ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 30 ביוני 2009 בשעה 13:57

-גברים המאמינים שיש להם איבר גדול מרוצים יותר מהופעתם הכללית בהשוואה לאלו החושבים שיש להם איבר קטן.
אז....
גדול שווה יותר!
ועוד כמה עובדות:
- מחקר שנעשה בקרב 290 זוגות מתחת לגילאי 30 מצא שגברים שאינם מעשנים מקיימים פי שניים יחסי מין מגברים מעשנים. הם גם מדרגים את רמת ההנאה שלהם גבוה יותר.
- אורך איבר המין הגברי ממש לא חשוב כמו הרוחב שלו. ככל ש"החבילה" שלו רחבה יותר,
כך האישה תרגיש אותו בתוכה טוב יותר.
- גבר חווה בממוצע 4-5 זקפות בלילה בזמן שהוא ישן.
- אורך איבר מין זכרי רפוי לא קשור בכלל לאורכו בעת זקפה.
- המהירות הממוצעת לפליטת זרע היא 40 קילומטר לשעה.
- אורכו הממוצע של איבר מין גברי רפוי הוא 8-7 ס"מ.
אורכו הממוצע של איבר מין זקור הוא 16-14 ס"מ.
**************
המשך בקרוב ויש גם עובדות על נשים.....

לפני 15 שנים. 30 ביוני 2009 בשעה 8:08

יש לי בבית שני סרטנים
מעניין איך כיוונתי את הלידות שלי לתקופה של תמוז ותחילת החופש הגדול
אומרים שזו התקופה האידיאלית למורה ללדת, כי היא מקבלת משכורת כפולה,
מבטיחה שלא תיכננתי כלום.....
במשפחה צוחקים עלי ואומרים שרציתי לחסוך ולחגוג שניים במכה אחת.
אין דבר יקר לי יותר בעולם מילדי ( אדוני נמצא במקום יקר אחר),
לא רק שאני שלא חוסכת אלא משתדלת לתת לכל אחד את החויה הראויה לו.
לגדול שבקרוב עולה על מדים, אני מתכננת משהו גדול ובנתיים זו הפתעה.
השולטת הקטנה תחגוג יום הולדת במועדון הספורט עם בריכות, מגלשות, מתנפחים,
פיצות, ממתקים ועוגה מתוקה של אמא.
כבר שבועיים היא יושבת על רשימת החברים המוזמנים.
הרשימה הראשונה הכילה 50 חברים...
טוב נו היא הרי חייבת להזמין את כל מי שסוגד לה 😄
אחרי דין ודברים התפשרנו על 30 חברים.
היא לאט לאט לומדת את רזי החיים וכבר צריכה לעסוק בסינונים של חברים מהרשימה
וזה לגמרי לא קל וכרוך בקיטורים לא מעטים.
" אמא אז מה אם הוא לא בכיתה שלי, הוא תמיד מכבד אותי בהספקה אני חייבת להזמין אותו,
היא בכיתה גדולה ממני אבל אני חברה טובה של אחותה וגם שלה אז צריך להזמין,
שלושת אלו תמיד בוחרים אותי למועצת תלמידים אז לא יפה שלא נזמין אותם...."
וככה זה ממשיך ימים שלמים של משא ומתן.
אבל כשמדובר בדמי כניסה למקום, אני לא מתפשרת איתה, סיכמנו על 30 חברים
ואין מה לעשות גם שולטת צריכה לדעת להתגמש 😄
מכיון שזה יהיה יום הולדת בבריכה, נשאר לי עוד לקנות לה בגד ים מגניב וגם זה הולך להיות לא פשוט כי היא הרי חייבת להיות מסמר הארוע ZZZZZ
ושלא נשכח כובע ים בצבעים מבריקים כמובן.
אחרי שנסיים עם המסיבה שלה
ישאר לתכנן את ההפתעה לבני
מי אמר שאני חוסכת וחוגגת שניים במכה?
:))
יום נפלא ושכל כאבי הראש יהיו רק לתיכנונים כאלו.

לפני 15 שנים. 29 ביוני 2009 בשעה 6:38

אדון יקר שלי
עבר עליך אתמול יום עמוס ביותר
אני בחופש
חשבתי הרבה עליך
הכנסתי אותך עוד יותר עמוק לתוכי
אבל ידעתי שאין סיכוי שתגיע למחשב ואין סיכוי שנדבר.
ב- 3 לפנות בוקר היית כאן
נכנסת רק כדי לכתוב לי ולשלוח נשיקרה מבעד למסך.
ידעת שאני אוהבת להתחיל את הבוקר עם הודעות ומסרים מימך
ידעת כמה זה מרגש אותי
למרות העייפות לא שכחת לכתוב לי.
ואני זכיתי
לקבל אותך עם כל הקסם שבך
לספוג מימך מנות קסם שאתה מאציל עלי
לתת לך את כולי כדי שדוקא אתה האדון המיוחד
תלמד אותי את רזי מקומי כנשלטת.
להנות מהכלת הכאב
מיסורי ההצלפות ומנחת כפות ידיך
מהתחושה של כולך מעלי ואני שם למטה בשבילך.
מרסיסי אשיותך שממלאים אותי
ופורצים בי מפלי תשוקה
זכיתי בך
ובכל שחר של יום חדש
אני מתעוררת
מאושרת.

לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 14:54

ימי החופש החלו
ואני לא טיפוס שאוהבת להשתעמם
אז יאללה למטבח
בדיוק עכשיו אני מטגנת קובות עירקיות
עגולות כאלו עם מילוי בשר צנוברים וצימוקים.
אחת כבר בבטן
הריח.... אוחחחח
מישהו רוצה?
:)))

לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 13:39

כנסו ותהנו
שווה לישון על זה 😄

http://www.hydepark.co.il/upload08_1/060301_164341-673_post-5-1106182682.jpg
והנה עוד אחד יותר חם:

http://www.hydepark.co.il/upload08_1/060313_111248-3031_computer84.jpg

ואם לא הספיק אז הנה משהו מדליק לצואר:

http://www.hydepark.co.il/upload08_1/060316_163014-4154_SavoyTruffle.jpg

בא לכם לרכוש?

לפני 15 שנים. 28 ביוני 2009 בשעה 10:17

כבר כמה פעמים קרה לי שכתבתי פוסט
ובעקבותיו כמה ידידים טובים שלחו לי אזהרה בפרטי
שאני מידי חושפת את יחסי עם האדון ושעלי להזהר
כי " הנשמות הטובות" שפה, יפילו אותנו בסוף.
בשיחה עם אדוני הבנתי שזה בסדר והוא לא מרגיש שאני חושפת משהו מיוחד
אותן נשמות טובות לא מדאיגות אותי במיוחד כי הקשר שלנו חזק מעבר לכל נסיון הכשלה.
אבל
האם אני באמת כזו חשופה?
צריך להזהר?

לפני 15 שנים. 27 ביוני 2009 בשעה 20:23

ארבעה ימים של ריקנות
מאורעות החיים גזלו אותי ולא שוחחתי איתך אדוני
היו כמה מיסרונים אבל אתה יודע שאני זקוקה ליותר.
הגעגועים נשפכים מכל מקום
הגוף כמהה ל.....הרגיש אותך
הלב מצפה לחומך
רוצה לשמוע אותך
רוצה אותך
אני יודעת שתבוא הלילה
ואני פה אחכה לך עד כלות.
רגע לפני שאתה קורא לי אתה מציץ בבלוגי
ולי כל כך טוב לקבל אותך מאושר ומסופק ממני.
כתבתי משהו אישי בשבילך
רק בשבילך
אבל רציתי שכולם ידעו מה עובר על מנגינה מלאת געגועים
אז שיתפתי וכתבתי כאן:
--------------------------------------

עת עוברות בי רגשות האהבה
למפתן ביתך אגיע עם זר פרחים מרהיב ביופיו
אתן לך אותו עם חיבוק אוהב ואגיד לך: "זה בא אלייך עם מלוא אהבתי "
ואתה , את ליבי בסערה שוב תכבוש , תחבק את חמוקיי רגשותיי
נחייך אחד לשני אכרע ברך וארגיש- אני שלך.


עת אחוש בקירבתך , אתרומם ואגיע אל שפתייך ,
אלגום אותן בשקיקה , ארגיש את כל מאוויך
אחוש בפריטה שתנגן על כל גופי , מנגינה מהולת כאב ותשוקה.
את עיניי הכחולות תנשק נשיקה כמוסה , תעביר על פניי רעידה קלה
עת אחוש אהבה , כמה השתוקקתי כל חיי לקבלה


באותם רגעים , של דממה, אתה יודע שאני חושבת עלייך כל דקה
שאתה לי התגשמות מהויים
אדון חלומותי , שמעניק לי רייח וטעם חדשים לחיים.
כי כולך , יד אוהבת וחמה , נשיקה
חיבוק אוהב וחם עם הרגשה טובה

שאתה כאן במלא עוצמתך
ואני כולי עורגת לך.


לפני 15 שנים. 26 ביוני 2009 בשעה 13:07

בכל יום שישי אני טובעת במטבח, בערימות בישולים לסופ"ש
שונאת את המאכלים השיגרתיים
מנסה כל פעם לאלתר ולהמציא מיני מאכלים חדשים.
הכנתי פשטידת ירקות
נשארה לי בלילה של ירקות
התחלתי לאלתר
הוספתי טונה, פטרוזליה, קצת כוברה, תבלינים
וטיגנתי לקציצות.
כל קציצה שרק יצאה מהמחבת נחתה ישר ללוע של הגברים שלי.
הקטנה פחות אהבה
מה לה ולטונה עם ירקות היא מעדיפה את האוכל הכי מקורי,
שניצל וצ'יפס 😄
מתוך 30 קציצות שטיגנתי
נשארו 12
כנראה שהאילתור הצליח.
נו ונו
בקצה הזה אני אוציא בסוף ספר: "מנגינה מאלתרת וזוללת"
:)))
שבת יפה וטעימה לכולם.
}{

