סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 13 שנים. 10 בינואר 2011 בשעה 20:38

היום הייתי חמה
בעצם
במבט חודר זה עדיין נמשך ונמשך ונמשך...

לא בגלל השמש המלהטת שזרחה והאירה את העולם
לא באדיבותו של המזגן המחמם את צינת הלילה.
לא בשל סדקי החיוך שניבטו מפניו הקרות של הבוס "ירום הודו"
לא משיקוף גופי דרך האדים החמים הנובעים מספל הקפה.
לא מימך האדון האדיר, שהנפת אותי לגבהים בסשן מטורף.
לא בזכות הפנטזיה המטריפה בה נפרש גופי למענך ולהנאתך.

השמש שקעה
הצינה הפשירה
סדקי החיוך נסתמו
הקפה התעכל
האדון התפוגג
הפנטזיה נמוגה


ואני נותרתי חמה
ומחכה.....

Josephin​(לא בעסק) - מבאס :-/

}{
לפני 13 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - אומרים שיהיה טוב ( פעם...)
בשבילך
}{
לפני 13 שנים
מתוקף אישיותה - התחושה שנובעת רק ממך היא התחושה הכי נקיה, הכי שלך, הכי בעולם...

}{

לפני 13 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - זה אמור לשקף את מציאותי או לעודד?
תודה בכל אופן
}{
לפני 13 שנים
מתוקף אישיותה - זה אמור לתת לך אור להמשך הדרך.
הידיעה שאת נשארת נאמנה לעצמך איפה שלא תהיי.
ודברים יתרחשו.
כי זה טבעם של דברים.
הכי לא צפוי קורה....

שלך,
לח"מ
לפני 13 שנים
Fenix dom​(שולט) - יאללה מנגינה תני חיוך הכל לטובה
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י