יש את הרגעים האלו
שאתה עולה בזיכרוני
מולי ניצבת דמותך התמירה, עיניך השקדיות והטובות
גופך החסון,
גובהך המנשא ומותיר את ראשי כבול בחיקך.
ידיך האוחזות בחבל, הלופת אותי יותר ויותר
אצבעותיך הלוחצות בעדינות משהו ואחרי זה חזק וכבר בלי עדינות על פיטמותי
כף ידך הגדולה המשייטת לאיטה בשפתי מעורת תאוותי.
מידי פעם שולחת אצבע מציצה לעומקי הלהט המתגבר..
שתי אצבעות אחרות שלך, תופסות בחמדה את הדגדגן, משחקות בו ככדור פינג פונג
לוחצות עליו לחיצות קבועות, שואבות מתוכו את אדרנלין הגירוי המתפשט בגופי.
מנפחות ומאדימות אותו עד שהופך לסופגניה קטנה ורכה.
הו אז שפתיך מתקרבות אליו, פיך טועם אותו ולשונך לא מפסיקה לרגע למצוץ את נוזלי התאווה הזורמים סביבו.
ברקע קולות מעורבים של גניחות, צעקה חטופה, בכי מתוק וצחוק מזדמן.
זו אני השרועה מתחתיך וסופגת בהנאה כל מה שתרצה לעשות בי.
רגעים של כאב חד ויסורים, רגעים של כאב המומתק בנשיקותיך,
רגעים של צחוק בלתי פוסק מדיגדוגיך.
רגעים של התאפקות ואפילו מעט חרדה, עד שברחמיך תשיב לי את הנשימה שגזלת ממני.
רגעים של בכי ותחנונים של "לא יכולה יותר"
ורגעים של הכרת תודה שדרשת, שלא ויתרת, שלא נרתעת מתחנוני,
שהבאתי אותי לאורגזמה אדירה שכזו.
תמונת זיכרון נוספת בה איברך עומד זקור מולי
מבט עיני לא מש ממראהו האציל
לחיי נאדמות נוכח המראה מרטיט הנפש
שפתי חתומות בחוסר תזוזה, משתדלות לעמוד בדרישתך לשמור את פי סגור.
בתוך הפה מערבולת של חיך רוק ולשון התאוות לרגע שבו יורשו להתענג על הזקור שמולן.
אתה מתבונן בי
מגחך גיחוך של הנאה מתובל ברישעות.
רואה את פיטמותי הזקורות
מרגיש את הזרמים הניגרים מתוכי ויוצרים שלוליות קטנות של מיצי תאווה
יודע שבתוכי אני מתייסרת,
מגורה
מותח את הרגעים האלו עוד ועוד
לימדתי אותי שככל שהזמן התארך התשוקה תגדל והמציצות שלי יהיו טובות יותר.
מחכה...
הריר החוצפני מצא לו כמה חרכים בשפתי ונוזל החוצה
לא יכולה לשאת את הגירוי
הראש מתחיל להשמט מטה
אבל אתה תופס אותו בעוז ומכריח אותי למקד מבט לכיוון הזקור המסנוור שלך.
עוד רגע
עוד שניים
כבר כבר תבוא הפקודה "קחי"
הנה זה קורה...
אני מתעוררת מההזייה המתוקה.
רואה את ניקך מתנוסס בראש רשימת הקשר שלי
נזכרת
מזילה דמעה
ויודעת שלעולם, לעולם לא אהיה שלך שוב.
יש את הרגעים האלו
שאתה עולה בזיכרוני............
לפני 12 שנים. 1 במאי 2012 בשעה 11:53