הכל התחיל בקליק

שלמה ארצי
כמה אני אוהבת את כישרונו
שומעת אותו גם בווליום מרעיד.
רואה אותו בהופעות
אוהבת את מילות שיריו
נהנת מהלחן.
בעבר היתה תקופה שהייתי מאלו הצורחות כשהדרתו הופיעה על הבמה,
גדלתי- עבר לי.
אבל הערצה לכישרונו לא פגה
בזמנים מסוימים יכלתו המוזיקלית חודרת ממש לתוך התנהלות חיי.
זה קרה גם היום, לפני בתוך ואחרי שיחת הטלפון... איתך!

"לוקחת חצי כדור להרגיע את עצמי
וזורקת משפט של הימור: "אתה ואני, או אתה?"
ואתה בתוכך סגור, מילותיך כבר אינן יוצאות,
וחוץ מלבטא את שמי,
מנגב לי את הדמעות.

אל תבכי לי עכשיו,
אל תבכי אתה אומר,
זה כואב, זה יכאב,
אבל בסוף (אתה מקווה) זה ישתחרר,
אל תבכי מדברי,
את לא יכולה לבכות,
אני שם תמיד
לנגב לך את הדמעות.

"תראה" אני אומרת לך, "ערפל מכסה את הכביש,
הבעיות מתחילות בראש, החיים מפחידים מספיק".
ואתה בתוכך סגור, לא מוכן שום דבר לראות,
וחוץ מללחוש את שמי, מנגב לי את הדמעות.

אל תבכי לי עכשיו,
אל תבכי אתה אומר,
זה כואב, זה יכאב,
אבל בסוף (אצלך) זה ישתחרר,
אל תבכי מדברי,
אני לא רוצה לצער,
אני, איתך תמיד-
לנגב לך את הדמעות."


הלואי שהיית לא רק לנגב דמעות.