הכל התחיל בקליק

בעוד שעה ביתי המקסימה תשוב מבית הספר
אני אקבל אותה עם חיוך גדול חיבוק ונשיקה
היא תספר לי בהתלהבות איך עבר יומה
עיני יהיו מופנות אליה
אני אקשיב אשתף פעולה, אגיב, אחייך, אתן עיצה כשצריך
אבל
אני לא איתה
המחשבות נודדות
הלב נמצא במקום אחר
אני שחקנית טובה
היא לא תרגיש בכלל איך בפנים אני קרועה מעצב ודאגה.
האדון המתהווה שלי מרותק למיטה
מצב לא נעים שימשך יותר משבוע.
אני מדברת איתו שומעת את קולו, מתרגשת, רוטטת בתוכי
מקשיבה לייסוריו
יודעת שהוא לא יכול לדבר איתי דרך המחשב
גם בפון מדברים מעט כי קשה לו
ברור שאי אפשר להפגש
הלואי ויכולתי לחלוק איתו לפחות קורטוב מכאבו
אולי הייתי מצליחה להקל עליו במעט.
הקטנה מראה לי הערה טובה שקיבלה מהמורה
אני גאה בה במתוקה השקדנית הזו
כולם מכנים אותה " מנהיגה חיובית"
המלכה הקטנה שלי לעולם לא תדע מי זו באמת אמא שלה
עד כמה אני, האמא החזקה המגוננת והמעניקה ביטחון,
אני בעצם אישה חמה מינית ומלאת רצון להישלט ולהתמסר.
ועד כמה אני דואגת לאדון שלי ורוצה אותו כאן לידי בריא וחזק בשבילו
ועוד יותר בשבילי.
מנהלת את חיי בין שני העולמות.
תהום פעורה בינהם
ואני מקוה שהצלחתי לבנות גשר יציב שיוביל אותי בביטחה מגדה לגדה.