Where wishes come true

הערת העורך/נשלט/זונה: אני הרבה זמן לא הגעתי למצב שיש לי כל כך הרבה מה לכתוב ולתאר, אז נכון לעכשיו שהכל עוד בראש זה מרגיש לי שזה יהיה בחלקים. אבל יכול להיות שחלקים אחרים לא יהיו קשורים למולטיוורס אחרי הכל. הרי כשבאים לכתוב פוסט, לעיתים נדירות הוא מתגלגל לאיך שדמיינת אותו בהתחלה (לפחות אצלי).

יש רגעים בו אתה מבין שהעולם שהכרת זה עולם אחד, אבל יש עולמות אחרים. יש אנשים שחיים במסגרות שמתנהלים אחרת, בזמן האחרון יצא לי לחוות את זה שוב ושוב מזוויות שונות, מנקודות מבט שונות וכל פעם סיימתי עם אותה שאלה: האם אני חי בעולם הנכון?!

הצעתי למלכה המהממת שלי לארח לארוחת ערב אותה, את בעלה ואת הנשלטת שלו. לשמחתי הגדולה הבקשה נענתה, וגם הם הגיבו בחיוב. בבוקר המאורע, הנשלטת שאלה על קוד לבוש, ואני השבתי קז׳ואל, לא צריך להגזים. אני לא יודע איזה מסר עבר. אבל מבלי שהן תיאמו שתיהן דפקו הופעה, היה ניכר שבעלה מבין כמה הוא חי טוב.

מזגתי יין, הגשתי אוכל (פורטר האוס, אנטריקוט על העצם, ותוספות טעימות כאלה ואחרות) והתיישבנו לאכול. התפתחה שיחה על הלבוש של הנשלטת, והיא הסבירה שזה בגד גוף שנגמר בחוטיני ״רוצה לראות?״ שאלה את המלכה שלי. ומבלי להתבלבל קמה, הפשילה מכנסיים והראתה. ניסיתי לדמיין באיזה עוד קונסטלציה בעולם שלי זה קורה, וזה לא. 

אתם מכירים ב״סיפורו של וויל הנטינג״ שהוא משגע שורה של פסיכולוגים, שאחד מהם מנסה להפנט אותו וכושל - אז זה התפיסה שלי על היפנוט כל חיי. זה לא באמת עובד. אבל כשהוא מחליט להפנט אותה באוכל וגורם לה לגמור מלאכול אספרגוס (אחת התוספות), וואו וואו וואו. זה היה נראה כמו שהיא נהנתה לעשות את זה עם קהל, כיף לדעת שאני לא היחיד. עולם אחר כבר אמרנו?! וזאת לא היתה האורגזמה האחרונה סביב השולחן. 

כששאלתי את הנשלטת איך נוח לה עם הכפפות המנומרות התואמות, היא הציעה לי למדוד. לחצה על הכפתור הנכון, המלכה שלי התלהבה כל כך. ואני שחשבתי שסיימתי עם השאלות קיטבג אי שם בטירונות... מצאתי את עצמי לובש את הכפפות עד סוף הארוחה.

אחרי האוכל, הלכנו לחדר שינה. הם שלושתם על המיטה, אני על הברכיים על הרצפה. הם מתעללים ומשתמשים בנשלטת ואני מלקק ומוצץ את המלכה שלי איפה שהיא רק אומרת לי. הן גומרות בצרורות, אני על הקצה ולא גומר. איך חוזרים לעולם שלי?!

תודה מלכתי.

המלכה: מחר אני חשובת שאתה צריך ללכת עם תחתונים למשרד. הסגולות.

וכך היה. במקרה יצא יום שגם בלי קשר תכננתי ללכת לחפש פלאג רוטט. 

להכנס לחנות, לאזור אומץ להגיד למוכרת מה אתה מחפש. לשמוע את ההבדלים. לפסוח מולה על זה ״שיותר למתחילים״, לוודא שמה שאתה לא בוחר בא עם אפליקציה - כי אם כבר שתהיה אפשרות לשלוט בזה מרחוק :)

באופן רגיל, זה לנוע במרחב שבין מבוכה להשפלה. כשאתה מרגיש את התחתונים לוחצים יותר משאתה רגיל. 

