העולם שלי

ברגע שניבט זרע. בלתי ניתן לעצור את התהליך. מתחילה הדרדרות נפילה מסחרחרת מתגלגלת. כמו כדור שלג . מתחיל קטן עגלגל ולאט לאט , אבל בטוח צובר תנופה, גודל ונפח מרשימים.
הזרע ברגע שנטע שורשים התחיל לצמח ענפים זלזלים ואולי אפילו פרי ביאושים. מתחזק וגדל. בהתחלה ניזון משמועות , מתחושות . מהרגשות. ולאחר מכן ניזון מעצמו . ואולם למרות שניזון מעצמו איננו כלה . איננו קטן .רק גדל וגדל.
תהליך הכניסה לאתר הופך להיות שונה . קודם לכניסה מעלים את רשימת החברים. בודקים אם נמצא/ת או לא. שלב שני בודקים אם השתנה משהו בבלוג, אם נכתבו הודעות בפורום.
הכניסה הופכת לחשדנית. מחפשת ותרה.
תחושה מאוד לא נעימה . לא אוהבת אותה.

אחת השאלות הנפוצות ששואלים אותי. מה את מחפשת?
התשובה : חוץ מסאב מחפשת חבר , אחד שאפשר יהיה לצחוק איתו להשתעשע.
שיהיה קשר חזק . קשר של אמון.
שתמיד אדע...שהוא שלי ואני שלו.

משהו , בערך כמו מה שהיה לי.
מתגעגעת לקשר שהיה לי .

שיחות אינסופיות. ולאו דווקא על בדס"מ.
על הכל!

אחד שהיה נועץ מבט מסור ומאמין.
מבט אוהב.

והחשוב מכל...כמו שהוא בטח בי,
אני בטחתי בו.

מחפשת משהו דומה.
שחוץ מבדס"מ, תהיה הערכה.
שיתוף, אימון יושר.
קשר שקוף ללא הסתרות.

מקווה שאמצא דבר כזה.

כפי שאמרתי , בדקתי , מיינתי , סיננתי ובררתי.
היה קשה, הרבה הודעות נפסלו .אם בגלל ניסוח מטומטם ואם בגלל פנייה מפגרת.
חלקם בשל ניסיון העבר.

נותרתי עם 4 פוטנציאליים.
עושים רושם טוב.

נראה מה הלאה?

הבחנתי בתופעה מענינת.
אולי מקרה...ואולי לא ממש.

תמיד אחרי קשר טוב, מערכת יחסים טובה ...מגיע קשר רופף או סתמי.
ולאחריו שוב קשר טוב ואמיץ.

יש הגיון מסוים בכך.
אולי על מנת לכסות למלא את החלל שנוצר ,
ממהרים ומשלימים ב...
כמובן מדובר רק אם הקשר החדש נעשה במהירות ובחיפזון.

ולעומת זאת בקשר הבא אחריו , כבר לומדים מניסיון העבר .
ובוחרים בחירה טובה .

הדבר שונה אם ממתינים , בוחרים ממיינים, בוררים ומסננים את המיטב.

מענין,
או אולי סתם נדמה לי ?
:)

זה למעשה הנושא הכאוב והרגיש ביותר.
כל כך קשה לסיים קשר , קשר רגיל ונורמלי קשה וכואב לסיים.
ועל אחת כמה וכמה קשר בדסמ"י.
כי בקשר שכזה , מעבר ל"ביחד" של הוא והיא , את ואתה.
יש את הקשר של "אנחנו" מול "ההם".
וההם מייצג - תפיסת עולם שונה, אנשים אחרים, דיעות מיושנות, היפוכים וניגודים.

מאוד קשה ומאוד כואב לסיים קשר.
ובעיקר אם הקשר הכיל סממנים של קשר חזק ואמיץ.

לפעמים הסיבה לנתק , לגמירה , סיום , סוף או כל שם אחר . היא המסקנה ש"נגמר".
לפעמים הסיבה לא ידועה.
לפעמים הסיום הוא על על דעת שני הצדדים.
לפעמים רצונו של אחד.
אבל תמיד זה כואב.

והחוכמה היא , לדעת לסיים .
לדעת לסיים ללא משברים, ללא רגישויות נמשכות, ללא מורדות, וללא שקיעות.

הסיום היפה ביותר הוא שכאשר "נשארים חברים".

אבל , כמובן זה תלוי בשני הצדדים.

