הכל התחיל בקליק

בילדותי ירושלים היתה בשבילי נסיעה קבועה עם חברות לסיבוב בסימטאות האפלות של השוק
אין כמו השוק הירושלמי
ממלאה את השקיות בשלל שאוולים צבעוניים, מיני מחרוזות, גמלים וחיות מגולפות מעץ
ועוד טרבוקה לאוסף שהיה לי.
את הביקור חתם פתק בכותל עם המון תקוהשיתגשם .
כל שנה אותה בקשה:
" אלוהים אני רוצה ש- יוני יציע לי חברות"
אחרי 3 שנים
מישהו למעלה שמע אותי
יוני ואני נעשנו חברים.
מסתבר שהפתקים בכל זאת עוזרים. 😄
חלפו שנים
ירושלים הפכה בשבילי לחופשה משפחתית.
בית מלון יוקרתי
מוזיאון המדע
גן החיות התנכ"י
עיר דוד
טיילת החומות
ופתק בכותל
כל שנה אותה בקשה:
" אלוהים בבקשה שטיפולי הפוריות יצליחו ויהיו לי ילדים.
אחרי 4 שנים נולד לי בן.
מסתבר שהפתקים בכל זאת עוזרים 😄
חלפו עוד שני עשורים בחיי
ירושלים הפכה בשבילי לשיטוט באינטרנט וחיפוש חומר לטקס הקרוב
קטעים מומחזים
שירים
מנגינות נוגות
אורות
תלבושות
כשבוע לפני הטקס אני נוהגת בקביעות לבקר בכותל.
טומנת פתק.
כל שנה אותה בקשה:
" אלוהים בבקשה שהטקס יצליח שהכל יהיה מושלם כמו שאני מדמיינת"
לפני שלוש שנים היתה הפסקת חשמל באמצע הטקס
לפני שנתיים הסאונדמן שם בטעות דיסק לא נכון באחד הקטעים, בלגן שתוקן די מהר.
אשתקד אחד מחברי הלהקה אושפז ביום הטקס ובמרתון מטורף מישהו למד להכנס לנעליו.
והשנה....
הרי בסוף משאלות מתגשמות...
מקוה שזה יקרה השנה
ושיהיה לנו טקס מוצלח ומיוחד.


ו

הקשיבו הקשיבו הודעה חשובה
כל הנכנס לבלוג זה מעתה ועד חצות
עושה זאת על אחריותו הבלעדית
אין ביטוח ואין אחריות למה שיקרה
הבלוג נמצא בשלבי קריסה עקב צפיפות מבקרים.
ראו הוזהרתם

כמה צופים בי? (היום 547)
:)))
:))
:))
:))
:))
:))
:))
:))
:))
:))
:))
:))
תודה תודה תודה לכל המבקרים
ועוד יותר לכל המגיבים.
חסר לכם שלא תבואו
הקפה והעוגות מחכים תמיד
}{

חיי הוניליים
עבודה
הפקות
משרד
תלמידים
משפחה
ילדים
בעל
ומנגד העולם המופלא הזה
אני פוסעת בו בצעדים מתונים
כל יום לומדת משהו חדש
כל יום מוסיפה לתוכי עוד תובנה.
אני פוסעת בעקבות הנשלטות
רוצה להיות כבר בתוך
לא קלה היא דרכי
פיתולים ותיסבוכות
קשרים ופרידות
הוא רוצה אני לא
אני מתחברת הוא מרגיש מנותק.
מתקרבים
מתרחקים
עוברת לילות של חום ותשוקה כשאני מחוברת לכאן
מחכה...מדמיינת את מגעו של השוט
את קבלת הכאב
את התמסרותי
את חוסר האונים
את פרץ הרגשות.... הבכי
את האדון שמעלי
קפדן דורש ועוטף הכל בהמון רגש.
מריחה שהכל עומד בפתח
רק לפרוץ
ואני בפנים
אבל הדלת כבדה
לא יכולה לה לבדי
צריכה אותך האדון
שתסייע
שתעזור
שתדריך איך...
עדיין מחכה

