בשביל היציאה מבית הספר פגשתי את ינון תלמיד הכיתה השביעית.
הוא פסע לו בצעדים מדודים כשזרועותיו מלופפות ליפוף רב משמעות סביב החזה של סיגל חברתו.
(היא אגב תלמידה בשישית).
כשראה אותי שמתי לב לתנועה מהירה בה ידיו החליקו מאיזור החזה לאיזור המתניים.
הוא וגם שאר התלמידים לא ממש מתביישים ממני, אנחנו משוחחים די חופשי ואני אפילו פתוחה לשמוע שאלות ומועקות ומשתדלת בידע הלא מקצועי שלי לתת להם קצת פרופורציה לחיים.
אבל בכל זאת, לא נעים, מול המורה כשהידיים על החזה השופע של סיגל.
" זהו המורה הולכים הביתה לנוח?"
העלאתי חיוך קל בשפתי, הביתה כן, אבל היום רק החל יש עוד מספיק עבודה בבית
כולל לפנק את "השולטת הקטנה" שכבר שלחה 3 מיסרונים בנוסח:
"אמא אל תשכחי לקנות..."
"אמא כשאת מגיעה הביתה אני רוצה..."
"אמא אני פה עם יעלה, חן, טל וחני, הכנו אוכל, הדחתי כלים והמטבח... את תראי לבד"
שולטת כבר אמרתי!
"המורה", המשיך ינון, "השבת אני אצל סיגל, מחכה לנו סופ"ש בן זונה...".
חייכתי שוב, איחלתי להם המון עונג והנאה ( אני לא למתכחשת לעובדות יהיה שם עונג והמון)
ונפרדתי מהם לשלום.
בדרך לרכב אמרתי לעצמי ( בלי קול, בלי מילים), .... אילו רק היו יודעים שגם הסופ"ש שלי הולך להיות "בן זונה".
ולכם
שתהיה שבת מוצפת עונג עונג ועוד עונג.
לפני 12 שנים. 17 במאי 2012 בשעה 15:59
