הכל התחיל בקליק

היום נזכרתי ברגעי קסם
עת פרסת את גופי על מצעי הסטן הכחולים.
אזקת את ידי מלפנים
ריתקת את רגלי לקצוות המיטה
ואז
אחזת בראשי, שמטת אותו לאחור
וחשפת את צווארי, במלוא הדרו, למולך.

הודעת לי שהיום אתה מעניק לי מתנה.
שרשרת חדשה, תוספת לאוסף השרשראות שאני אוהבת לענוד על צווארי.
עוד בטרם הספקתי לפתח את נטיית הסקרנות שבי.
הרגשתי את לשונך מלקקת את צווארי.
בדבקות ובסדר מופתי היא דאגה להרטיב כל פיסת עור
חדרה גם לעומקי הקפלים והותירה בהם שכבה רטובה.
ליקקה במרץ משמאל לימין מקצה הסנטר ועד גבול החזה.

נשמתי עמוק
הרגשתי איך שיכרון החושים משתלט על כל פיסה מנשמתי.
הטבעתי את נשמתי בתוך אדי הנשימה שנפלטו מגופך.
"אנחנו בשלב ההכנות של משטח העבודה" הודעת לי.
לא ירדתי לסוף דעתך
הייתי עסוקה בהרפיית גופי והתמכרות לעונג שמילא אותי.
ואז
חשתי את שינך החדות ננעצות בצווארי
נשיכה חדה ועמוקה
שהלכה והעמיקה.
ועוד אחת שיצרת בסמוך אליה
ועוד אחת.
עוד ועוד הקפת את צווארי במגוון נשיכות פרי שיניך.
חלקן עמוקות יותר
חלקן קצרות ושיטחיות.
חרוזי נשיכות שנכרכו יחד
לשרשרת חדשה על צווארי.
סימנים למזכרת
מתנה מימך.

***היום כשקראתי את מילותיו של רוני סומק
העברתי יד חמה סביב צווארי
ונזכרתי ברגעי הקסם
איתך***

סימן הנגיסה/ רוני סומק
"בַּבֹּקֶר שֶׁאַחֲרֵי הַקּוֹנְצֶרְט הַגָּדוֹל שֶׁל תֹּהוּ וָבֹהוּ הִתְרוֹקְנוּ הַפָּנִים
כְּבַקְבּוּק בִּירָה.
מִי שֶׁהִפְנָה רֹאשׁ רָאָה שֶׁבְּשִׂפְתֵי הַנָּשִׁים רוֹעֵד תַּפּוּחַ
וּבַתַּפּוּחַ - אֶת סִימַן הַנְּגִיסָה.
וְהָאַהֲבָה? הָאַהֲבָה הֻשְׁחֲלָה כְּמוֹ גּוּמִי לַתַּחְתּוֹנִים:
מַה שֶּׁמַּחְזִיק אוֹתָהּ הוּא
מַה שֶּׁלּוֹחֵץ אוֹתָהּ."