*סליחה ספויילר*
אז שמילי, אני, בן הזוג הונילי שלי וחברו הונילי הלכנו יחדיו לראות את 50 גוונים של אפור. לא היו לי ציפיות גבוהות בעיקר כי אני מודה באשמה שלא קראתי את הספר.. אז ציפיתי לקומדיה רומנטית רדודה עם קצת סקס אפיל.
הקשר בן 50 גוונים של אפור לבדס״מ הוא מקרי בהחלט ונובע בעיקר בגלל שלמר גריי יש חדר שעשועים בביתו והוא אוהב להשתמש בו בזמנו הפנוי, לקרוא לעצמו דומיננטי ולהגיד שהוא לא עושה רומנטיקה. בכנות? מי הוא שיגדיר מהי מערכת יחסים בדס״מית? ויותר מזה, מה עושה את סוג המערכת היחסים שהוא רוצה לנהל למערכת יחסים בדס״מית? ואז נחזור כולנו להגדרה המקורית של מה זה בכלל בדס״מ?
- Bondage & Discipline (B&D)
- Dominance & Submission (D&S)
- Sadism & Masochism (or Sadomasochism) (S&M)
ברור שעם השנים קהילת הבדס״מ עיצבה את עצמה ב50 גוונים של Whatever. וכיום מגדירים מערכת יחסים בדס״מית כצד אחד דומיננטי וצד אחד כנוע, כאשר הצד הדומיננטי הוא סאדיסטי והצד השני הוא המזוכיסטי וחלק מהטרנספורמציה במערכת היחסים מלווה בחינוך באמצעות חינוך והגבלת תנועה בקשירות.
אבל מה קורה אם אחד מהצדדים הוא שוויוני (ונילי) ולא מעוניין להיות מחונך מחדש? אז מתחילים ה50 גוונים של בולשיט בו צד אחד מנסה לכפות על הצד השני את תפיסת עולמו והצד השני לא מבין למה. ובסופו של יום, כריסטיאן גריי הוא בחור אבוד חסר ביטחון שמפחד ליצור קשרים אינטימים ומשתמש בבדס״מ כדי לתת לגיטימציה למסכות שהוא בונה לעצמו מול בנות הזוג שלו.
ובסרט, הוא מגלם לא מעט אנשים שאני מכירה, הוא מגלם מישהו שאני יכולה לראות את עצמי בו - האדם שאי אפשר לאהוב, המפלצת שלא באמת קיימת. וכשמגיעה מישהי שלא נופלת לבולשיט של מנגנוני ההגנה שלו ולא מוכנה להסתפק במערכת יחסים ללא תקשורת מעבר לצד הפיזי (ואף אחד לא אמר שבדס״מ אוסר עלייך להיות רומנטי ולדבר חלילה עם הסאב שלך כן?) אז הכל מתרסק להם בפנים.
ברוכים הבאים לעולם של האנשים הדפוקים. כולנו כריסטיאן גריי וכולנו אנה. ההבדל הוא שגם בדס״מ אפשר לעשות בריא, אנחנו לא חייבים להצמד להגדרה של 50 גוונים של דפוקים.