להגיע למשרד, להכנס לשירותים להוריד את המכנסיים ולצלם לה תמונה. אין מה לעשות יש הבדל גדול בין להרגיש תחתונים עליך ולראות תמונה שלך עם תחתונים סגולים עם מכנסיים מופשלים בשירותים כשהאשכים קצת מבצבצים החוצה.

ואז להעביר יום שלם במשרד, כל פעם שאתה מתהלך אתה מרגיש את התחתונים וחושב על המלכה שלך.

והרגשת השחרור כשמורידים את התחתונים בבית...

לקוראיי הותיקים היותר וקראו את הפוסט הזה, זה מדהים לראות איך לאט לאט הניוש עולה מדרגה. איך רוב הפניות שלה אליי עברו לגוף נקבה. ואחרי היום הזה, היא חושבת שצריך לקרות לעיתים קרובות יותר, להגדיל לי את מלא התחתונים ועוד. וכל שנותר לי הוא להגיד: תודה מלכתי

יום 1 (כמעט 24 שעות הכרות)

המלכה: מה הגבולות שלך? אנחנו קופצים קדימה בלי לדבר על הבייסיק

אני: דם, ניוש וצואה

המלכה: ניוש לא כזה מענין, צואה זה מגעיל...

יום 423

המלכה: איפור זה גבול?

יום 424

על הברכיים מולה עם תחתונים סגולות, שמלה ורודה, סומק וליפגלוס. 

היא עם חיוך ענק, מאד מעוניינת, מאד נהנת. אני בחוסר נוחות אבל נהנה מההנאה שלה.

המלכה: תסתכלי במראה, תראי איזה יפה את.

מה קרה באמצע?

זה לא קרה פתאום, הכל היה הדרגתי. היא גילתה לי כמה מדהים זה אנאלי, שגרר כינויים והטיות של המילה זונה. דיבור בלשון נקבה, תחתונים במתנה, משימה לקנות לעצמי תחתונים. והתגלגלנו לימים ה 423 ו 424 שזה מזמן לא גבול. ואני מוכיח לה ויותר מזה לעצמי, שבשבילה באמת שאעשה הכל.

תודה מלכתי

היא יושבת על קצה המיטה, מהממת כתמיד, אני מולה ערום על הברכיים מאג׳ג׳ את עצמי מולה. היא נהנת לצפות בי על הקצה, נהנת שאני סובל בשבילה. ואני נהנה כשהיא נהנת. אז כולם מרוצים. מדי פעם כשאני מפסיק על הקצה היא מקרבת את אחת הרגליים האלוהיות שלה לזין שלי, מלטפת או סתם נוגעת. אני נשבר מתישהו ומתחיל להתחכך לה ברגל. היא צוחקת עליי ואני בעננים.

תוך כדי שאני מתחכך בה, היא בטלפון מתכתבת עם בעלה שבחדר השני ״עובד״, ואז היא אומרת לי שהוא עוד מעט יצטרף לקוויקי. ״אתה תכין אותי היטב... נכון?״. זה מדהים שהיא מספרת לי דבר שאמור להשפיל אותי כל כך, לגרום לה לזוז באי נוחות ואני רק שמח שייצא לי לרדת לה. 

היא מורידה מכנסיים ותחתונים ונשכבת על הגב, אני מנשק במעלה הירכיים הנעימות והחלקות שלה. מנשק סביב הכוס המדהים שלה, שכבר רטוב ומריח נפלא. אני מבקש רשות וכשהיא ניתנת אני מתחיל למצוץ וללקק אותה, היא גומרת ונאנחת. ואני נהנה כל כך לרדת ולספק אותה. 

היא שולחת לו הודעה לבוא. הוא עולה למיטה, בעודי יורד לה היא מתחילה לרדת לו. המיצים שלה זורמים לי לפה היא כל כך רטובה, גומרת לי שוב ושוב על הפנים. הכוס שלה מתרחק ממני, אני מקבל רגל במקום. ואני שומע אותו חודר אליה, והיא מתחילה לצרוח ולהאנח, אני מוצץ לה את הבהונות תוך כדי. בין גמירות היא אומרת לי לגעת בעצמי, לאג׳ג׳ בשבילה (או בשבילם?). הם מחליפים תנוחות שונות, לפעמים אני מקבל רגל ולפעמים לא. לפעמים אני מוצץ את הבהונות שלה, ולפעמים הרגל מזיינת לי את הפה בקצב שהוא מכתיב.

