8 בערב
זהו!
הכל מסודר
יממה שלמה נעדרתי מהבית, רק יממה!
אבל כשמשאירים את "השולטת הקטנה" עם אבא ונילי, היא כבר דואגת להשתלטל על הכל ולחגוג בסיוע 8 חברות שישנו אצלה.
העפתי מצעים לכביסה, הורדתי מהחבל, תליתי, גיהצתי, סידרתי כל דבר במקומו.
חולת סדר ונקיון כמוני לא תנשום עד שהכל לא יתוקתק במקומו והבית ישוב למשטר המוזיאוני שאהוב עלי.
( אל תרימו גבה זה לא באמת עד כדי כך, אני קצת מעצימה מילים).
עכשיו זה הזמן שלי.
זמן התכנסות בנבכי הנפש.
לאט לאט לעכל את הרגעים הנפלאים שעברו עלי היום.
וכשאני כותבת " רגעים נפלאים", ברור שזה חייב להיות מתובל בעולם הבדסמ.
קודם כל מקלחת חמה,
אחרי זה מחשב
ולקינוח כשבני הבית יעפילו לרקיע החלומות והבית ישאר רק שלי,
אסתגר בחדר , אדליק נר וארחף לבית הפנטזיה שלי.
אתה שם, ממתין לי.
ברגע הראשון תעטוף אותי בחומך
ומשם תיקח אותי לעולם העוצמתי של הכאב העונג הפריקה והטעינה מחדש.
הכנתי את הטרנינג הורוד, תחתוני התחרה השחורים, המיד נייט הקרם המתוק שגופי מרוח בו דרך קבע. מגבונים להסרת איפור ומגבת סגולה גדולה.
המים זורמים ומציפים את החדר באדים חמים.
מפזרת את שער ראשי, הזרם מחלחל מבעד לשערות ושוטף את כל נקודות המחשבה שהצטברה מהיום.
מפגינה סולדריות עם הבצורת סוגרת את המים בזמן הסיבון.
מקרצפת את השער בשמפו ריחני,
משפשפת את גופי בסבון נוזלי.
כמה דקות טובות של מסג' סבוני קציפתי
מגששת עם היד לכיוון הברז
מסובבת אותו...
רועדת מקור, רוצה להרגיש את חום המים עלי
ן...
אין מים!
לא, בטח סובבתי לצד הלא נכון.
מנסה שוב
מסובבת
אין מים!
רגע מה קורה כאן, הליצנים שלי החליטו לעבוד עלי ולסגור את הברז הראשי?
לא, זה לגמרי לא מצחיק . אין דבר כזה שיסגרו למנגינה את המים, אני כבר אראה להם....
כמה צעקות לכיוון חלל הבית הבהירו לי שגם בברזים האחרים אין מים.
המוקד העירוני התנצל והסביר לביתי שיש פיצוץ בצינור ראשי ולכן נעלצו לסגור את המים עד חצות!
סליחה????
אני נוטפת שמפו מהראש
גופי מרוח בסבון
והם החליטו לסגור את המים?
לעזאזאל הצינור הראשי, אני מלאת סבון איך הם לא חשבו על זה?
בקבוק מים מינרליים סידר במעט את המצב.
אין בכלל זרם מהבקבוק
כמות המים לא מספיקה לשטוף את הסבון
ושלא נדבר על זה שהמים קרים!
סיננתי כמה קללות חרישות לאויר
עטפתי את עצמי בחלוק המגבת
ויצאתי מהמקלחת.
מי שבא לו להתענג על אישה בחלוק מגבת יושבת מול המחשב
על ראשה נראים בבירור נטיפי שמפו וגופה מרוח בשאריות סבון.
כסא המחשב מרופד במגבת כדי שלא יתלכלך מהסבון
וגם ...ממממ... מעוד כמה גורמים פנימיים מגירים.
מוזמן לכוון מצלמה.
לדמיין את המראה ולהנות.
ערב סבוני וניחוחי לכולם.
:)
לפני 13 שנים. 25 בינואר 2011 בשעה 19:38
