סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 14 שנים. 18 בנובמבר 2010 בשעה 22:04

צריך לשבור, חזק, עוד ועוד
לנתץ לרסיסים.
לרסק את החומה, לרסק לרסיסים.
לאסוף את כולם ולפזרם מעבר להרי החושך.
להתחיל לחדור
לצבור כוח ולרסק עוד, במרץ,
לשבור, לשבור, לא להתייאש, לא להגיד זה גדול עלי
לא להתפנק, לעבוד, לנתץ.
לא לברוח
העיקר לא לברוח,
יש לך לאן, אבל את תתחרטי על זה.
לחרוק שיניים, להגיר זיעה ולהמשיך, במרץ.
לשבור, עוד, עוד, עוד קצת, יותר במרץ...
סדקים ניבטים מבעד לחומה הבצורה.
בחריכים זוהר בדיוק מה שאת רוצה.
את יודעת ששם, מעבר לחומה, הוא נמצא, הטוב שלך.
לשבור, לשבור מהר.
עדיף לשקוע בשבירה ולא בשיברון.

זה יגיע, את בטוחה שזה יגיע.
הוא אפילו אמר לך זאת בגלוי.
אסור להתייאש, צריך להמשיך.
עוד יום, עוד נסיון, עוד תקוה, עוד השתלטות על התיסכול.
להמיס הכל מתוכך
להשאיר מקום להרבה כוח
כוח שירסק הכל, עוצמה שתשבור בסוף את החומה.


וכשתיפול החומה
אפול גם אני,
ואתעטף במחוזות התשוקה הטהורה.
יש בי כוח להלחם?!

מתוקף אישיותה - הוא אמר לך שזה יגיע.
את בטוחה שזה יגיע.
למה להרים ידים כשזה נמצא שם מעבר לפינה?
כי נדרש מאמץ?
אבל גם אליו, למאמץ, את רגילה...ויודעת מה תכולתו.

בי יש אמונה שיש בך כוח להלחם.
ואם תרצי , אעניק לך משלי...
כשיהידיעה כל כך ברורה ,
כשהידיעה מה בתמורה נמצאת בתודעה,
הכוח הוא MUST.
בהצלחה כבר אמרתי?
לפני 14 שנים
Josephin​(לא בעסק) - הפחדת אותי עם תאור הניתוץ, השבירה...
רק לאט מנגינה, רומא לא ניבנתה ביום, תנפצי את מה שצריך, אבל תשארי שלמה.
בהצלחה }}{{
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י