חיי מנוהלים על שני צירים מקבילים.
החיים הוניליים המכילים: משפחה נפלאה, עבודה קדחתנית הצורכת שעות של השקעה ומחשבה, חברים בשכונה ו-
אותי, הרעיה האוהבת, האמא החצי אולטימטיבית, המנהלת האסרטיבית, המורה החברמנית (לפחות מקוה שזה כך) והאישה המנצחת על הכל ביד רחבה ובזרועה נטויה.
קו מקביל הזורם כל הזמן בצמוד, הוא העולם הבדסמי, בכל רגע של התנהלות ונילית, שם עמוק בפנים ממלאים אותי רסיסי רטט ותשוקה לחוות ולהתגרות.
אין יום שאני לא מסיטה הצידה את ההתנהלות הונילית ושוקעת לרגעים ספורים ברבדי הפנטזיות על החיים האחרים, החיים הבדסמיים הקסומים.
כמעט 4 שנים מאז שנחשפתי לכלוב.
החשיפה היתה ביום בהיר אחד שאארה ממקום לא ברור, הביאה אותי לכאן
מאז הצלילה רק הולכת ומעמיקה וככל שאני שוקעת יותר, מגלה מראות נפשיים מרגשים ותשוקתיים יותר.
הימים האחרונים הם בעיני הימים היפים ביותר מאז כניסתי לעולם הזה.
מרגישה התרוממות רוח מיוחדת שלא חשתי בה בכל ארבעת השנים שעברו.
הכרתי חברה חדשה מכאן, הקשר ביננו מדהים והכימיה הולכת ומשתבחת.
מרגע לרגע אני מרגישה כמה אנו דומות בחשקים שלנו.
אנו פותחות את צפונות הלב אחת לשניה.
מילותיה, התובנות שהיא מעמידה בפני, עוזרות לי לייצב את מחשבותי ונוסכות המון אושר בתוכי.
למדתי להכיר את אדוני ממקומות שלא הייתי מגיעה אליהן לבד.
החששות, התיסכולים והלבטים שעלו בי מרגע שהחלטנו על קשר השליטה ביננו, פינו מקום להשלמה נפשית והרגשת התעלות רוחנית שהנה הנה אני במקום הטוב שלי.
המטוטלת הנפשית ששריתי בה בשבועות האחרונים, התנפצה והשאירה בפנים ניגון שלם באוקטבות שהולכות ומתעצמות.
אני בקשר עם אחד האדונים הכי חביבים שהכרתי כאן. השיחות איתו קולחות ונעימות.
אני משוייכת מכל הלב לאדוני, אך שומרת על קשר ידידות נפלא גם עם אותו אדון חביב.
מצאתי לי כותל, כותל בדמות ידיד שהוא לעניות דעתי, אחד האדונים הכי ראויים שיש כאן.
הוא יודע עלי הרבה, מקשיב בסבלנות ראויה להערצה, מעולם לא חורץ דעה וקובע בשבילי, אבל עוזר לי לקבל פרופורציות על הכל.
בהיותו אדון עתיר ידע, אני גומעת בצמא את דעותיו ובכלל נהנת משיחות נאורות עימו.
לחברה, לאדון החביב ולאדון "כותל" פרטי.
יקירים שלי-
ביודעין ובלא יודעין, אתם שמים אותי במקום שכולו נוטף אושר.
תודה, תודה, תודה.
אדון שלי-
אצלך זה לגמרי ביודעין
התודה בשבילך תגיע בדרך אחרת.... כמו שאתה אוהב, כמו שאני אוהבת.
בעולם הונילי, זכיתי כבר לעשות 2 שידוכים מוצלחים שהביאו למיסוד קשר והקמת משפחה.
בימים האחרונים עשיתי את השידוך הבדסמי הראשון.
זה מגיע להם, שניהם נפלאים ולדעתי ראויים אחד לשני.
הלואי שינסוך למקום טוב ויצליח.
בשקט בשקט אני מחזיקה אצבעות חזק, בהצלחה לשניכם.
קרני השמש לא יוקדות הבוקר
אבל הימים האחרונים עטופים בהמון יופי, בשבילי
שלא יגמר לעולם.
לפני 14 שנים. 22 בנובמבר 2010 בשעה 8:11