הוא גומר, היא לוקחת את הקונדום ״שלא יתבזבז אף טיפה״ והוא יוצא מהחדר. אני יורד לה שוב, היא כל כך רטובה, טעימה, לוגם מהמיצים שלה ברעב. היא סוחטת את הקונדום על הבטן שלה. יש הרבה, וזה סמיך מאוד. היא מחייכת אליי ואני עולה לבטן שלה ומלקק הכל. היא צוחקת עליי. ואני רק יכול להגיד לה: ״תודה מלכתי״.

פנטזיה או מציאות? מה אתם אומרים?

כנראה שלא אפרסם 12... אבל הנה 1...

התוכנית: סשן אצלה, מתחילים מסטייקים שאני מכין לה ואז הרבה זמן כיף.

התכתבות מהבוקר.

המלכה: בעלי עובד מהבית

אני: אז לקנות סטייקים ל 3 אנשים?

המלכה: הוא בבית, מה נעשה? נגלה אותו לאכול פסטה במשרד? מה הוא, נשלט?

דבר ראשון שאני מגיע (אחרי שלום והכל) קולר ופלאג.

הוא בחדר עבודה עובד. השולחן כבר ערוך לשלושה.

ניגש להכין אוכל, מדברים תוך כדי.

כשהסטייקים מוכנים אני מביא אותם בצלחת וקולט קערה על הרצפה. היא עם חיוך מאוזן לאוזן.

היא חותכת לי קצת פילה לקוביות ושמה בקערה.

הוא יוצא, מתפלא שיש סטייקים ולא שם לב לקערה תחילה.

כשהוא כן שם לב, שואל אם לא אשב כל הארוחה?

המלכה: הוא יסיים את החתיכות שיש לו בקערה, יוציא את הפלאג ואז ישב איתנו.

וכך היה.

פעם ראשונה שאני עם קולר עם מישהו מלבד המלכה. פעם ראשונה שאני אוכל מהצלחת על הרצפה עם מישהו מלבד המלכה. ולסיים לאכול, וללכת להוציא פלאג כשכולם יודעים מה אני עושה ואז לחזור לשבת עם כולם. כמה השפלה בארוחה אחת.

אבל החיוך שהיה למלכה כל הזמן הזה, ובסוף... המצב רוח המעולה שהיה לה כל הסשן.

Totally worth it

הם קובעים לצאת לאכול יחד במסעדה טובה, כמו שהם אוהבים. באותו יום היא מנחה אותו ״תבוא עם התחתוני תחרה האדומות שלך, כמו שאני אוהבת. ואני רוצה שתגיע אליי חצי שעה לפני שאנחנו צריכים לצאת, אני רוצה להשתעשע בזונה הקטנה שלי קצת לפני שאנחנו יוצאים, כשאתה נכנס אליי אתה מוריד מכנסיים שאראה את התחתונים ורק אז מברך אותי לשלום״. 

הוא מחנה מתחת לביתה, יוצא מהאוטו וכמו כל פעם שהוא מגיע לראות אותה, פרפרים מרקדים לו בבטן, הדם שלו מרגיש חם יותר. הוא מרגיש חי כמו שום דבר אחר לא גורם לו להרגיש. הוא דופק לה בדלת. היא פותחת עם החיוך המאיר שלה. הוא נכנס וסוגר את הדלת אחריו, מוריד את הנעליים והמכנסיים. ״אוווו איזו זונה חמודה״ היא אומרת לו. הוא יורד על ברכיו והם מתחבקים, הריח שלה מציף אותו, היא כמו תמיד אוחזת בו חזק, מוחצת אותו עליה, והוא שמח להיות בחיקה שוב. היא מרפה את החיבוק ומנשקת אותו נשיקה קלה בפה, הוא יורד על ארבע ומנשק כל רגל מעל הבהונות נשיקה עדינה אחת. 

