מנקה את הפה

אחרי ליל אמש הזוהר הגיע הדאון.
הבטן שלי ממוטטת כבר כמה ימים. כנראה שכל ההתרגשויות, מהמעבר לעיר, מלהיות מובטלת פתאום, מהפרידה מהילדים שקרעה לי את הלב, אבל הייתי צריכה לעצור את הדמעות בשבילם, בעיקר ילדה מסוימת שהיא יקירת ליבי, מופרעת קטנה, שובבה בטירוף, מחפשת גבולות באופן כפייתי, יש לה רגישות יתר.... בקיצור, היא אני בקטן... נתלתה עליי כמו קופיף קטן, בשפה פיזית שהיא כל כך שלי ושלה, אף אחת מאיתנו לא יכולה לשאת מגע מרפרף מדי בגלל הרגישות-יתר אז החיבוקים שלנו הם ממש לחיצות עמוקות כאלו.... והיה לה כל כך קשה וגם לי וזה היה נורא...
ואז לקלוט לאט לאט שזהו, אני פה, ושאין לי עבודה וצריך מהר למצוא ולהיות פה עם גיא והדאנג'ן אתמול.... כל זה הופך לי את הבטן בטירוף, אני בכאבים נוראיים כל הזמן ואני לבד נורא וכל השדים שלי משתוללים...
גיא בעבודה עד הבוקר אז ניצלתי את הזמן לקריאה עיונית בפרשיית המשולש הסוער, מה שהיה נורא נורא קשה, לא בגלל מה שהיה בין גיא לתהום בהכרח, אלא בגלל ונוס ולחוות את זה דרכו ואיכשהו הרגשתי ממש חלק מזה, כאילו נכנסתי בשקט לתוך התמונה ואני עומדת ברקע וחווה את זה מהכיוון הרביעי.... ואולי גם לא היה חכם לשמוע את מר וויטס ברקע...
או אולי אני דווקא מחפשת עם המחט את הקוץ.
אני מכוונת על השיר הנכון, על מה שיסחוט את זה ממני, מחכה.

לרגעים קצרים צפות אמיתית קרועות, חלקיקיות.

גיא עשה קילור. לפני עשרה ימים. הזנוח שלי, המתוק שלי, מי הסתכל בבלוג שלו בכלל?.... שכחתי.

אני מפחדת שהלב שלי חלש.
אני מפחדת שאני לא יכולה לאהוב.
אני מפחדת שאני לא יכולה להחזיק.
to have and to hold
אני מכרסמת בעצמי לא בכוונה, אני מכשילה את עצמי.
בלילה חלמתי על הגל הגדול, כבר המון זמן שלא. מה קרה שהוא חזר?
בא לטרוף אותי, עצום וחד משמעי. נחלצתי, לא טבעתי. אבל האימה נשארת. גם עכשיו.
וואו משהו כואב כואב לי
אני מחזרת על הפתחים
אני רעבה לתשומת לב
אני גוועת
אני דחויה
אני ילדה מכוערת.

אני מוכרת את עצמי.

בוא מהר הביתה.
אל תבוא.
אני לא סומכת עלייך שתצליח להציל אותי. עדיין לא... תפרק אותי. ואז תראה לי.
תוכיח. תוכיח לי.
פאק פאק.
זו אני שצריכה להוכיח.
איך לעמוד מולך?
מה קורה?..... מה קורה לי?
חם לי,קר לי,מוזר לי
וכמה טוב היה לפני שהלכת, איך שכבתי במיטה ומלמלתי שוב ושוב "נעים לי,נעים לי,נעים לי"
ואיך מה?

זה קטע מטורף. זה אשכרה דאון. אני בדאון. hit me.