לפני 15 שנים. 25 ביוני 2009 בשעה 15:06

יום ראשון של החופש שלי
אחחחח הולך להיות חופש אמיתי
אני פשוט מתכוונת לא לעשות כלום!!!!!!
מגיע לי
ועוד איך מגיע לי
הבוקר השבעתי את עצמי שאני לא קמה לפני 9 וגם אז זה רק כדי לעשות קפה
לבדוק אם הקטנה הלכה לבית הספר
להפעיל מכונה
מזגן
וזהו חוזרים למיטה
6 וחצי בבוקר
מרגישה דפיקות חלשות על הגב שלי
-אמא את ישנה?
-אמממ... כן מתוקה אם לא שמת לב ישנתי עד עכשיו
- טוב אמא, אני צריכה להתארגן ולא יהיה לי זמן לדבר איתך אחרי זה, אז באתי עכשיו...
-אוקי התעוררתי כבר, מה רצית?
- אמא את בחופש היום נכון?
- כן סוף סוף אני בחופש, חיכיתי לזה
-יופי טוב שאת בחופש כי אני צריכה שתעזרי לי עם כמה דברים
שלא תשכחי אז הכנתי לך פה רשימה וכתבתי את זה על פתק ורוד עם פרח
נכון שזה יפה, אמא?
-לוקחת את הפתק הורוד, מראה פרצוף חצי מתלהב חצי מיואש,
וקוראת:
"בוקר טוב לאמא הכי מתוקה בעולם
שיהיה לך יום חופש משגע
ואל תשכחי כמה דברים שאני צריכה מימך:
א. לרדת לתופרת לסדר לי את החצאיות
ב. לקנות לי שקיות שקופות , את יודעת אני צריכה את זה דחוף!
ג. לקנות ארוחת עשר ולהביא לי לבית ספר, מזכירה לך אני מסיימת מאוחר היום.
ד. תעשי לי טובה תחפשי את הקוקיה הרודה, הפכתי את החדר ולא מצאתי אותה, אולי את תמצאי
ה. אל תשכחי גם לגהץ לי את החליפה אני חייבת אותה להיום בערב למסיבה.
ו. אני צריכה להגיש את הפרוייקט באנגלית עד מחר, אז הבטחת לי שתעשי לו הגהה ותוסיפי
תמונות, הוא שמור במחשב, זה לא ארוך , יצאי לי רק 5 עמודים.
ז. חשוב מאוד שתבררי בקשר לשתי הקיטונת שדיברת איתי כי חברות שלי כבר נרשמו.
ז. אם את כבר הולכת לחנות לקנות לי שקיות, אז אני צריכה גם חודים כי עומדים להגמר לי.
ח. את בחופש היום אז פליזז אמא תרדי לעיר ותתני את התמונה מהטיול, למיסגור אני רוצה לתלות אותה בחדר.
ט. ואם את כבר יורדת לתופרת אז אל תשכחי לקנות לי חוט תחרה לשיעור אומנות.
י. זו לא משימה זו רק נשיקה שרציתי לתת לך.
-----------------------
כל הבוקר הייתי מחוץ לבית
הפתק בידי ואני מתרוצצת ממקום למקום
שפחה נרצעת של השולטת הקטנה.
נו מה לא עושים בעבור חיוך ונשיקה....
פתאום נדמה לי שעדיף לותר על החופש?
לפחות כולם יודעים שאני עובדת ולא פונים בבקשות.
איזה יום
😄

לפני 15 שנים. 24 ביוני 2009 בשעה 13:55

זהו היום זה מסתיים
כולנו מתהדרים בלבוש חגיגי
הקטנה שלי אפילו קנתה חולצה חדשה למאורע.
נשאר לי להסתרק להתאפר
ונוסעים
מסיבת סיום 12 שנות לימוד של בני,
נסגר פרק בחיים.
איך שהזמן רץ...
אני בכלל עוד נמצאת בחדר הלידה, באותם רגעים ששמו לי אותו למגע ראשוני על הבטן
בכאבים, בבכי, בהתרגשות....
בעלי מיהר לספור לו את אצבעות הידיים ולדווח לי שהכל בסדר, הילד יצא שלם 😄
אני עוד ברגעים של ההנקה הראשונה
וככה פתאום ברחו לי 18 שנה במחיצתו.
ועוד חודש חוטפים לי אותו לצבא.
לא יודעת אם מיציתי את זמן הילדות והנעורים איתו
לא בטוחה שהסנפתי אותו מספיק.
יווו
הלואי שיכולתי לקבל אותו איתי רק לעוד שנה,
כמה דברים הייתי מספיקה בשנה הזו.
הייתי נכנסת לכסות אותו כל לילה
מכינה לו את האוכל שהוא הכי אוהב
מחבקת אותו כל יום , שידע כמה אני אוהבת אותו
מנהלת שיחות עומק איתו.
כל הגידול שלו חמק לי כל כך מהר מבין הידיים.....
נו בבקשה
ראבק מה ביקשתי
רק עוד שנה שארגיש שהוא לגמרי שלי
מבטיחה לעשות הכל בשנה הזו להספיק המון....
מישהו שם שומע אותי?