היא לוקחת משהו מהשולחן ליד וחוזרת אליו. הוא מחכה על ברכיו, כשהוא מבין שזה כיסוי עיניים הוא ממש ומסתקרן, ובשנייה הוא בעלטה. ״קום״ הוא קם. היא לוקחת לו את היד ומובילה אותו צעדים ספורים ואז היא אומרת בעדינות ״על הברכיים״, הוא כמובן יורד מיד על הברכיים. הוא שומע את צעדיה, היא מתרחקת ממנו ואחרי כמה רגעים שומע את צעדיה שוב חוזרים לכיוונו. היא מלטפת לו את הראש והכתפיים, ואז מנחה אותו להתכופף קדימה, הוא מתכופף ופוגש את הכורסא שלה. הוא יודע מה עתיד לבוא ומתרגש מאד. 

״איזו זונה קטנה, את מחייכת?! תגידי לי מה את רוצה זונה שלי...״ היא אומרת. ״אני רוצה אותך בתחת שלי מלכתי״ הוא אומר. והיא צוחקת. היא מסיטה את התחתון הצידה והוא מרגיש אצבע חודרת בקלילות לתחת שלו, אצבע אחת ראשונה, אבל היא ממלאת אותו מנטלית כל כך. להיות כפוף עם התחתוני תחרה האדומות שהיא קנתה לו עם אצבע שלה בתחת שלו, הוא מרגיש כל כך חי. הוא גונח, זה נעים לו. לא עובר הרבה זמן ואצבע שנייה מתוופסת לה. הראש שלו נמרח על הריפוד של הכורסא והוא מתמסר לאצבעות שלה שמנגנות עליו מבפנים, הוא מתחיל לגנוח יותר ויותר. הוא מרגיש את כף רגלה הנעימה מונחת לו על הפנים בעודה, היא יודעת כמה זה מטריף אותו הוא מתחיל לצפצף ולגנוח, הוא שוכח איפה הוא ורק לא רוצה שזה יפסק. ״תראי אותך, זונה קטנה״.

זה מגיע לשלב שקשה לו להכיל את כל העונג הזה ״תיגע״ היא אומרת והוא יודע שמותר לו לאונן, לא לגמור כמובן. והוא שולח יד ומתחיל לשפשף, היא פורטת על המיתרים שלו מבפנים. והוא עמוק בסאב ספייס, הוא לא רוצה שזה יפסק. מהר מאוד הוא מגיע לקצה ועוצר. היא צוחקת ״זה היה ממש מהר, תראי איזה זונה רוטטת את״. הוא יודע מה מצופה ממנו וממשיך, משאיר את עצמו על הקצה, סובל בשבילה. והיא טוחנת לו את התחת. זה מציף אותו והוא מבקש ״בבקשה מלכתי, תזייני אותי״ היא יודעת שהוא מתכוון לסטראפאון, והיא עונה לו מה ששניהם יודעים ״אין לנו זמן לזה זונה קטנה״

היא מוציאה את האצבעות שלה, ואומרת לו בעדינות ״תמשיך״ והוא ממשיך לאג׳ג׳, להשאיר את עצמו על הקצה בשבילה. ״זונה קטנה כמוך יכולה להסתדר עם פלאג בארוחת ערב, נכון?!״ הוא מתחיל לענות לה ״כן מ...״ ומרגיש אותה מתחילה לדחוף פלאג, הוא מרגיש שונה, חומר אחר? גדול יותר? לא אכפת לו... הוא מתמסר לפלאג ונאנח כשהוא בפנים. הוא ממשיך לגעת בעצמו, להגיע לקצה ולעצור. ״תתיישר״ היא אומרת לו מאחור. הוא מתיישר. היא מורידה לו את הכיסוי עיניים. ומולה על הספה השנייה יושבת מישהי שהוא לא מזהה...

״שלום לך זונה קטנה״ היא אומרת. יש לו קצר במוח, הוא מנסה לעכל את מה שקורה פה, כמה זמן היא פה?! כמה היא ראתה?! זה כאילו הנוירונים בראש שלו מסרבים להתחבר. המלכה שלו אומרת ״זונה שלי, אני רוצה להכיר לך חברה שלי ״המלכה שרי״. הוא מבין שהפה שלו פעור קצת, אז הוא סוגר אותו ואז מבין שמצופה ממנו לדבר כנראה ואומר ״שלום המלכה שרי, נעים מאוד״. המלכה שרי מחייכת ואומרת לו ״המלכה שלך אומרת לי שאתה יודע לברך מלכה כמו שצריך״ היא אומרת ועם העיניים מחווה לרגליה. הוא זוחל אליה כמה צעדים ספורים מסביב לכורסא, יש לה רגליים יפהפיות עם לק אדום. הוא כורע ומנשק כל רגל נשיקה עדינה מעל הבהונות״. 