יש פתגם ידוע שאומר , שהרבה יותר חשוב לדעת לסיים . מאשר להתחיל.

מאמצת את הפתגם בכל לב.

חשבתם פעם , למה אי אפשר לצאת מזה?
תודו באמת...כמה פעמים ניסיתם לצאת "מזה"?
כמה פעמים אמרתם לעצמכם ..שזהו זה , די , לא נמשך יותר .
ניסיתם ואולי אפילו הצלחתם לתקופת מה,
אבל זה חוזר , ובעוצמה חזקה יותר.

כי מי שיש לו את "זה".
זה בעצמות , זה בדם, זה במחשבה , במוח, בגוף.
אי אפשר לצאת , כי זה חלק ממך.

אין פה , ולו אחד...שלא אמר פעם , אני לא!
זה לא בשבילי, לא רוצה וחסל.

גם אני, היו תקופות שעוד האמנתי ש...סתם..
לא ממש, אני לא "כזו"

מאז חלפו הרבה מים בנהר,
וים של סשנים ,

ו ה ש ל מ ת י עם כך.

וברגע ההשלמה , באה מנוחה ומרגוע לנפש.

כך שעדיף לכל המתלבטים ,המהססים , החוששים והלא בטוחים.
להשלים עם עצם עובדת היותנו "סוטים".

כך החיים יהיו פשוטים יותר.

הערך החשוב ביותר , המושג העילאי והחשוב מכל במערכת יחסים, ובמיוחד בבדס"מ.
היא תחושת הביטחון. ברגע שהסאב משוכנע ש"נתון בידיים טובות", וכי לא יארע לו רע.
מנקודה זו אפשר להמשיך הלאה.

ללא תחושה שכזו, ללא הוודאות.
כל המשחק "לא שווה".

מובן מאליו שעל מנת שהסאב יחוש כך, יש צורך בדמות סמכותית, בעלת ידע וניסיון.
ו..שבאמת תהיה כזו !!!!!

חשוב מכל, להיות ערוכים לכל אירוע, להעלות בדמיון את הסצינות הנוראיות מכל.
התפתחויות שעלולות לצוץ.
למה הכוונה?

אחלה, סבבה, שבא לך להתנסות מעט במדיקל.
חוק! לאחר לימוד וצפייה , התנסות ראשונית רק בלווית בר סמכא.
לעולם לא לנסות לבד.
אותו חוק לגבי - CBT, SOUND, קשירות ביצים , תפירות , חתכים , חניטות כפולות .
חובה לנקוט בסטרליזציה מוחלטת, ואמצעי עזר אפ משהו משתבש.
אנחנו דומיות, אבל לא אלוהים , לפעמים יש צורך ביותר מדיבור בלבד.


ועכשיו כשמהרהרת בכך , אפילו מנטאלי , חובה להכיר היטב את הסאב , לנהל שיחות ממושכות. לתהות על קנקנו , הנזק שעשוי להיווצר אולי לא נראה לעין , אבל יכול להיות נורא פי כמה וכמה .
צלקות סמויות שחרוטות עמוק עמוק .

עד כאן להפעם...

האוייב הגדול ביותר של מערכת יחסים בדסמ"ית היא השיעמום.
מהות הסשן היא השאיפה לריגוש , לספייס , לריחוף המתוק .
מטבע הדברים שבמשך הזמן מתקהה החידוש.
והריגוש הסוער הופך לשיגרה.
קשה מאוד במערכת שכזו לשמור על רמת ריגוש תמידית.
אם אין מערכת זוגיות מעולה , פתוחה , שקופה.
הסשנים נהפכים לשיגרה, לחדגוניות משעממת.
עד שדועכת מאליה.
זו גם הסיבה שבפוסט הראשון כתבתי , שחשוב שיהיה עם מי לדבר ?
ו...יותר מכך , שיהיה על מה לדבר ?
ברגע שהקשר מתבסס על סשנים גרידא.
עם כל הכיף שבדבר , לאחר שחווים את כל החידוש, השינוי.
מנסים עוד סיטואציות,
מוספים פרטנרים.
באיזשהו רגע...מגיעים לדבר הנורא מכל...שכבר יודעים ...מה השלב הבא .
מה המשפט הבא , מה עתיד לבוא .
ומפה הגרף מתחיל לרדת .
וכל האקסטאזה המטורפת בהתחלה ...דועכת...ודועכת...עד שיוצא האוויר מהבלון.

