בלילות השליטה, הייתי שלך ואיתך
היינו משוחחים שעות מתחילת הלילה ועד האשמורת הראשונה.
שנינו היינו טרודי עבודה , עייפים אבל לא מוותרים.
היה כל כך הרבה על מה לדבר איתך.
היה מסעיר לקרא את מילותיך, למלא אחר הוראותיך לדמיין אותך פה לידי,- אדוני.
ועכשיו
לילה שקט
פסק זמן
תקופה מרה ואני משתדלת לנחם ולהתנחם בזרועות אחרים:
נחמה מס' 1:
אתה
הרבה לפני שהתחלנו לדבר עקבתי אחריך
כתיבה קסומה שנוצרת מאחוריה אישיות מיוחדת
מהרגע שהחלו השיחות גיליתי כמה צדקתי.
מקשיבה לסיפורך מזדהה עם המרירות שלך.
אתה מקשיב לי, מכניס תובנות, נותן כמה רעיונות להתרגעות.
כל שיחה איתך מוסיפה פעימת אושר לתוכי,
אתה פשוט אתה וכמה טוב שהכרתי אותך.
נחמה מס' 2:
אתמול בלילה הכרתי אותך, נשלטת מתוקה, שמדהים היה לגלות עד כמה אנו דומות.
סיפרתי על עצמי ואת שתקת
מבעד לשתיקה שתינו מבינות שבעצם זו בדיוק את.
כתבת לי על טוהר מילותי על יופי הכתיבה שבבלוגי.
נעים לדעת שאת כאן קוראת ועוקבת
כייף שנוצר קשר
עוד יותר כייף לדעת שמצאת את האושר שלך.
מזל טוב לך ולאדון החדש, שהקשר יפרח ויתעצם בים של תענוגות.
ואני מתגנבת לי למסלול האושר שלך בתקוה להגיע גם לשלי.
נחמה מס' 3
הרבה אחרי חצות
אני אפופת אנדרנלין
מי בכלל חושב על המיטה
גם ככה לא ממש יכולה לישון בכל הימים הטרופים האלו.
פתאום קראת לי
דוקא אתה
התחלה של שיחה שנקטעה די מהר
עכבות טכנולוגיות?
אתה החלטת לגדוע?
נשארתי עם סימן שאלה ועם טעם של עוד
מרגישה שגם איתך אוכל למלא את עצמי בעוד קורטוב של רסיסי אושר.
מחכה.....
ובנתיים
ממשיכה ליצור לעצמי מוקדי תמיכה.
בדרך אל
האושר
רעיונות עיצות וגם חיבוק לבוקר טוב יתקבלו בברכה.
יום נפלא ומלא אושר לכל מי שמצא אותו.
לפני 15 שנים. 23 בספטמבר 2009 בשעה 6:29