המלכה שלו אומרת ״סיפרתי לשרי שאנחנו יוצאים לאכול וקצת על התוכניות שלי להערב, והיא אמרה שהיא מקנאה אז הזמנתי אותי להצטרף אלינו, מקווה שלא אכפת לך״. המוח שלו הצליח לחזור קצת למצב מוצק מכל מה שקרה בדקות האחרונות, והוא אומר ״תודה רבה מלכתי״ שניהם יודעים שהוא פנטז על 2 שולטות הרבה מאד פעמים. היא צעדה אליו, הוא התיישר על ברכיו, היא התכופפה ונישקה אותו על הפה ״בכיף, עכשיו תתלבש ותתנקה אנחנו צריכים לצאת בקרוב״. 

הם נכנסים למעלית בדרך לרכב שלו, שרי מחייכת אליו חיוך זדוני ומוציאה משהו שחור וקטן מהתיק שלה. הוא מסתכל, זה נראה כמו שלט קטן. הוא בא להגיד לו שהוא יותר משמח להסיע אותה למסעדה כשהיא לוחצת על הכפתור בשלט והוא מרגיש רטט מתחיל בתחת שלו...

המשך אולי יבוא..

איזה תענוג זה לשמוע אותה גומרת, לשמוע אותה מסופקת. אני על הברכיים, העיניים שלי מכוסות, הבהונות שלה עמוק בפה שלי נעות קדימה ואחורה, רק שהפעם זה לא בקצב שלי, לא בקצב שלה... אלא בקצב שלו...

בוא נמשיך את הסיפור מאיפה שהיינו - עוד נגיע לשם....

------

יצאנו מהמסעדה כבר מהלכים על עננים, היה לנו תכנון לסשן במקום פרטי אבל לחיים היו תוכניות אחרות, אז מצאנו את עצמנו מגיעים אליה הביתה בנדיבות בעלה. כשנכנסנו לא כל ההרדמות נגמרו להן, אז היא נדרשה לחיבוק. אני והוא עומדים במטבח פחות מ 2 דקות ביחד, והוא פעמיים התלוצץ על היותי נשלט ולא במעמדו. היא חזרה למטבח, והוא שאל מה זה המפתח שיש לה על הצמיד... לפני שהיא ענתה הוא הסתכל עליי, הבין ואמר ״סוטים״. אני לא רגיל להיות עם כלוב, עוד פחות כשמישהו יודע על זה... והיא מאושרת. חיוך מאוזן לאוזן מהסיטואציה, אז מה אני יכול חוץ מלשמוח כשהיא שמחה?!

ישבנו במרפסת שלושתנו לדרינק, הרגל שלה מתחככת ברגל שלי מתחת לשולחן, אני לא יודע איך הגעתי למצב שזה מרגיש נורמלי לשבת עם אישה ובעלה לדרינק לפני שאני נכנס איתה לסשן. אבל ככה זה הרגיש. כזה זוג מדהים הם, רק ניתן לקנא ולאחל לכולם זוגיות כמו שלהם.

הוחלט שהגיע הזמן להכנס לחדר, אני נכנסתי לחדר לארגן והיא נתנה קצת אהבה (בצדק) לבעלה. באמצע הארגונים, הבנתי שכדאי שאתפנה לפני הסשן, נכנס לשירותים מוריד את המכנסיים... ותוהה אם זה יעבוד אותו דבר עם כלוב. ברור שלא. אז לא לוקח סיכון ומתיישב על האסלה. חושב לעצמי שאפילו כשאני משתין היא נוכחת ומחייכת. אז בגדול, גבר עם כלוב יושב על האסלה משתין ומחייך לעצמו, מבסוט.

