אסור שזה יקרה בשום מקום.
לא עם עמיתים בעבודה
לא עם ידידים
לא עם חברות טובות
לא עם שכנים
לא עם אף אדם שאני בוטחת בו
ולא הכי גדול
עם אחותי!
אני לגמרי מבולבלת
בטוחה בצידקתי
לא יודעת איך לנהוג?
ונוטה לעמוד על שלי
ולא לוותר!
זהו
היה לי חשוב קודם לשפוך רגשות
עכשיו לסיפור המעשה:
באחד מהימים שטופי השמש בפסח האחרון,
יצאנו לטיול משפחתי.
אחד ממאפייני שאני אישה ללא תיק.
שונאת לסחוב תיקים,
כשתיק נתלה על כתפי או בידי, מרגישה כמו איזו גברת אצילה, זקנה ומהודרת.
זו לא אני!
אז מעדיפה לקחת ביד ארנק קטן עם כל הנדרש ובזמן מועקה, דוחפת אותו לכיס של בעלי.
בטיול המשפחתי הגענו לאיזור של מיתקנים לילדים, בתשלום.
התנחלנו על כר הדשא, פרקנו ציוד ושמנו פעמינו לעבר המיתקנים. שהרי מרכז הטיול הוא הנאת הילדים.
כהרגלי בקודש לקחתי ארנק קטן שהכיל 600 שקל.
אחותי הנאמנה התנדבה לשמור לי על הארנק בתיקה.
צללנו בחיק החוויות והארנק הטמון נשכח לחלוטין.
עברו מספר ימים ונזקקתי מיידית למזומנים.
נזכרתי שיש בידי 600 שקל זמינים.
הארנק לא נמצא במקומו הקבוע.
עוד חיפוש בבית במקומות אפשריים, לא עזר.
אולי איבדתי אותו, אולי השם ישמור פרצו לנו לבית וגנבו לי אותו?
התעמקות קטנה, הזכירה לי שהארנק נשכח בתיקה של אחותי.
לא היה לי ספק שהוא שם.
התקשרתי אליה באותו ערב.
היא הכחישה שהתנדבה לשמור עליו ואחרי בדיקה שערכה בתיקה, לבקשתי, הודיעה לי שהארנק לא שם.
בעלי אמר לשתוק, לוותר ולא לעשות עניין.
גם אם לקחה את הכסף לעצמה, שתהנה וכפרה על הכסף!
לי קשה לוותר, בכל זאת 600 שקל לא ניקטפים על העץ.
למה לשתוק על חוסר היושר שהיא מפגינה?ו
מה עכשיו?
לשמוע בקול הבעל?
לערב את בעלה או לחלופין את אחותי השניה שהיתה עדה לשמירת הארנק אצלה?
לעשות מהומה?
להבליג ולאכול את עצמי בפנים, העיקר לא להסתכסך עם אחות?
רעיון אחר?
לפני 13 שנים. 4 במאי 2011 בשעה 8:43
