הכל התחיל בקליק

שעת צהרים
פותחת אדומה מאדון לא מוכר
בטח עוד הצעה לבדיקת קשר.
אני קוראת:
"שלום לך מנגינה
אינני יודע היכן כתבתי לך פנינים.
והיכן חרזתי לך חרוזים.

אינני חורז פנינים .
אינני איש של מילים.
אני איש של מעשים.
לא זכור לי שהצעתי לך לבדוק בנית קשר בנינו ..."

כבר כמה ימים אדון יצירתי ופייטן במיוחד שולח לי הודעות מושקעות
עם מיטב המילים המתחרזות זו בזו.
החלטתי לפרגן לו להשקיע ולשלוח לו מילות תודה נעימות.
אווווצ'
ההודעה שלי נשלחה בטעות למישהו אחר.
ככה זה כשנמצאים במשרד
הטלפון ביד אחת
היד השניה מקלידה ואוחזת בעכבר
העיניים מסתכלות על הכלוב שנמצא במשרדי
הראש מהרהר על נושאים ברומו של עולם
הנשמה- שם תמיד חם
ולמטה ( כשכלוב הברזל המדהים מולי) טיפות טיפות ניגרות לכיוון הכסא.

אז קורה
טועים, טעות, טעיתי
לא נעים.
שלחתי התנצלות
ואני לגמרי לא מבטיחה שזה לא יקרה בשנית :)

ונעבור לפרומו-
יום שישי בפתח
מחר יעלו לכאן תיאורי מיטב מאכלי הגורמה שיתבשלו במטבחי השחור לבן.
מנגינה לא שוברת שיגרה
ואני יודעת על חברים שבאים במיוחד להסניף את ריחות וטעמי השבת שלי.
יש למה לחכות.
ערב אורירי ומרענן.
:)