כשיצאתי וחזרתי לארגן, היא נכנסה והודיעה לי: הוא מצטרף אלינו, תעשה לך מקום פה בפינה כבר אגיע לשים לך כיסוי עיניים. קשה לתאר את סערת הרגשות שהתחוללה בי בדקה או שתיים האלו כשהייתי על הברכיים וחיכיתי שהיא תחזור. פחד, התרגשות, עוררות (כמה שהכלוב נתן), מבוכה, ועוד הרבה. אבל היה ברור לי דבר אחד עמוק בפנים, מטרתי היא האושר שלה, הסיפוק שלה. 

איך שהוא נכנס לחדר, הם מתחילים להתמזמז ולהתפשט, מהר מאוד הפכתי להיות מתלה הבגדים שלהם. אני שומע כמה היא נהנת, מהתחלה וכל מה שאני מסוגל לעשות זה לכרוע בפינה ולהקשיב. המוח מנסה להשלים לבד את מה הם עושים לפי הקולות, המרחק מהקולות - ואני מתלה בגדים בפינה, שמדי פעם מזכירים אותו...

רגל מגיחה מולי, ואני ברעבתנות לא חושב פעמיים מתחיל לקק ולמצוץ את הבהונות, אני שומע את שניהם נהנים, ואני עמוק בסאב ספייס. שמח שיש לי רגל... הרגל נעלמת ואני חוזר לעולם הפרטי שלי. הברכיים הורגות אותי כבר, אבל לא מעז להפריע להם. הרגל חוזרת, ואני שמח על חלקי, ומלקק שוב. הרגל נעלמת, היא מגיחה לי באוזן. תוריד את הכלוב, ושמה לי את המפתח ביד. אבל גם נותנת לי כרית לברכיים, מדהים שבאמצע כל ההנאה שלה - אני במודעות שלה.

אני מקשיב להם, והקולות שיצאו שם, כשהאלים מזדיינים הם לא עושים קולות כאלו, ואני מאונן בפינה, הבגדים שלה או גם שלו תלויים עליי, שומר את עצמי על הקצה כמו שהיא אוהבת אותי. מושפל ועל הקצה. 

היא גומרת בצרורות, משאירה את שנינו על הקצה, אני על הברכיים בצד, לעיתים מקבל רגל והוא... טוב אתם מבינים. הם החליטו לקחת הפסקה, והורשתי לעצור גם כן. וברוב נדיבותה הרשתה לי לשבת. הפסקה קצרה בהחלט והם חוזרים, עכשיו הרגליים כל הזמן לידי ואני מלקק ומוצץ. אני מתחיל להרגיש את הרגל שלה מזיינת לי את הפה בקצב שלו... והיא מסופקת וגומרת. ואני? אני מאושר... היא גומרת, היא מאושרת ואני עם הרגל המושלמת שלה.

כשהוא שפך, הם דאגו שזה יהיה על היד שלה. ואז החלה שיחה שלמה, מאיפה אלקק את זה. בסוף ליקקתי וניקיתי את ידה, הזרע עוד היה חם... כמו כלב טוב. מושפל מאוד.

הם דיברו עוד קצת והוא יצא מהחדר ״ביי שארפי״...

ונשארתי איתה לבד...

המשך אולי יבוא...

לראות את המלכה שלך באמצע חניון מחליפה לשמלת מיני אדומה וסקסית כלשעצמו זה דבר מעורר (גם השתאות), אבל כשהיא מסיימת להוריד את המכנסיים היא מחליטה להוריד גם את התחתונים ולדעת שככה תלכו למסעדה... כבר ידעתי שיהיה ערב מיוחד... אבל המציאות עלתה על כל דמיון.

מתיישבים במסעדה והרגליים הסקסיות שלה מונחות לי בין הרגליים. היא כבר עם חיוך מאוזן לאוזן, מה עוד אני יכול לבקש?! אחרי שמזמינים היא שולחת אותי לשירותים לשים כלוב. מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים ולסיפור כבר - שנינו יודעים שסיכויי ההצלחה של המשימה לא גבוהים. אני הולך לשירותים עם שקית של ילו, בה יש כלוב וג׳ל. הבעיה הגדולה היא שאני כבר דלוק ממש, והתעסקות רק מדליקה אותי יותר. אז אני מוצא את עצמי בשירותים עם הטבעת מולבשת, מסתכל בטלפון מנסה להסיח את דעתי (תודה לעמית סגל).  

