Where wishes come true

ראשון בבוקר, אחרי סופ״ש עם המשפחות אין על לפתוח את השבוע עם המלכה שלי. יוצאים להליכה, רואים ירוק, מדברים, מספרים על חוויות מהסופ״ש מדי פעם כשאין אף אחד בסביבה איזה מכה לביצים (נכון שהיה את ההליכה פעם שהיא לא שמה לב לרוכבת על סוס שבאה לקראתנו שכנראה קלטה את המכה... אבל זה סיפור אחר).

אחרי זה חוזרים אליה הביתה, היא מתיישבת על הכורסא, אני על הרצפה מוריד לה את הנעליים והגרביים - ואני בתחושה שאני בבית שוב. היא הולכת רגע להתרענן, אני שם את הנעליים במגירה, את הגרביים בכביסה ומחכה שתחזור. וכשהיא חוזרת, טיזינג עם הכפות רגליים עד שהיא מרשה לי לנשק ולמצוץ. וכשהיא מרשה... אוי העונג. להתאחד עם הכפות רגליים האלה שוב אחרי הסופ״ש.

לפעמים אני נכנס לזה עמוק ועוצם עיניים ומתענג, לפעמים אני מסתכל טוב טוב על הרגל בעודי אוכל אותה. ולפעמים אני מסתכל למעלה עליה בעודי מוצץ לה את הבהונות ואו שאני רואה את החיוך שלה מסתכל עליי למטה, או את העיניים שלה עצומות ואותה מתענגת.

הדלת מאחוריה נפתחת, בעלה לרגע מופתע מלראות את הרגל של אשתו בפה של הנשלט שלה ואז מבין שזה בעצם הגיוני והולך להכין לו ולה קפה, הם מתעדכנים בדברים בעוד אני על הרצפה עם הרגל שלה בפה...

מאוד משפיל, מאד מגרה... והכי מוזר? מרגיש מאוד נכון...

על הברכיים ערום על הקצה של הקצה משחרר את היד והיא מקרבת את כף רגלה המושלמת. ונותנת לי להתחכך בה, להחזיק אותה ולהתחכך בה ולהגיע שוב לקצה. מושך אחורה והיא צוחקת. ושוב פעם, קודם עם היד, מגיע לקצה ואז מתחכך לה שוב בכף הרגל. כן, זה משפיל ממש. אף אחד אחר לא יכול להבין את זה. אבל זה הכי חי שאני מרגיש, אני מרגיש במקום שלי. אני צריך את זה. והיא יודעת את זה, היא קוראת לי ״כלבה קטנה״ ואני מסתכל למעלה עליה. היא יפהפיה, עוצרת נשימה, ואוהבת אותי כמו שאני, אוהבת אותי הכלבה הקטנה שלה. איזה מזל יש לי.

------

אני שוכב על הגב, היא עם גלגל שיניים מטיילת לי על הגוף, מכאיבה לי. כשאני מצליח לא לעצום עיניים ולנשוך שפתיים מהכאב, אני מרים את הראש ומביט עליה יושבת לצידי. היא מהממת, מדהימה, אלילה. היא מרוכזת בגלגל שיניים, היא לא רואה שאני מביט בה. יש לה מבט מרוכז, משועשע, סקרן. כשאני רוטט מכאב היא מחייכת חיוך גדול. כשראשי נזרק אחורה ומנסה להכיל את הכאב, אני שומע את הצחוק שלה מתנגן לי באוזן. אני הצעצוע שלה.

------

שוב על הגב, עדיין ערום. היא יושבת לי על הפנים. רוכבת וגומרת עליי שוב ושוב, תוך כדי היא משלבת גולדן. וכשל פעם שאני מרגיש את הפה שלי מתמלא ואני בולע אני שומע אותה נאנחת חזק יותר. ואני חוזר לינוק אותה. וכשהיא גומרת חזק ועושה הפסקה: הפנים היפות שלה, העיניים העמוקות שלה והחיוך המסופק שלה מסתכלות עליי למטה. יש רק דבר אחד שאני רוצה: עוד. כי איך אפשר לרצות משהו אחר כשאתה משרת אלילה שכזאת.

------

אני שוכב על הבטן, היא בדיוק סיימה לזיין אותי. היא נשכבת לצידי, שוב הפנים המושלמות האלה, נכנסות לי לפריים. לפני חצי שניה הייתי במצב התאוששות, ועכשיו שוב אני רק חושב איך לעשות לה נעים. איך לשרת אותה. איך לגרום לה לחייך שוב ולהאיר את החדר ואת הלב שלי.

------

אני אוהב אותך מלכתי.

שאלה שאני מתחבט בה הרבה לאחרונה, האם פוט פטיש זה משפיל? ואין לי תשובה חד משמעית לזה. הרי אם אני מנשק לה את הרגליים כחלק מפורפליי זה לא משפיל, זה סקסי. אם זה מענג אותה ואני נהנה מזה, זה לא משפיל. זה ארוטי, זה סקסי אבל לא משפיל. אם הרגליים שלה סביב הזין שלי ואני נמס מזה, האם זה משפיל? לא.