בוקר טוב
אחרי לילה לבן בחסות הכלוב
לילה מלא פעילות:
בחלקה יפה
בחלקה מרגשת
בחלקה קצת עגומה ומתסכלת....
קראתי המון תגובות שלכם, היה מעניין ומעבר לזה כל תגובה הוסיפה לי עוד פן למחשבתי.
ועוד לא הזכרתי את שפע ההודעות האדומות שקיבלתי מידידים עם תגובות פרטיות בשבילי.
אומרים שהלילה עוזר לסדר את המחשבות.
כמה טוב שיש לילה.
קמתי הבוקר
עוד תגובות נהדרות בבלוג
עוד הודעות אדומות.
עיבדתי הכל.והגעתי לכמה תובנות:
א. נתחיל עם התגובה שהתמיהה אותי במיוחד ושצוטטה בנפרד בפוסט הקודם.
philia כתבה לי: "יש אנשים שמה שלא יהיה הם שרים ו//או שומעים רק ליד המנגינה!"
קראתי את כל התגובות, לקחתי את המשפט הזה כמוטו להכל וזהו יותר אין לי מה להתייחס לנושא ואולי מוטב כך.
ב. אתם
החברים, הידידים, הדואגים, המחזקים, המעודדים האיכפתניקים...
הרי יכולתם לא להגיב בכלל או לפתור את עצמכם בתגובה קצרה, בכל זאת הרגשתם צורך להגיב באריכות ומכל הלב.
ואוו
איזו התרגשות להבין כמה באמת אתם נפלאים.
אפילו אותו שולט שכתב את מה שכתב אמר לי " מסתבר שיש לך הרבה ידידים"
אני יודעת שלא באתם לפצות, אלא כתבתם מהלב את מה שבאמת אתם מרגישים.
תודה
ונשיקה
וכל הכבוד לכולכם
}{
ג. בעוד שעתיים אני עומדת לפגוש את כל להקת הטקס: קבוצת הייצוג שלי וכמובן 6 ילדי החינוך המיוחד שהצטרפו.
2 מהם ביקשו שאקח להם את התפקיד של השורה וחצי כי הם לא מסוגלים ללמוד בע"פ וזה בא מהם!
במקום זה מצאתי להם תפקיד פנטומימה ואני בטוחה שהם יהנו.
כל השאר ממשיכים כרגיל ולא אני לא מתכוונת לוותר לאף אחד.
הם יעבדו קשה אבל ילמדו להעריך את עצמם.
ו... אם היה צל של ספק ( אולי בגלל התגובה של אותו שולט) אני אוהבת אותם
את כולם
ולולי האהבה שלי אליהם לא הייתי חושבת לשתף אותם.
ולמרות שהם מפריעים לעיתים ובאמת קשה לי וגם להם, הם חמים ונפלאים ויודעים להכיר תודה על כל מה שעושים איתם.
וכל גיבוש המחשבה הזו בא, די הרבה בזכות התגובות שלכם וכל החיזוקים שנתתם לי.
תודה רבה רבה
מי אמר שבוירטואליה אין חברים?
שטויות
כשזה אמיתי מוצאים חברים בכל מקום.
יום נפלא
אחרי הטקס אספר איך היה.

יום קשה עבר עלי
באתי לכאן פרקתי את תחושותי בפוסט הקודם
ותודה לכל מי שעזר והגיב זה היה חשוב לי
בין שאר התגובות אחד השולטים הגיב:
-------------------------
"קודם כל חדלי מההתנשאות שלך
את לא עושה לאף אחד טובה גדולה
את סך הכול עושה את מה שאת אמורה לעשות
ומקבל על זה שכר.
בפעם הראשנוה פשוט בושה לקרוא אותך
-ממני שעשה את זה כל החיים"
-------------------------------
התנשאות?
עושה טובה?
זה מה שמורגש מימה שכתבתי?
לקחתי את הנערים האלו בהתנדבות מלאה מתוך רצון לעשות להם טוב
ופתאום זורקים לי פה את מקבלת על זה שכר אז תעשי ותשתקי?
באמת הרגשתם בושה, לקרא אותי????