נאבק עם הכלוב, כמעט במקום, ויש הודעה ממנה : ״טוב, עזוב - העיקר שניסית״. מנסה יותר... מתאמץ ממש. ומקבל ממנה עוד הודעה: ״בוא״. עניתי: ״בא״. ויצאתי אליה. היא מחייכת אליי, חיוך של לא נורא. ואני מושיט לה את המפתח. הפנים של זרחו כל כך, איזה שמחה. איזה אושר. וכשהניחה את הרגליים בחזרה במקומם והרגישה את הכלוב עוד יותר. ענדתי לה את המפתח על הצמיד.. ולאורך כל הארוחה כמה שהיא נהנתה מהמפתח, מהכלוב תחת רגליה.

אכלנו מנה או שתיים ככה, ואז ביקשה שאניח את ידי על השולחן, הוציאה איילנר וכתבה לי על היד slut. עוד לפני שאני מעבד אני מה אני עושה עכשיו, איפה אני מחביא את היד ואיך אני אוכל רק עם יד אחת, היא ״עכשיו תביא את היד השנייה״ כמובן שהבאתי וקיבלתי תיוג של whore (ראו תמונה בפרופיל - כדאי לכם). לשבת ככה בארוחה, כשכל פעולה של הידיים מנסים להצניע, מחזיקים דברים בצורה לא טבעית רק שלא יראו. לבדוק אם אחד הזוגות מ2 הצדדים שלנו קולט... מביך ומשפיל ביותר. כמה שהיא נהנתה. וזה הרי מה שחשוב.

האוכל היה נהדר, היא היתה מאושרת, בין כמה שהייתי מובך, למפתח שהתנדנד לה על היד... וכל זה נוסף על הקליק המטורף שלנו, על כמה כיף לנו פשוט לבלות יחד.

יצאנו מהמסעדה שמחים ומאושרים, מבלי להבין כמה שהשיא עוד לפנינו...

המשך יבוא...

ארוחת ערב עם המלכה, כמו כל זוג, מדברים על היום שהיה. על נושאים בעולם, תוכניות לסופ״ש. היא מספרת, אני שואל שאלות. וזה מרגיש כל כך נכון, כל כך טבעי. אני מרגיש שהיא מרימה עוד סושי מהגב שלי, ולוקחת ביס וממשיכים לדבר. הרגליים המושלמות שלה נחות לי על היד. ואני מתכופף לנשק אותן קצת.

היא אומרת לי להמשיך לאכול, אני מפנה מבט לצלחת שלי על הרצפה לידי. תופס סושי עם הפה טובל ברוטב עם הפה ושואב לפה. מרגיש תוך כדי שהיא מניחה עליי עוד כמה חתיכות. מנסה לעשות את זה עם עוד חתיכה של הסושי אבל מאבד שליטה עליו והוא נופל לתוך הרוטב בשכיבה, היא צוחקת עליי עוזרת לי טיפה ואני אוכל גם אותו. מושלם. וחוזרים לשוחח.

הלוואי וכל ארוחה היתה כזאת...

ארוחת ערב עם המלכה שלי. איך הכי נכון? ניחשתם נכון. אני על 4 - סושי על הגב שלי, הרגליים שלה לפעמים על הגב שלי ולפעמים מולי. ועל הרצפה יש לי צלחת עם טריאקי (עם וסאבי כמובן) וקצת סושי. וכשאני רוצה לקחת ביס אני מרים עם הפה אחד, טובל ברוטב ואז שואב לפה. (כמובן שיש את האחדים כשמכניסים לרוטב נשכבים ואז הרבה יותר קשה להוציא אותם.. אבל בואו לא נסטה מהסיפור).

העניין הוא כשמנסים לבלוע בתנוחה כזאת, זה דורש כמה פעמים. כי תמיד יהיו כמה גרגרי אורז, טמפורה או תבחרי את המרכיב סושי האהוב עליכם שייברח מהלוע ויחזור לחלל הפה, לשפתיים, או לשיניים או ללשון. ואז לוקח עד קצת עד שבאמת מצליחים לבלוע הכל ולנקות את חלל הפה.

למה זה קורה? כוח הכבידה. 

דברים שרק נשלטים מגלים...