אולי זו גם הסיבה לכך , שרוב מערכות היחסים הבדסימי"ות לא מחזיקות מעמד תקופה ממושכת.

על מנת שמערכת כזו תחזיק מעמד , חייב להיות עוד משהו מעבר ל"סשן".
נושאי שיחה משותפים,
התייעצויות , לבטים משותפים,
פתיחות , שקיפות מוחלטת.

אם אין את כל אלה...אז מתחיל, נמשך...ו נ ג מ ר !.

כמעט כמו שיגרה "מבורכת" של חיי זוג .
בהבדל ...ששם יש דבק , ילדים, כלכלה , חברים משותפים ועוד...

גם פה , רק אם אפשר לדבר אחרי הסשן, להתרפק זה על זה.

לדאוג ולהוקיר ,
ל א ה ו ב ..

אז יימשך , ויחזיק מעמד.

המשך מפוסט קודם , אתחיל בחימום.
חובה להכיר ולזהות באיזה סוג סאב מדובר , ולכן חשובה השיחה המקדימה , הגדרת גבולות, תיאום ציפיות וכו'.
על פי הסאב מתאימים את החימום הראשוני , ולמה הכוונה ?
ישנם סאבים אשר השפלה מילולית עושה להם את זה ובענק ,
גם השפלה מילולית צריכה להיעשות היטב, אל תפתחי את הפה , ותציגי את "שוק תלפיות וכרמל ", אין לערב הורים וקרובי משפחה. הנחוץ הוא להשתמש במילות תיאור עסיסיות ,לדוגמה:
שק צואה מהלך על 2.
טינופת מזורגגת.
אפס מאופס,
כלב רחוב מטונף,
סמרטוט ,
שק כינים,
חלאה,
זונה,
שרמוטה,
מקבל בתחת,
טינופת,
זונה מסופלסת ,
ועוד....(בהזדמנות אשתדל לתת מילון מגוון ..:)) )
נחמד להתייחס לגודל האיבר המוצנע אי שם ולתיאור היכולות המוטלות בספק .לדוגמה:
מה זהההההההההה?
לזה אתה קורא זין....חחחחחחחחחח(חובה לפרוץ בצחוק מתגלגל וסרקיסיטי).
לאחוז בשתי אצבעות את האטריה שמתחילה להתקשות ...
להתכופף להביט היטב ולחפש..
לשאול ברצינות הכי גמורה , אם המוהל היה מנוסה או שמא בברית של הנדון נעשתה יריית הפתיחה .

ועוד כהנה וכהנה..

לסוגים אחרים של סאבים , כגון : אוהבי הקשירות , הצלפות, מנויישים ועוד...

בהמשך...

כשם שבחורה לא שוכחת לעולם את הראשון.
אותו דין חל על "גבר".
(בגרשיים היות וגבר במין בלבד, אך לא בעצם המהות).
הסאב המתחיל, המשך דרכו העתידית בסאביות, מותנה ותלוי בפתיחה הראשונה.
מודעת לכך , ולכן תמיד שואלת לגבי ניסיון קודם.
כאשר נתקלת בבתולים. מקפידה לאין ערוך .
בדרך כלל אני אוהבת את הברוטאליות, הגסות שבחדירה.
נהנית להשחיל ולזיין עד שצועק "הצילו".
אבל...שונה לחלוטין בפתיחה הראשונה.
יש קסם בבעילה הראשונה.
חובה להכין את הפתח ואת מי שצמוד לפתח.
מטבע הדברים שכל סאב מתחיל מגיע כאשר מלא חששות.
כן יצליח? לא יצליח? יכאב? אחזיק מעמד? אשביע את רצונה? ייגרם לי נזק?
ועוד כהנה וכהנה...
זה מובן, מקובל וידוע.
בוחרת באווירה המתאימה, חדר חשוך , ממוזג קלות. מוזיקת רקע עדינה .
עכשיו שלא תהיינה טעויות, לא עדינה ...ממש לא.
החדירה נשארת ברוטאלית וגסה.
אבל...ההבדל הוא בכך שמעירה את חושיו.
גורמת לו להגיע לסערת נפש, למוכנות עמוקה.
מלהיטה את חושיו, באמצעות הצלפות, טפטופי שעווה, נקודות לחיצה.
העיקרון שבדבר הוא בדיוק כמו אצל בחורה....לרצות להיפתח.
לרצות, להתאוות ולהשתוקק להגיש לך המלכה את בתולי ישבנו העדין.

על השיטות ודרך הפעולה בהמשך...