אז לקונטקסט יש משמעות. משמעות גדולה. 

כי כשאני ערום על הברכיים והיא יושבת מולי לבושה, ואני מוצץ לה את הבהונות - כן יש בזה השפלה, אבל זה כנשלט מרגיש לי טבעי ונכון, אז אני לא באמת באמת מושפל. כשאני מתחכך לה ברגליים עם הזין לא מצליח לכבוש את יצרי, זה כבר משפיל, במיוחד שהיא לועגת לי תוך כדי. 

אבל מה עם שנינו לבושים? מה כבר יכול להיות משפיל בזה? אם אני עושה לה פוט מסאז׳ על הספה? ברור שלא. אם אני משנק לה את הרגליים כשיושבת מולי על הספה, ברור שלא.

כשהיא עומדת ואני כורע ומנשק לה את הרגליים כשיש לה רגל אחרת על הגב או הראש שלי? קצת משפיל, אבל שוב, כנשלט זה מרגיש לי נכון. אבל גם פה לקונטקסט יש משמעות, כשככה אני נפרד ממנה כל פעם, זה לא משפיל, זה כבר מסורת, זה כבר מרגיש נכון וחלק מהטקס. אז מה היה שונה השבוע? למה השבוע זה היה כל כך משפיל? כי הפעם לא היינו לבד בחדר, הפעם בעלה עמד וצפה בנו. פעם ראשונה שמישהו צופה בי באקט עם קונטקסט מיני, פעם ראשונה שגבר שאני מכיר יודע שאני נשלט. ועכשיו לא רק שהוא יודע, הוא צופה בי מנשק לאשתו את הרגליים. ואני מושפל, וכמובן מאד מגורה מזה. אבל הוא כמובן מבין בדסמ... שזה עוזר.

אז מי היה מאמין שיומיים אחר כך, אני אמצא את עצמי בכמה חנויות נעליים כורע על הברך ועוזר לה למדוד מגפי עור שחורים עד הברכיים. בחנות הראשונה, היו כמה לקוחות, היה צפוף והיה נראה שזה עבר כמעט ללא תשומת לב. בחנות השנייה, זאת חנות גדולה, והיינו לבד והמוכרת נתנה לנו את מלוא התשומת לב. וכשהיא אומרת למלכה המדהימה שלי ״שהיא פרינססה״ זה ברור שהיא מבינה היטב את טיב היחסים - והנה פוט פטיש הגיע לרמה חדשה של השפלה. כמובן ששילמתי, כמובן שאני הודיתי לה. 

וממה הכי נהנתי? מכמה שהיא היתה מאושרת. מכמה שהיא זרחה אח״כ. אבל גם ההשפלה, הפומביות, להראות בציבור לאנשים שלא מכירים אותי, שהם כנראה וניליים - שאני שלה. ואני גאה בזה. ושלה מגיע יחס של מלכה, בחדר השינה, מול בעלה וגם בחנות נעליים בקניון.

אני לא יודע אם יכולתם לנחש אבל יש לי פוט פטיש. זה הדבר המיני הראשון שאני באמת זוכר שהדליק אותי. 

כשאני מפנטז על שנותנים לי רגל ללקק ולנשק, אני מדמיין את הדברים שאני רוצה לעשות לה, איך אני רוצה לטעום אותה, איך אני רוצה להתענג עליה. איפה המקומות שאני רוצה להתמקד, איך הייתי רוצה לטעום כל חלק ברגל. סדר הפעולות שלי. ואם אני חושב על ניסיון עבר, כנשלט, כשניתנה לי רשות לנשק, ידעתי את הגבולות ואיך היא אוהבת אבל בגדול זה היה הפרס שלי, ונהנתי ממנו בדרכי (כמובן שהיתה רגל מכוונת.. וזה לא קח תתפרע)

אבל כשהיא יכולה לגמור מפוט וורשיפ, נכנס לפעולה הדבר הכי בסיסי אצלי, הצורך לענג, השירותיות, הסאב. וכשמותר לי לללקק ולמצוץ את רגליה זה תמיד מה שאני מנסה, זה הפוקוס שלי. אני לא סובל, כן?! אבל אני מנסה להגמיר אותה כמה שיותר, ואם היא גומרת זה העונג האמיתי, יותר אפילו מהרגל שכרגע מזיינת לי את הפה עמוק עמוק. 

לי ברור שנועדתי לשרת, לענג, אקטיבית או כצעצוע שמשתמשים בו. ואני גאה בזה מאוד.

וזה מנצח הכל... אז האם בעצם יש לי פיטוש עינוג?

כשאני מוצא את עצמי על הברכיים מולה מתחכך בכפות רגליים המושלמות שלה כמו כלב מיוחם, היא צוחקת עליי מלמעלה ואני רק מרגיש בר מזל שמצאתי מישהי שבאמת מבינה מי אני, מה מקומי ומה אני צריך כדי להרגיש שלם...

תודה מלכתי.