשה כן עם הראש כשאני מדברת ,
שיזכור את הסוף של הבדיחות ,
שתהיה לו מספיק בריאות להזיז את הרהיטים ,
שילבש חולצה שמסתירה את הכרס ,
שיזכור להוריד את מכסה האסלה ,
שייראה מסודר בסופי שבוע .
בגיל 55
שיגזוז את שערות האף והאוזניים ,
שלא יעשה "גרפס" בפומבי ,
שלא יחזור על אותה בדיחה הרבה פעמים ,
שיצא מהמיטה בסופי שבוע ,
שיגרב גרביים זהות ותחתונים נקיים ,
שיאהב אוכל קנוי ,
שיזכור את שמות האנשים .
בגיל 65
שלא יפחיד את הילדים ,
שיזכור איפה השרותים ,
שלא יהיה יקר מידי לפרנס אותו ,
שלא ינחר חזק מידי ,
שיזכור למה הוא צוחק ,
שיהיה לו מספיק בריאות לעמוד על הרגליים ,
שיזכור איפה שכח את השיניים ,
שיזהה אותי .
בגיל 75
שינשום ,
שיעשה את הפיפי בתוך האסלה .
-------------------------------------------
ואני רוצה מהאדון שלי?
שלא ישתנה לעולם
ככה אני חמה בזכותו
וככה טוב לו איתי
ולי איתו }{
יצאתי לחופש
לכאורה אמור להיות לי המון זמן פנוי
לעיסוקים לבילויים למנוחה ו.... למחשב!
מרגישה בדיוק להפך
פתאום החוסר סדר יום הזה לא משאיר לי רגע פנאי לעצמי
מוצאת את עצמי יום שלם לא מגיעה למחשב.
הקניות, העבודה השניה שלי, הבוס... המהוללל, "השולטת" הקטנה, בני שעומד להתגייס,
כל אלו מעפילים על העולם הבדסמי שלי.
מצד אחד לא יכולה להתנהל בלי העולם המופלא הזה
מצד שני מסתבר שיצאתי לחופש גם מפה.
טוב לי?
רע לי?
רגשות מעורבים
^
^
^
^
המקום היחיד שנשארתי פתוחה, קשובה, צייתנית ולא משוחררת לחלוטין זה אדוני
אולי זו תמצית חיי
אולי זה החופש האמיתי שלי?
אדון יואל שלי.... מתגעגעת לכל מה שאתה....
יום שישי בצהרים
הילדים, כל אחד במחשב שלו
אני נחה ומאזינה לרדיו
פתאום קול פיצוץ קטן,
לא מתייחסים כל אחד עסוק במשחקי המחשב שלו.
קול פיצוץ נוסף.
השולטת הקטנה שלי, קוראת לי:
-אמא מזה הפיצוצים האלו?
-שום דבר מתוקה אל תשימי לב זה מהבניין מימול הם בונים ממ"ד ועושים רעש.
אני מתהפכת לצד השני בתקוה להצליח לנוח.
קול פיצוץ נוסף הפעם חזק יותר.
הגדול מתעורר " מתוך המחשב"
- אמא משהו מתפוצץ לך יש גם ריח מסריח.............
אופס גם אני מתחילה לחשוב שמשהו לא בסדר...
- ואווווווווווווווווווווווווווווווווווו שיטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט
הביצים.........................
שכחתי את הביצים על הגזזזזזזזזזזזזז
טסתי למטבח.
כמו שחשבתי
הביצים שחורות
מתפוצצות להן לאיטן.
הסיר מרוקן ממים
והריח......
למה, למה לקחו לנו את מסיכות האב"כ? עכשיו היה להן שימוש מעולה.
נו נו
לכי תתחילי לנקות סיר מיופח ושחור
להעיף לזבל 10 עיגולים שחורים שפעם היו ביצים
וכל זה כולם
לעומת זה שצריך להיות במטבח ולהתמודד עם הריח
ככה מתחילה השבת שלי.
מקוה ששלכם תהיה יפה וניחוחה יותר.
שבת נפלאה לכולם.
}{
יש את הימים האלו שהכלוב דוחק פתאום
שרוצים להשתחרר להרגיש חופש
להפסיק לחשוב בדסמ ולהשאר האישה האסרטיבית שאני.
זה לא שיצאתי מכל זה
ממש ממש לא
אדוני איתי אני איתו טוב לי מקוה שגם טוב לו ואני מאושרת.
אבל פתאום ההתמכרות ירדה לטימיון
לא רצה בכל הזדמנות לראות מה מתרחש בכלוב.
החופש לוקח אותי למקומות אחרים.
קצת מוזר לי לחשוב על זה
בהתחשב בכך שאני אחת המכורות של המקום.
מסתבר שמצאתי פירצה מבין הסורגים
יצאתי החוצה לנשום קצת אויר חפשי.
ברור שאני לא נעלמת
סוג של פיסקון זמן.
בטח ביום ראשון ארגיש צורך להיכלב מחדש
ועד אז....
משאירה מנגינה עריבה ברקע.