לא ראיתי הרבה פוסטים שמתייחסים ל....
הורים שלנו
רגע לפני יום הכיפורים, חשבתי שהנה הזמן המתאים לתת קצת פוקוס גם
להורים שלי ושל כולנו.
זכיתי להורים מבוגרים בגילם אבל אין כמותם צעירים ברוחם ובמראם.
קשה מאוד להשיג את הורי בטלפון:
אבי בגילו המופלג, עדיין עובד וזו כבר מישרה רביעית בחייו.
אחרי שעות העבודה הוא לומד להנאתו באוניברסיטה.
אימי מבלה את רוב שעות היום בקאנטרי קלאב בחוגים והמון ספורט.
כמעט כל ערב הם מקפידים לצאת לחברים או לבילוי
וכל שנה הם מסמנים לעצמם יעד אחר בחו"ל.
יחד עם זאת הם דואגים לפגוש אותנו ואת הנכדים ולא מוותרים על לפחות פעמיים בשנה בילוי משותף -
רק הם והנכדים.
שלא לדבר על זה שכשבני סיים טירונות הם עזבו הכל ובאו לטקס הסיום, התרגשו וצילמו במרץ...
שהרי זה הנכד החייל הראשון שלהם וסבא וסבתא מזדהים ומתרגשים 😄
הלואי על כולנו להיות כך בגילם.
*********
משהו יפה שמצאתי ברשת:
"הורים הם לא נייר שמשתמשים וזורקים
הורים הם לא בנקט שלוקחים כסף והולכים
הורים הם לא אבן צור שלעולם אינה נסדקת
הורים הם לא רק שם משפחה או שלט על הדלת.
כי הורים הם נייר שסופג הכל.
והורים הם כמו בנק שלתת הוא יכול,
אך צריך להיכנס,לשבת ולדבר
ואולי להחזיר במועד מאוחר יותר.
הורים הם אבן גיר רכה וגם שבירה,
הורים הם שם משפחה עם ייחוס שיש בו אמירה.
הורים הם משפחה גדולה וגם מורכבת
שעל גבה תרמיל גדול סוחבת .
הורים הם אנשים שלפעמים טועים,
אך גם אם יטעו-בלי סוף הם אוהבים.
הורים לעולם יהיו הורים
אם ילדם בן 8 או בן 50
אבל גם הורים הם חומר מתכלה
מתעייף עם השנים
לכן,לעיתים כשמזדמן,
טיפול מונע של חיבה ויחס חם,
יכול אולי מעט לעכב את הזקנה
ולתת פסק-זמן של כבוד,הנאה והנעה. "
********
בתוך כל טירדות היום יום, שווה לקדיש רגע אחד של מחשבה גם על אמא ואבא שלנו.
ברגע השני להרים טלפון ( מה שלא תמיד אנו זוכרים לעשות) ופשוט לשאול לשלומם.
שיהיה יום נפלא ורק מחשבות טובות.
😄
לפני 15 שנים. 24 בספטמבר 2009 בשעה 6:41