עוד יומיים טקס ליום ירושלים.
ולמי שעדיין לא מכיר אותי אני אחראית על ההפקה ( כמו תמיד)
הפעם החלטתי להיות מקורית
מעבר ללהקת הייצוג שאני עובדת איתה בקלות ובכייף על כל הטקסים,
( הם מיומנים לחלוטין)
החלטתי הפעם ללהק קבוצה של תלמידים מהחינוך המיוחד להעלות להם קצת את האגו ולתת להם אפשרות להשתתף בטקס.
הכנתי להם תפקידם שיתאימו להם
הם אמורים להיות שותפים פעילים, בשילוב עם הלהקה.
הרבה התלהבו מהרעיון ובעקבותיו הוזמנו להופיע עם הטקס בעוד שתי הופעות מחוץ לעיר.
הכל נשמע נפלא
אבל...
אני לא יכולה יותר
הם קשים
מאוד קשים
לא מסוגלים ללמוד טקסט קטן בע"פ
לא מדברים מספיק בקול,אינטונציה גרועה
לא יודעים להזיז את עצמם נכון
ו... נוסף על הכל גם לא הכי ממושמעים
זה מטורף
עוד יומיים טקס ואני לא רואה איך זה הולך לעלות
ותבינו שביום ראשון יש לי שתי הופעות חוץ עם אותו טקס.
אני באמת משתדלת להיות נחמדה איתם
להקל עליהם כמה שאפשר
אבל זה פשוט לא הולך
ופרפקציוניסטית שכמוני לא מקבלת פשרות!
הסאונדמן אמר לי היום לוותר עליהם ולהוסיף ללהקה את שאר התפקידים, הרי הם יעשו זאת ברגע.
אני ממש לא יודעת מה לעשות
לא רוצה לייאש אותם, הרי כל המטרה היא לטובה.
קשה
אני כמעט יורקת דם מהטקס הזה...
מה עושים?
:/

כל מי שעד למה שעובר עלי בתקופה האחרונה, שולח לי עצור!
אומר לי לנוח קצת
לעשות הפסקה
לשקול
לבדוק
לחשוב מה טוב ואם בכלל.
הסתגרתי הבוקר במשרד
למולי עלו כל חוויות התקופה האחרונה
חלקן טובות
את חלקן עדיף לשכוח
ויש גם כמה אכזבות.
אז אולי באמת אני צריכה פסק זמן
קצת לנוח מהכל
קצת להפסיק להכיל ולהתרגש מכל דבר
קצת לשקוע במחשבות............................???
שעה של היסוסים
דילמות
כמעט כמעט שמתי מולי את היד העוצרת
אבל
מה???
מנגינה תעצור?
אני האנרגתית האוהבת פעילות תעצור פתאום?
אין מצב
לא עוצרת אפילו באדום.
אז עם כל מה שקרה
ולמרות כל מה שהיה
אני עם הפנים קדימה
ממשיכה בשיא המרץ
בודקת שניה את הדופק...
הכל בסדר
הוא מואץ
יש לי כוחות להמשיך
מטעינה את מצבורי האנרגיות
וכבר יודעת שמתסמן באופק משהו טוב
משהו שנותן המון תקוה
משהו שמוסיף לי עוד פעימה לתאוצתי.
הלואי....
שהאור ימלא אותי וגם אתכם.
}{

