לפני 17 שנים. 9 בדצמבר 2007 בשעה 18:00
אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
אה.
אתמול לפחות הייתה לי סיבה טובה לבכות. היום זה סתם מיותר.
אני ריקה מתוכן וממעשים. אני מבזבזת ת'אוויר שאני נושמת. ועוד משמינה ממנו.
אמות זקנה ובתולה ושמנה.
טוב לא זקנה כי אמות מהר.
לא בא לי כלום. לא בא לי למות.
בא לי לקשור את עצמי עם חגורות וחבלים לחסום את הפה לשכפל את עצמי לעוד בן אדם
ולצלם
ולצלם
ולצלם.
ולהרגע.
אבל אני בן אדם אחד. גם זה בקושי. בן אדם ריק ושמן. איכסע הרבה איכסע.
אני עושה צרות ומאכזבת את המאסטר שלי.
אני לא יודעת מה אני רוצה שיגמר אני לא יודעת איזה מכשול אני מחכה לעבור שתוקע אותי ככה.