תפסיקי את סתם מפנטזת אני אומרת לידידה שלי בשיחות שלנו
את נהנת מסקס את מתגרה
את מרטיבה
אבל מה פתאום משפריצה?
גבר משפריץ וזה נראה וברור
אישה לא משפריצה אין דבר כזה!
היא צוחקת עלי
חתיכת בורה שכמוך את רוצה להגיד לי שלא חווית השפרצה?
נו מה איתך, אני מתריסה בה
את יודעת אני אישה מינית שאצלי הסקס הוא חם מענג ומלא להט
ואם אני לא חוויתי השפרצה אז אין השפרצה נקודה,
הכל בדימיון שלך את כל כך מגורה שאת חושבת שכאילו את משפריצה...
הדיון הזה חוזר על עצמו שוב ושוב
אתם לא מכירים אותי אבל אם אני נעולה על משהו קשה מאוד לשנות את דעתי
הרי מנגינה יודעת הכל
מנגינה תמיד צודקת.
ב--ו--ם
היום חויתי השפרצה!
אישה יכולה להשפריץ!
לא סתם אלא לשלוח סילון אדיר למרחוק.
עוד לא נחתתי לגמרי
לא מאמינה
מנגינה השפריצה, זה קרה!

ברור לי שהרבה מכם קראו את התגובה של אותו " אדון"
אחרי שביקשתי ממנו עוד שיחת טלפון לפני מפגש.
פרטים כאן
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=181472&blog_id=31351
התייחסתם
כתבתם
פירגנתם
ביקרתם
ובכלל הגבתם
וזה היה לי כל כך חשוב
ביקשתי ממנו להכנס לקרא הכל.
עושה רושם שהוא קרא
כי הבוקר כמובן היתה שרשרת של תגובות המשך
שבכולן הוא ניסה להסביר לי למה עד היום אין לי שולט
וכנראה שגם לא יהיה לי שולט
כי לדעתו אני בכלל לא יודעת לקבל שליטה.
אז הסביר
ואפילו אמרתי לו תודה על התובנות
וגם איחלתי לו בהצלחה
וברור לי שהוא חייב לצאת עם ידו על העליונה ולהראות לי שבכל זאת הוא לימד אותי פרק
בעולם הבדסמ...
כתבתי לו שאם זה עשה לו טוב שיהנה מזה ואני לא אקח לו את ההנאה הזו
ובסוף בסוף
נפרדנו כידידים
כי הוא התנצל
ואני בכלל שונאת לריב.
איזה יום של התרגשות עובר עלי
המתבגר שלי עוד מעט מתחיל את הבגרות באנגלית, מתה מפחד , הרבה יותר ממנו 😄
וחוץ מזה עוד משהו אישי מרגש שקורה לי
וכרגע לא אפרט לגביו.
תודה רבה רבה לכולכם
כמה נעים וטוב לי לקרא את תגובותיכם
אנחנו לא ממש מכירים
אבל אתם עוזרים המון
גם בפירגון, גם בביקורת הכל חשוב.
שיהיה יום מאושר מלא מנגינות טובות
}}{{

שני ימי שני מאיימים מגיעים
ימים של התרגשות
מתח
צפייה
ימים שמתכוננים אליהם הרבה
לילות שלמים עוברים במחשבה עליהם
עוצרים את כל העיסוקים
את כל ההנאות מסביב
הלב מתכונן לרגע הגדול
מחר ,יום שני, הראשון מבין השניים.
לא
זה לא ממש נוגע אלי
זו הבגרות באנגלית למתבגר שלי
ובשבוע הבא
אוהוווווו
יום שני הגדול והנורא
בגרות במתמטיקה
הוא חורש
הוא מתרגש
הוא לוקח את זה בקלות
ואני לחוצה בשבילו
הוא סגור בחדר ולומד
ואני מגניבה לו מידי פעם משהו שיעשה קצת מתוק.
אני לא פולניה
אבל זו מחלה מדבקת מסתבר.
מקוה שיהיה לו קל מחר.
הוא ישן בלילה
אני
לא בטוח
:))